חברון נקשרת בדרך-כלל בדיווחי התקשורת ליחסים המתוחים בין האוכלוסיה הערבית ליהודית, להפגנות, לעימותים אלימים, למאבק על קרקעות ולאינתיפאדה. יש בצד הערבי של חברון גם קולות אחרים הרואים אפשרות לדו-קיום ערבי-יהודי בעיר האבות, עם מידה רבה של רצון טוב ונכונות לקבל את המצב הקיים ולהעניק סיכוי למדינאים ליישב את הסכסוך בכלים מדיניים. הבולט שבהם הוא השייח' פריד ח'דר ג'עברי, יורשו וממשיך דרכו של השייח' המפורסם מוחמד עלי ג'עברי, העומד בראש המשפחה הגדולה ביותר בחברון (מספר עשרות אלפים), שחלקה הגדול מתגורר על קו התפר בין האוכלוסיה הערבית ליישוב היהודי בקריית ארבע ובחברון. השייח' ג'עברי מתואר כבעל השפעה גדולה בחברון והוא מקובל כסמכות מוסכמת בתחום המשפט השבטי, ורבים מגיעים אליו להתדיינות בנושאים שאינם מובאים לבתי המשפט האזרחיים, כולל בנושאי אישות, קניין ופלילים. אשרף ג'עברי, מקורבו של השייח' ג'עברי, נחשב למעין מנהל המבצעים של המשפחה, מנסה מטעם השייח' לקדם הידברות עם היישוב היהודי בחברון. קרבתו לשייח' והרקע האישי שלו בתחום הביטחון ברשות הפלשתינית וכיום איש עסקים העוסק בייבוא, מעניקים לו משקל פוליטי בזירה המקומית ויכולת לנקוט ביוזמות עצמאיות, שהן לצנינים בעיני חוגים פלשתינים הדוגלים במאבק בלתי מתפשר עם היישוב היהודי בחברון. יום השבת, טוען אשרף, נבחר כיום מועדף להפגנה כדי לפגוע ברגשות המתנחלים הדתיים וליצור מוקד חיכוך על-מנת "לייצר" תמונו יום השבת, טוען אשרף, נבחר כיום מועדף להפגנה כדי לפגוע ברגשות המתנחלים הדתיים וליצור מוקד חיכוך על-מנת "לייצר" תמונות של עימותים עם כוחות הביטחוןאפשר ליישב סכסוכים בדרך אחרת ת של עימותים עם כוחות הביטחוןאפשר ליישב סכסוכים בדרך אחרת בשיחה עם News1 הביע אשרף התנגדות להפגנות המכוונות והפרובוקטיביות המתקיימות מול בתי היישוב היהודי בחברון, אשר נועדו לדבריו להתסיס וללבות מתיחות בעיר. הוא טוען, כי קיים שיתוף-פעולה בין גורמים מקומיים בחברון לבין פעילים אנרכיסטים הפועלים דרך קבע בחברון, או המגיעים לעיר לצורך פעילות מחאה נגד ההתנחלויות. בהקשר זה, הוא ציין את עיסא עמרו, אותו הוא מתאר כפעיל ה"שביבה" של פתח בפוליטכניקום בחברון וכיום עובד בארגון בצלם, כמי שאחראי לארגון הפגנות עם עזרא נאווי נגד המתנחלים בחברון. התסריט בהפגנות יום השבת ברחוב השוהדא ובאזור השלאלה בחברון ידוע מראש, הוא מציין. המפגינים מגיעים לאחר תיאום טלפוני מוקדם, חלקם פעילי פתח ואחרים פעילים בארגונים אחרים, כמו החזיתות העממית והדמוקרטית. אשרף מדגיש, כי פעילי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אינם משתתפים בהפגנות. יום השבת, טוען אשרף, נבחר כיום מועדף להפגנה כדי לפגוע ברגשות המתנחלים הדתיים וליצור מוקד חיכוך על-מנת "לייצר" תמונות של עימותים עם כוחות הביטחון. ארגונים אלה מסכנים את היציבות והביטחון בחברון, אומר אשרף ומציין כי ניתן לקיים יחסים טובים עם היישוב היהודי ללא צורך בעימותים ובהפגנות. לדוגמה, הוא מספר על הפעילות שלו בתקופת מסיק הזיתים השנה אשר אפשרה ללא כל תקלה לבעלי המטעים לאסוף את היבול גם באזורים הקרובים ליישוב היהודי. לשם כך, הוא פעל להרחיק מהמקום פעילים הידועים כמבקשים לעורר ריב ומדון ולשמר את פתיל הסכסוך דולק מתוך אג'נדה זרה. הוא מתח בהקשר זה ביקורת על פעילותו של עזרא נאווי באזור חברון, אשר אינה משרתת לדבריו את המטרה של היעד של הרגעת האזור. יחסו אל נאווי ביקורתי גם בשל היותו הומוסקסואל מוצהר והרשעתו בעבר בעבירות מין. לדידו, בחברה המוסלמית בכלל ובאזור חברון המסורתי בפרט, אין מקום למי שמייצג ערכים המנוגדים לאיסלאם. אשרף, אף פנה, כך על-פי דבריו, לנאווי על-מנת שיציג בדיקת איידס. "אין לנו בעיה עם היהודים בהיותם יהודים", אומר אשרף ומאמין שניתן לבנות דו-קיום עם היישוב היהודי על בסיס של כבוד הדדי והכרה בצרכים של הזולת. הוא מודה בכך שקיימים חיכוכים, ואולם מבקש להדגיש כי מרביתם המכריעה של המקרים ניתנים ליישוב ולהסדרה בדרכי שלום. יישוב הסכסוך צריך להתבצע באמצעות המדינאים, אם כי יש לו ביקורת על דרך ניהול המו"מ עם ישראל על-ידי הרשות הפלשתינית וגם על תמיכתה בהסלמת המתיחות עם המתנחלים כחלק מתפישת ניהול המו"מ. זו הסיבה לטענתו, להתייצבות הרשות הפלשתינית לימין חוגים אנרכיסטיים ישראלים, אשר ערכיהם עומדים בניגוד לתרבות הפלשתינית, אך מבחינתה של הרש"פ, בשלב זה של הסכסוך הם מועילים לקידום האינטרסים המדיניים.
