יש מי שצריך לעבור שלוש או ארבע שנים בלימודי סוציולוגיה באוניברסיטה, אבל לא מרגלית צנעני. צנעני היא תלמידה מצטיינת. היא לא צריכה לא שנים ולא חודשים. מרגול מסתפקת בכמה שעות כדי להבין מי נגד מי כאן. כידוע לכולם מרגלית צנעני העזה לבקר את מחאת הדיור ולקבוע שמאחורי כל המהומה עומדת שאיפה אחת, לא דיור, לא הורדת מחירים ולא נעליים, אלא רק הורדת בנימין נתניהו מכס ראש הממשלה. היא אפילו ציינה שזה מקובל ולגיטימי לרצות את זה, אבל אם אפשר נא להיות ישרים ולהודיע לכולם מה באמת מחפשים כאן החבר'ה. לא חלפו דקות מאז עלה השידור לאוויר וכבר הפכה צנעני לאויבת המדינה. כל מי שרצה לקטול אותה (נראה שגם פיזית, לא רק מילולית) קיבל במה נרחבת להביע את זעמו על דבריה של מי שהעזה להביע עמדה שונה משל קובעי האמת הצרופה. ידידי עבר שלה (כמו דידי הררי ואחרים) נדרשו לגנות את הדברים מול המצלמות משל היו מועצת יש"ע אחרי הצתת מסגד. זמרים (כמו זאב נחמה וחבריו באתניקס) הודיעו שלא יופיעו בתכנית הטלוויזיה שלה. קולות הדורשים את הדחתה מצוות שופטי 'כוכב נולד' קיבלו כותרות ענק. מאמרים מלומדים בגנותה זכו משום מה להתמקם במדורי החדשות ולא במקום היאה להם - בטורי הרכילות. ומעל כולם מנצח בלשון הביבים המצחינה שלו נתן זהבי שבלי להתבלבל פצח בשידור חי בפרץ קללות וגידופים שלא היו מביישים... או בעצם דווקא כן היו מביישים כל בר דעת ובן תמותה סביר. מאותו רגע שבו גייס זהבי את ארסנל קללותיו ושיגר אותם לעברה של מרגלית צנעני הפך האיש ליקיר התקשורת, זכה לראיונו מאמרים מלומדים בגנותה זכו משום מה להתמקם במדורי החדשות ולא במקום היאה להם - בטורי הרכילות. ומעל כולם מנצח בלשון הביבים המצחינה שלו נתן זהבי שבלי להתבלבל פצח בשידור חי בפרץ קללות וגידופים שלא היו מביישים... או בעצם דווקא כן היו מביישים כל בר דעת ובן תמותה סביר ת מעל כל בימה ומול כל מצלמה, ומרוב התפעלות משגב דבריו אף זכה להיות מאותו רגע לכתב משטח המחאה עבור אחד הערוצים הגדולים. וזהו זה. כל המבול הזה נמשך כמה שעות עד שמרגול קלטה בדיוק מה נדרש ממנה לעשות אם היא רוצה להמשיך למכור כאן דיסקים, להופיע באיזו פינה בארץ הזו או להשתתף בתכנית טלוויזיה כלשהי. מרגול הבינה שחופש הדיור בא על חשבון חופש הדיבור ומיהרה להתנצל, לנמק ולהבהיר למה היא כן התכוונה ולמה לא. איך אמרנו? תלמידה מצטיינת. אבל צנעני למדה עוד משהו בקורס המזורז הזה שלה. היא למדה איפה נמצא כוח ההתארגנות, הגיבוי והפרגון. היא למדה שהימין בישראל לא יודע לגבות ולתמוך במי שאומר עמדות שונות מאלו שמותר להשמיע. היא הבינה מהר מאוד שבעוד השמאל יכול למחוק אותה מעל מפת התרבות בישראל, הימין לא יהיה מסוגל להחזיר אותה לשם, וסביר להניח שהוא אפילו לא יודע איך עושים את זה. יש אמנם שמועות לכך שהימין עושה בשנים האחרונות צעדים ראשונים בעולם האמנות והתרבות, אבל אלו עדיין רק צעדים ראשונים והססניים של פעוט שבוחן בזהירות את העולם, לא הרבה מעבר לזה, ואל מול הדורסנות האופיינית למוסדות התרבות בארץ צריך הרבה יותר. את אותו קורס למדו אגב גם מאיר אריאל ז"ל ואריאל זילבר יבל"א. שניהם העזו להביע עמדות "בעייתיות" – אחד נגד סטיות מיניות והאחר נגד סטיות מדיניות – ומיד נמחקו ונמוגו. מאיר אריאל היה צריך למות כדי לשוב לקונצנזוס. אריאל זילבר עדיין מגלה שאחרי שקהל מסוים החרים אותו, הקהל האחר (הימין בישראל) מצפה ממנו להופעות בחינם. ומה הוא יביא הביתה לאכול? את בטי-בטי-בם? אגב, גם מחוץ לעולם האמנות הקורס של מרגול עובד. ראו מה קרה לעופר עיני שהעז לומר שאם כוונת המוחים היא להחליף את נתניהו הוא לא יהיה שם, כי זו לא מחאה פוליטית אלא מחאה חברתית. חלפו כמה שעות וניצי המאהלים עטו על בניין ההסתדרות מבקשים לבולעו חי. קריאות להדחתו מכס יו"ר ההסתדרות נשמעו ברמה. עיני ראה והבין את הקורס של מרגול בתוך שניות (אולטרה מצטיין) ומיד הודיע שהממשלה הזו היא קפיטליזם חזירי ושאר ירקות. צודק הבחור. מה הוא צריך להסתבך עם חבורת רוטשילד כשאפילו שרי ממשלתו של נתניהו אומרים שמדובר במחאה צודקת?
