"הפעם, באורח נדיר, אני מאמין להכחשות של בכירי הרשות הפלשתינית לגבי המסמכים ש'חשף' לכאורה ערוץ אל-ג'זירה, אודות המו"מ בין ישראל לרשות הפלשתינית, שמדובר במסמכים מפוברקים" – כך אומר העיתונאי חגי הוברמן, העוקב אחר המשא-ומתן המדיני מאז החל תהליך אוסלו ועד היום. "האותנטיות של המסמכים הללו שווה לאותנטיות של יומני היטלר. כל הפרשנים הדשים ודנים במסמכים עוסקים במסמכים שאין להם שחר, שאין קל מלזייף אותם" – אומר הוברמן. אבו עלא אמר כי רוב המסמכים מפוברקים וכי "הפרסום הוא חלק מניסיון להסתה נגד הרשות ונגד ההנהגה הפלשתינית". הוא אמר כי לא הוגשה הצעה פלשתינית לגבי השכונות היהודיות במזרח ירושלים, ואף הוסיף כי ישראל כלל התנגדה לדון בנושא. יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן אמר בראיון לעיתון מצרי כי למרות הדליפה המביכה, הוא דאג לעדכן את הליגה הערבית בנוגע למשא ומתן עם ישראל. "אני לא יודע מהיכן אל ג'זירה הביאו את הדברים הסודיים הללו", הוסיף לסוכנות הידיעות הפלשתינית וואפא. "אין לנו מה להסתיר מאחינו הערבים", אמר. על פי מסמכים חסויים של מחלקת המשא ומתן של אש"ף שהודלפו ונחשפו על ידי רשת הטלוויזיה הערבית אל-ג'זירה והעיתון הבריטי גרדיאן. במהלך המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלשתינית ב-2008, בהובלת ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ושרת החוץ לשעבר ציפי לבני, הסכימו הפלשתינים לשורה של ויתורים נרחבים - חלקם במזרח ירושלים. המסמכים חושפים גם פרטים על המ שיטה ידועה של פיברוק היא תערובת של מידע אמין וכוזב. דחלאן, אם אכן הוא העומד מאחרי הזיוף, צירף עובדות ידועות של שיתוף פעולה ביטחוני עם כוחות הרש"פ, עם עובדות כוזבות, ובכך הצליח 'לבלבל את האוייב געים בין ישראל, הרשות הפלשתינית וארה"ב במהלך כהונתו הנוכחית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "מי שמכיר לעומק את העמדות הפלשתיניות, מבין מיד שלא ייתכן שהפלשתינים, גם בחדרי חדרים, הציגו את העמדות המיוחסות להן. הפלשתינים לעולם לא יוותרו על השליטה במזרח ירושלים, ובמיוחד בהר-הבית. אם תקום מדינה פלשתינית, היא תצטרך להתמודד על מעמדה לא רק מול ישראל, אלא גם בתוך העולם הערבי. למדינה פלשתינית ביו"ש אין שום דבר מהותי להציג. אין לה היסטוריה. אין לה משאבי טבע. רק דבר אחד יכול להעמיד אותם במקום של כבוד בתוך העולם הערבי – ריבונות על ירושלים, העיר השלישית בחשיבותה בקדושתה לאיסלאם. על כך הם לעולם לא יוותרו" – אומר הוברמן – "לכן גם לא הגיוני שהפלשתינים הסכימו שהשליטה על הר-הבית תהיה בידי ועדה משותפת". באחד המסמכים מצוטט עריקאת כאומר ש"את הר הבית ניתן להשאיר פתוח לדיון. אפשר למצוא דרכים יצירתיות. אפשר להקים ועדה או מועצה משותפת לניהול המקומות הקדושים או שנקבל התחייבויות מישראל לכך שלא יבוצעו חפירות בהר", צוטט עריקאת. "ויתור פלשתיני כזה הגיוני כמו ויתור של כצהל'ה ואריה אלדד על ריבונות יהודית בעיר העתיקה בירושלים" – אומר הוברמן. אחד המסמכים, למשל, מספר על פגישה באוקטובר 2009 בין ראש צוות המשא ומתן הפלשתיני סאיב עריקאת לבין השליח האמריקאי ג'ורג' מיטשל. במהלך הפגישה, אמר עריקאת שהפלשתינים דורשים ריבונות בעיר העתיקה, למעט הרובע היהודי וחלק מהרובע הארמני, שישארו בשליטת ישראל. "ההצעה הזו לקוחה מהבנות ז'נבה בין יוסי ביילין ליאסר עבד רבו, שהרשות הפלשתינית דחתה לכל אורך הדרך. גם בהבנות ז'נבה מוסכם שתמורת השארת הרבעים הללו בידי ישראל ישראל תעביר שטחים שהיו בידיה לידי 67 לידי הרשות הפלשתינית, ביחס של 1:1. על כל קמ"ר שיישאר בידי ישראל תעביר ישראל קמ"ר משטחה מלפני תשכ"ז". אחד המסמכים החסויים הוא סיכום של פגישה משולשת בין שרת החוץ האמריקאית לשעבר קונדוליזה רייס, שרת החוץ דאז ציפי לבני, ראש צוות המשא ומתן הפלשתיני אבו-עלא ויועציהם, שהתקיימה ב-15 ביוני 2008. במהלך הפגישה הציג אבו-עלא נכונות פלשתינית לוויתורים מרחיקי לכת במזרח ירושלים, כמו נכונות לוותר על התביעה הפלשתינית לפינוי השכונות היהודיות בירושלים - גילה, פסגת זאב, נווה יעקב והגבעה הצרפתית, פרט להר חומה. "אבו-עלא הציג תמיד את העמדות היותר קיצוניות בכל המשאים-ומתנים, הרבה יותר קיצוני מאבו-מאזן, ולכן קשה להאמין שדווקא הוא 'חתום' על הצעה פשרנית כזו. גם אם יש בה אמת, כי הפלשתינים הבינו מזמן שישראל לא תפנה את גילה רמות והגבעה הצרפתית, ברור שגם כאן מדובר בקבלת שטחים חלופיים מתוך שטחה של מדינת ישראל ביחס של 1:1. בוודאי שלא סביר שהפלשתינים הסכימו להשאיר בידי ישראל חלק משכונה כמו שייח' ג'ראח, מאתיים מטרים מהסמל הלאומי שלהם בירושלים, ה'אוריינט האוס'" – אומר הוברמן. באחד המסמכים נטען כי במהלך המשא ומתן עם שרת החוץ דאז, ציפי לבני, הסכים ראש הממשלה הפלשתנית לשעבר אבו עלא לוותר על שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, בתמורה להחלפת שטחים הולמת. באחד המסמכים נטען כי הצד הפלשתיני הסכים לחזרה של 100 אלף תושבים בלבד לישראל, ובכך לממש סמלית את זכות השיבה. "ההצעה הזו לקוחה מדיוני קמפ-דיוויד בין ברק וערפאת בקיץ 2000, והיא נדחתה אז בתוקף בידי ערפאת, בתמיכה מלאה של אבו-מאזן" – אומר הוברמן - "אבו-מאזן לעולם לא יוותר על מימוש מלא של זכות השיבה במסגרת הסכם קבע. אבו-מאזן, להזכיר, איננו רק יו"ר הרשות הפלשתינית אלא גם ראש אש"ף, האירגון לשיחרור פלשתין המחוייב לכל הפלשתינים בעולם, בכל מחנות הפליטים, ולא רק לאלו שביש"ע. אבו מאזן, או כל מנהיג פלשתיני אחר, עושה כל הזמן את השיקול מה הוא מספר לפלשתינים הללו כשיביא הסכם קבע? איך יעמוד מולם וסביר להם שהוא ויתר על חזרתם לבתיהם מהם גורשו לפני 60 שנה? זו הסיבה שאבו-מאזן מסרב להכיר בישראל כמדינה יהודית, כי פירוש הכרה כזו הוא ויתור על זכות השיבה. לכן ה'גילוי' כאילו אבו-מאזן היה מוכן להכיר במדינה יהודית מופרך מעיקרו". במסמכים נטען כאילו הפלשתינים הסכימו להחזיר 100,000 פליטים בלבד לתוך ישראל ושעריקאת הסכים לדרישה להגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית. לאיזה גורם יש אינטרס לזייף מסמכים כאלו? – "מאשימים את דחלאן כמי שהדליף את המסמכים. לדעתי דחלאן לא רק הדליף אותם, הוא גם זייף אותם. אין בעיה, באמצעים הטכנולוגיים של היום, לקחת נייר רשמי ריק של הרשות הפלשתינית, וכאלו בוודאי היו בידיו של דחלאן, לכתוב עליו מה שהוא רוצה, ולהדליף אותו כמסמך אותנטי. דחלאן מרוויח כאן פעמיים: גם סוגר חשבון עם אוייביו ברשות הפלשתינית אבו-מאזן ועריקאת כשהוא מציג אותם כוותרנים גדולים שויתרו על כל העקרונות הפלשתיניים, וגם מציג בפני העולם את ממשלות ישראל לדורותיהם, כולל ממשלת אולמרט, כעקשנים ונוקשים שרק בגללם לא הושג הסכם". שיטה ידועה של פיברוק היא תערובת של מידע אמין וכוזב. דחלאן, אם אכן הוא העומד מאחרי הזיוף, צירף עובדות ידועות של שיתוף פעולה ביטחוני עם כוחות הרש"פ, עם עובדות כוזבות, ובכך הצליח 'לבלבל את האוייב'.
