בספרו הנפלא של ניסים משעל "הותר לפרסום" שיצא לאחרונה, מופיעה הפסקה הבאה בפרק העוסק בראש הממשלה בנימין נתניהו: "לימים אמר לארי קינג, בעל תכנית ראיונות פופולארית מאוד ב-C.N.N, כי בסקאלה של 1-10 לאורחים בתכנית שלי נתניהו מקבל 8, ואילו היה עם חוש הומור היה מקבל 10..." כאשר קראתי את הפסקה הזאת הצטערתי מעט וחשבתי לעצמי שמנהיג חייב חוש הומור כדי להיות מנהיג טוב. שחוש הומור הוא לא "עוד" תכונה אלא תכונה חשובה ערכה משתווה לתכונות אחרות כמו יכולת ניתוח, אומץ וחזון. חשבתי שאולי זו בעצם הבעיה הגדולה של ראש ממשלתנו חסר חוש ההומור. היום שמחתי לגלות שלפחות לשניים ממנהיגי העם, לשר הביטחון ולרמטכ"ל, יש חוש הומור. ברגע שצולם והוקלט כאילו במקרה (תהיו בטוחים ששניהם ידעו שהם מצולמים ומוקלטים) נתפסו השניים מריצים בדיחה חביבה שהוכיחה שהמצרך החשוב הזה, חוש הומור, קיים לפחות אצל חלק ממנהיגינו. חוש הומור עוקצני אפילו סאטירי ובהחלט משובח. כן, מי שלא הבין הבדיחה היא לא על חשבון החיילות אלא על חשבון אלה שיוצאים החוצה בזמן שחיילות שרות בטקסים צבאיים חוש הומור עוקצני אפילו סאטירי ובהחלט משובח. כן, מי שלא הבין הבדיחה היא לא על חשבון החיילות אלא על חשבון אלה שיוצאים החוצה בזמן שחיילות שרות בטקסים צבאיים. החלק השני של הקטע לאחר הבדיחות על החיילות שהגיעו לתרגיל, בו ברק ממשיך להשתעשע עם הכתבים ואומר לכתב גלי צה"ל "אם תשדר את זה, זה יהיה הסקופ האחרון שלך" כאשר ברור לו שהוא מוקלט ומצולם, רק מוסיף ומגחיך את התקשורת שחושבת שכל מילה שיוצאת מפיו של שר הביטחון היא סקופ שדורש מבזק מיוחד. מותר לצחוק. מחקרים מראים שזה אפילו בריא. בואו נודה על האמת, מי מאיתנו לא צחק מעולם מבדיחת שואה? מי לא צחק מבדיחות על מלחמות וחיילים? וחברים, מי מאיתנו לא צחק בימי חייו, עשרות פעמים, מבדיחות שוביניסטיות? בימים האחרונים עלו מספר פרסומות משעשעות בטלוויזיה לאחד מבתי הספר המובילים בארץ ללימוד פסיכומטרי, שעוררו תגובות נעלבות של מספר בעלי מקצוע שקצת הוגחכו בפרסומות. אפילו מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל מר אורי שילה פנה נעלב בשם שופטי הכדורגל באשר הם ודרש להסיר את הפרסומת. ואני שואל, לאן נעלם חוש ההומור שלנו? היום גילינו שאצל חלק מהנהגתנו קיים חוש הומור בריא שכנראה כבר לא קיים בתקשורת הישראלית.
