אמת ישראלית לאחר סערת חט' אפרים, ולקראת הבאה. אנטישמיות לא קיימת בעולם, תשאלו את טובי האנטישמים בכל הדורות. לא הם לא אנטישמים, יש להם דעות על התנהגות היהודים ואורחותיהם, יש להם ויכוח עם היהודים פה ושם, אם היהודים מגזימים בהתנהגותם אצלנו, בהחלט מגיע להם עונש, כמו לילד שלי, אבל אני אנטישמי? הגזמתם! אם תשאלו למשל את ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר אם הוא אנטישמי יש חשש שיוזעק קרדיולוג בדחיפות ללשכתו, "אני פואד אנטישמי, תת-אלוף במיל. שר בממשלות ישראל ?! הגזמתם ובגדול", כך פואד הנסער. ובכן פואד הוא אנטישמי, אחד מני רבים, ומאחר ואנטישמיות היא סטנדרט בחוגי השמאל הקיצוני והמתון אצלנו, פואד יביט לצדדים יראה שכל החברים כמוהו, ובכן אנחנו מיטב (מֶלָח) ישראל דאז, אנטישמיים ? האנטישמיות, שנְאָה מוּלֶדֶת, מתכוונת ליחס המאוד ספציפי כלפי מתיישבי יהודה ושומרון או בשמם הצבוע בצבע מיוחד לזיהוי ; "מתנחלים". לפני 70 שנה באירופה השולפת טפריה לדרוס, גם סימנו את האוכלוסייה היהודית בסימן היכר ידוע. גם היום מילת קוד שטוו האנטישמים הראשונים בת"א, בראשית שנות ה-70 היא שמסמנת אותם היום לעיני כולנו שנדע, "המתנחלים". האנטישמיות פשטה במסדרונות התקשורת, הפרקליטות, המשפט, השלטון. איש כמובן לא יודה בכך, אני אנטישמי ייתממו החליפה המהודרת ואשתו מהשכבה הסוציו אקונומית הגבוהה בד"כ, כן אתם אנטישמיים, ממש כך ! לכן לפואד כאנטישמי וכמָשָל לרבים במסדרונות הצמרת, תקשורת-שלטון, היה זה אך טבעי לזעוק בטענה, למה לא ירו בהם, ב"מתנחלים" ואיש לא הרים גבה ! כמובן שהוא לא הביט הצידה מעבר לכתפו שם אנטישמים צעירים, כל שבוע בשבוע בנעלין ובבילעין ובשאר מקומות ידועים, פוגעים בחיילים, פוצעים אותם, הורגים אפילו, אבל הם לא מסומנים, וזה הכי חשוב. הם באים בבוקר מתל-אביב, בערב חוזרים אליה, עשייתם הכי טבעית בעולם, עובדה, אין כותרות ענק, אין רדיו וטלוויזיה מסיתים כנגדם, אין צפיפות גינוי מאחורי המיקרופונים, בוודאי שבעוד דם חיילים יהודיים על ידיהם, הם לא ינשכו שפתיים, לא יתנצלו, הכל בסדר, האנטישמים בצד השופט והקובע, זו האנטישמיות הצרופה. האנטישמיות פשטה במסדרונות התקשורת, הפרקליטות, המשפט, השלטון. איש כמובן לא יודה בכך, אני אנטישמי ייתממו החליפה המהודרת ואשתו מהשכבה הסוציו אקונומית הגבוהה בד"כ, כן אתם אנטישמיים, ממש כך ! ראשוני האנטישמים לפני ארבעים שנה, התוו אותה, סימנו אותה, נתנו לה שמות; "מתנחלים", "שטחים". הדורות הבאים, הצעירים של ימינו כבר נולדו לתוך זה כמו היום ילד בלגי או נורבגי בהירי עיניים ושיער, מאוד תרבותיים ומנומסים בחינוכם, עד שזה מגיע ליהודים, כך אצלנו עד שזה מגיע ל"מתנחלים". ליבת האנטישמיות מפעפעת בתל-אביב, מן הידוע הוא. ההסתה נוצרת כאן, הנוער שלה לא מתגייס לצה"ל באחוזים גבוהים כדי לא להתחכך "במתנחלים" ודאי שלא להגן עליהם, וכן הלאה. כמובן שגם ראשי "המתנחלים" מגלים את הסממנים הידועים למיעוט נרדף ; הם ממהרים להתנצל, הם מבקשים מחילה וכד'. תחשבו עליהם, מסכנים, עוצו עצה, איך עליהם לייחל פני הריבון האנטישמי ?! הם גם לא יאהבו מכתב זה שאוהב אותם ואפשר להבין זאת. שהרי הם לא רוצים להיבדל, להיות מסומנים, הם תורמים ומשתדלים ועושים מעל ומעבֶר למען כולם אבל.... אבל האנטישמיות היא מחלה חשוכה שאינה תלויה בדבר, מי כמונו היהודים יודעים זאת, שונאים וזהו. אנטישמיות פומבית בישראל, ההצגה הכי מכוערת ונקלֵית בכיכר העיר . אם הייתי חי באירופה האנטישמית לפני 70 שנה, היה לי וודאי אותו סימן מיוחד על דש בגדי, הייתי גאה להשתייך לעם היהודי ולא משנה איך מסמנים אותו. היום כל שאוכל להגיד, שגם אני מתנחל בליבי ובנפשי, אני אוהב את המתנחלים וגא לעמוד לצידם.
