מי שחיפש הוכחה נוספת לעוצמתה של הטלוויזיה, קיבל אותה באמצעות סיפורה של נעמה מרגוליס בת ה-8 מבית שמש, שסיפרה למצלמות על פחדיה ללכת לבית הספר הממ"ד אורות נריה בעיר מגוריה בית שמש, בשל התנכלויותיה הבלתי פוסקות של כת הסיקריקים המקומית. ארבעה חודשים תמימים, למן ה-1 בספטמבר השנה, שימשו הילדות הקטנות מבית שמש מושא לרפש היריקות והגידופים של הטאליבאנים מבית שמש, ואף אחד לא קם לעזרתן: לא המועצה המקומית שראשה, איש ש"ס, מגנה בפומבי את התופעה אבל לא עשה דבר לעקירתה, ולא המשטרה המקומית, שקיבלה מאות תלונות על התנכלות לילדות הקטנות, רשמה לפניה את שמותיהם, תצלומיהם וכתובותיהם של הפדופילים, אבל לא עשתה דבר. עד שבאה הטלוויזיה ותוך חמש דקות שינתה את הכל. כוחו של המירקע. רק שלא יגידו לנו שלפני החשיפה בטלוויזיה לא ידע איש על תלאותיהן של בנות אורות נריה. כולם ידעו. הדברים פורסמו בתקופה האחרונה בתיקשורת הכתובה – למן ידיעות אחרונות שהקדיש ידיעה נרחבת לנושא ועד ל'מצב הרוח' שתיאר ביותר מגליון אחד את התנכלותה של כנופיית הפשע, המתחזית לחרדית ואינה אלא קבוצת טרור שמקומה מאחורי סורג ובריח. כְּתב העת 'ארץ אחרת', הקדיש גליון שלם לתעלולי הטאליבאנים של בית שמש שאותה הישווה לשם המחשה, לקאבול בירת אפגניסטן. אבל עד שהטלוויזיה לא עלתה על הסיפור כולם התעלמו. מראש הממשלה, דרך השר לבטחון פנים, דרך מערכת אכיפת החוק ועד לאחרון השוטרים בבית שמש. ב-120 הימים שחלפו מאז החלו ההתנכלויות של הטרוריסטים המתחזים לחרדים, לא העז שום שוטר לגעת בהם. ואם כבר היו נגיעות משטרתיות בלחץ ההורים המודאגים, שאיימו להגיב באלימות על אלימות, היו אלה ליטופים בלבד. עכשיו מציג מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו פני תם ומבטיח לעשות הכל להפסקת הטרור. איפה היית עד היום, מר דנינו? ושלא יספרו לנו שאין מה לעשות (כפי שאוהבים לפעמים לטעון במשטרה, להצדקת מחדלים בתחום זה כבתחומים אחרים). יש ויש. מה שצריך לעשות הוא להכיר בכך שמדובר בעבריינים אלימים, חברי כנופיית פשע, שרק מתחזים לחרדים, ולמעשה מחללי שם שמים, המציגים את היהדות באור מגוחך להחריד, ומוציאים דיבתו רעה של כל הציבור החרדי. היהדות ידעה להגדיר טיפוסים שכאלה - אינשי דלא מעלי, ריקים ופוחזים, שאין שום מורא שמים ושום מורא רבנים עליהם. אלה הם בדיוק אותם מלחכי פינכתו של הצדיק מטהרן, אדמו"רם אחמדיניג'את, שעימו התפללו לאללה להשמדתה של מדינת ישראל, כדי "להחזיר את פלשתין לידי הפלשתינים שיושבים עליה כבר 1,500 שנה", כדברי אחד מהם בראיון השבוע בידיעות. החצר האחורית עבריינות אלימה, מר דנינו, ניתן להדביר בנשק המשמש את העבריינים עצמם. הטקטיקה המלחמתית של משמרות המהפכה בנויה על התובנה, שמה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח. מול פורקי עול שכאלה, חובה לנקוט אמצעים זהים. במלחמה כמו במלחמה. לשלוח לקסבה של בית שמש את ביריוני היס"ם ושוטרי מג"ב, מצויידים באלות ואזיקונים, ולהתחיל לעשות סדר בשטח. לדבר איתם בשפה שלהם, בשפה היחידה שהם מבינים. הידברות עם 'חיות הקודש' הללו, לא תועיל. אלות ואזיקונים משכנעים אותם יותר מכל. כך יסתיים סיפור הזוועה הזה תוך דקות. השבוע, לאחר שפחדיה של נעמה מרגוליס עלו לכותרות, התברר שהסיקריקים, שכל מניינים 20-30 משפחות בסך הכל, הצליחו להמאיס עצמם לא רק על נעמה וחברותיה והוריהן, אלא גם על ציבור חרדי גדול בכל רחבי הארץ. האדמו"ר מבעלז רתח השבוע לשמע אלימות הסיקריקים בבית שמש: "לא כך מביאים את אור התורה לעם ישראל". ידידיה מאיר סיפר שחברו החרדי מבית שמש התמוגג באושר: "סוף סוף מבינים מה אנחנו עוברים פה בעיר כמה שנים, מבלי שנעשה דבר ע"י מערכת אכיפת החוק". חרדים בבית שמש התייצבו בגלוי, עם שמותיהם המלאים, לראיונות בתיקשורת וסיפרו שהאלימות שיובאה מירושלים, והפכה את בי לבריונים הללו אין א-לוהים, אין רבנים, אין תורה ואין הלכה. הם נושאים לשווא את שם היהדות. מחללים שם שמים ומוציאים דיבת היהדות רעה. מוטאציה מטורפת של היהדות. אפילו לגדולי הדור הם מתנכלים: לא פעם יידו אבנים על בית הגאון הרב יוסף שלום אלישיב בטענה שהוא מעודד גיוס נוער שוליים לצבא ת שמש לחצר האחורית של מאה שערים, מכתימה את הציבור החרדי כולו. "התנהגותם מגעילה אותנו", אמרה חרדית מבית שמש לידיעות. ראש הסיעה החרדית 'טוב' בבית שמש אלי פרידמן ערך ביקור חנוכה בביתה של נעמה והתנצל בשם התושבים החרדיים, שלדבריו סובלים גם הם מתיגרת ידם של הסיקריקים. המטורפים - לאישפוז ולא רק בבית שמש נשמעו דיבורים כאלה מפי ציבור חרדי גדול וחשוב. סהדי במרומים שבימים האחרונים יצא לי לשוחח עם עשרות חרדים נאמנים לחרדיותם, יוצאי פוניבז' וחברון, מיר וסלבודקה, שהביעו שאט נפש מן היריקות והגידופים של ה'קנוֹאים' מבית שמש. "הם ממש מטורפים, צריך לאשפז אותם", אמר לי חרדי בוגר פוניבז', תלמיד חכם, כיום בכיר באחת המועצות הדתיות בשרון. תלמיד חכם אחר, בוגר חברון ותושב אלעד, מגיד שיעור הדף היומי, סיפר במבוכה שנאלץ לרכוש רכב פרטי, רק מפני שהקנאים העירו לו כשהתיישב באוטובוס לצד אשתו. יהודה משי-זהב, מי שהיה קמב"ץ העדה החרדית וכיום יו"ר זק"א טוען שהסיקריקים הללו הם "חולי נפש במסווה חרדי, הזקוקים בדחיפות לטיפול פסיכיאטרי", ומוסיף ש"אנשים הנטפלים לילדות קטנות, וכאלה שילדות קטנות מעוררות את יצריהם, הם חולניים, ואם יבדקו בבתיהם פנימה, ימצאו בעיות של אלימות במשפחה ובעיות אחרות". אלא שאם כל הקשת החרדית מסתייגת פחות או יותר מהמונם ויריקותיהם, ואם קיימת פחות או יותר הסכמה שמדובר בחולי נפש שמתירים לעצמם לעבור עבירה דאורייתא (עבירה של בין אדם לחברו), בשם הידור הצניעות, ואם ברור שהתנהגותם מביאה לידי חילול ה', כי אז ישאל השואל, איך זה שאין הרבנים יוצאים נגדם בקול קורא בנוסח הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת? אלא שמתברר שלבריונים הללו אין א-לוהים, אין רבנים, אין תורה ואין הלכה. הם נושאים לשווא את שם היהדות. מחללים שם שמים ומוציאים דיבת היהדות רעה. מוטאציה מטורפת של היהדות. אפילו לגדולי הדור הם מתנכלים: לא פעם יידו אבנים על בית הגאון הרב יוסף שלום אלישיב בטענה שהוא מעודד גיוס נוער שוליים לצבא. הם פירסמו פשקווילים שהם כינו את הגאון הרב אהרון לייב שטיינמן בתואר המבזה "טוראי שטיינמן", או "הרמטכ"ל שטיינמן", בשל תמיכתו בנח"ל החרדי כפתרון מעשי לבחורים שאינם מסוגלים לחבוש את ספסלי בית המדרש. ודאי וּודאי שהם בזים לחברי כנסת חרדיים מ'יהדות התורה', שלמרבה הפלא דווקא מתייצבים לימין הטאליבאנים, בעצם הדיבורים על 'רדיפה נגד הציבור החרדי' וללא מילת הסתייגות מאירועי בית שמש; ואליהם מצטרף, כמובן מתוך 'ההשקפה הטהורה', כלשונו, היומון החרדי 'יתד נאמן', שזעק השבוע בכותרתו הראשית: "מסע הסתה מתוזמן נגד הציבור החרדי". כשהרבנים שותקים, ומעליהם סוככת מטריית ההגנה של חבורת ח"כי 'יהדות התורה' ויתד נאמן, אפשר להמשיך ולהשתולל, עד שיתעשת הרב היחיד המסוגל להרגיעם, אם ירצה בכך, הלוא הוא רב ניצב יוחנן דנינו. תנו לחיות בשולי הדברים הללו מן הראוי להזהיר מפני חירחור פרובוקציות דווקאיות בתוככי הרחוב החרדי. יש להגן על זכותם המלאה של חרדים לנסוע בקווי מהדרין משלהם, שהם ייסדו, כל עוד קיימים קווים מקבילים לציבור הכללי. זכותם להושיב את נשותיהם באגף האחורי של האוטובוס, ולהתבדח ש”לפעמים הנשים יושבות קדימה, כשהאוטובוס נוסע רוורס", כהגדרתו המתחכמת-ילדותית-מתנשאת-שחצנית של מרדכי בלוי, חרדי מבני ברק, המכנה עצמו יו"ר משמרות הצניעות. לכן לא היה שום מקום לתמיכה התקשורתית הנלהבת בשחצנותה של אותה טניה מאשדוד, שהתעקשה להתיישב בקידמת אוטובוס מהדרין (קו 451) הנוסע מאשדוד לירושלים, כשלרשותה עמדו אותה שעה שני קווי אגד אחרים לירושלים – מהיר (438) ומאסף (448). לכן אין שום הגיון בהגעת נשים חילוניות בלבוש פרובוקטיבי למרחב הציבורי החרדי של מאה שערים ובני ברק, אלעד וביתר עלית. יש לכבד את רצונם לחיות חייהם כהבנתם. חֲיו, חברי החילוניים, כרצונכם ברחובותיכם, אבל תנו לאחרים לחיות על פי הבנתם, ברחובותיהם-הם.
