יש הרבה מן האמת בתחושת הנרדפות שחש הציבור החרדי. נכון אמנם שמיגזרים כאלה ואחרים בקרב הציבור החרדי עצמו, נושאים באחריות, לפחות חלקית, במעשיהם ומחדליהם, להתגברות המיתקפה הציבורית (למשל, שתיקתם הרועמת של רבני, מנהיגי ולבלרי הציבור החרדי, מול ההפגנה הזוועתית של המתחפשים לנרדפי הנאצים), ובכל זאת התחושה היא שהמיתקפה יצאה מפרופורציה. ועם זאת, אפשר להבין את המיתקפה. אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים מול חוצפתם של אינשי דלא מעלי, מקרב האגף הקיצוני בעדה החרדית הירושלמית, מחללי שם שמים ברבים, שמטיחים יריקות וגידופים בילדות דתיות בנות 8 בבית שמש, או מפעילים אלימות מילולית כנגד נשים באוטובוסים (שנועדו לציבור הרחב). היריקות הללו והגידופים הללו הם בפרצופינו כולנו. אז מה הפלא שעל רקע המעשים הנואלים הללו, מובילים גורמים אנטי דתיים את מאבקם כנגד הציבור החרדי (והדתי) כולו, שברובו הגדול אינו שותף למעללי הסיקריקים מבית שמש וממאה שערים? אכן, קשה לשכנע את הציבור הרחב, שאין להאשים רבים על איוולתם של מעטים, כשמטורפי 'חיות הקויידש' - אותם מעטים אחוזי שגעון, המתאמצים לשרוף את המועדון כולו ולחולל קרע לא יאוחה בין הציבור החרדי והכללי – עוסקים בשריפת דגלי וסמלי המדינה, רואים בעצם קיומה של מדינת ישראל מעשה שטן ומייחלים לחורבנה ולשלטון פלשתיני כאן ועכשיו. מה גם שכל הפעילות ההזויה הזו מחווירה מול ההמצאה האחרונה של השבאב'ניקים הללו - ההפגנה הבזויה במוצאי השבת שעברה, בה נחצו כל הקווים האדומים. המטורפים התזזיתיים הללו, המתחזים לחרדים, ענדו את הטלאי הצהוב הארור, לבשו מדי פסים של אסירי אושוויץ, והורו לילדיהם להצטלם עם ידיים מורמות באין-אונים, כאותו ילד הי"ד מגיטו ורשה. מעשה נבלה שפל מזה לא יכול להיות. הפתרון הסופי לקראת ההפגנה הוסיפו חטא על פשע ופירסמו ברוב שיפלותם, פשקווילים שבהם הישוו את מצב היהדות החרדית למצב היהודים בגרמניה הנאצית (עפרא לפומיה), תוך שימוש מרושע וציני במונחים הלקוחים מן הלקסיקון הנאצי הטמא: "השלטון הציוני נחרץ להביא לפתרון הסופי של הבעיה היהודית בארץ ישראל", נטען בכרזות. "בתי הכנסת, התחבורה החרדית, רחובות השכונות החרדיות, היו למשיסה בידי קלגסים אכזריים של משטרת ישראל... מסע תיקשורתי אלים בנוסח השטירמר של גבלס מסית את אזרחי ישראל נגד הציבור החרדי. השלטון הציוני המתייוון החל להוציא לפועל את מזימתו השטנית להכחיד ח"ו את תורת ישראל ולדכא את שומרי המצוות". הגיע הזמן שהחברות, שהפכו למסחטת כספים מכיסנו לטובת מימון הטרור החרדי, יחליטו אם הן הולכות עם הרוב השפוי, או שהן מעדיפות להמשיך בתפקידן כסייעניות הטרור הזה פשקוויל שני שלהם מציג זה מול זה צילום של הילד היהודי הנודע מהגיטו כשמאחוריו אסירים מאחורי גדרות אושוויץ, ומולם צילום ילד ירושלמי עם טלאי צהוב מרים ידיו בדומה לילד מהגיטו, שמאחוריו מפגיני העדה החרדית במדי ומצנפות אסירים מפוספסים, ומעליהם הכותרת המרושעת: "בימים ההם, בזמן הזה". הסערה שחוללו אותם שוטים מן העדה החרדית, הוכיחה כי צדק הרב עמיטל זצ"ל, כשהסתייג נחרצות (בספרו 'והארץ נתן לבני אדם', תשס"ה, ע' 23) מתופעת ה'פרומקייט' בכללותה וקבע כי המלה 'פְרוּם' מייצגת נוטריקון: 'פִיל רִישְעֵס, וַיינִיק מִצְוֶועס' (כך באידיש, ובעברית: הרבה רשעות, מעט מצוות). לנוכח רשעותם חסרת הגבולות, הצטמררו בוגרי אושוויץ ושאר מחנות המוות, עד עמקי נשמתם. יהודים טובים, צאצאיהם של קרבנות השואה, התחלחלו. לב מי לא יחמץ לנוכח השימוש הכל כך שטני בזכר קרבנות השואה? מול הזוועה האכזרית הזו, של פרחחי ה'עַיידה' החרדית, אתה עומד ושואל עצמך, מה אפשר לעשות ואיך להביע מחאה תרבותית כנגד בני הבליעל הללו? סייעני הטרור אז זהו, שיש מה לעשות. הפתרון נמצא ממש מתחת לפנס. צריך רק להתכופף ולהרים. הפתרון הוא בהתבדלות נגדית מהם ומהמונם, באמצעות התנתקות מן הבד"ץ שלהם, שהוא 'המפעל הכלכלי' הגדול והריווחי ביותר של העדה החרדית. ודאי שלא ראשי הבד"ץ שולחים אותם למיצגי הזוועה, ואולי הם אף מסתייגים מהם בהסתר לבם. אבל עצם הקשר הגורדי שבין המפגינים מן החבורה הלא קדישא הזו, לבין הבד"ץ, וזיהויו של הבד"ץ הירושלמי עם העדה החרדית הקיצונית, מצדיקה התנתקות. בדיוק כפי שישראלי נאמן, מתנתק מטעמים פטריוטיים מסחורות מתוצרת תורכיה העויינת, אף שברור לכל בר דעת שהמפעלים עצמם אינם מנהלים את המדיניות האנטי ישראלית התורכית. למה נאפשר לבד"ץ המזוהה עימם, באמצעות החותמת המסולסלת המפורסמת "בד"ץ העדה החרדית ירושלים", לחדור לכל בית בישראל, ולהפוך את כולנו, כל אימת שאנו שותים קפה נמס עלית ולועסים במבה אוסם, שותים מי 'מעיינות' ואוכלים לחם אנג'ל, לסייענים עקיפים של הטרור הקדוש, שגם אם אינו ניזון ישירות מהבד"ץ, עצם זיהויו עם הקנאים, הינו בעייתי מבחינת הישראלי השפוי. אף אחד לא מוכרח לשתות, למשל, משקה ושמו 'מאקס', שעליו מוטבע הלוגו של בד"ץ העדה החרדית, כשניתן לשתות להנאה את הדבר האמיתי של קוקה קולה, שמסתדרת יפה מאוד ללא בד"ץ העדה החרדית, ועם הכשרות מהודרת של הרב לנדא מבני ברק. אף אחד לא מוכרח להשתמש במיונז של אוסם ותלמה שמעוטרים בחותם בד"ץ ה'עיידה' החרדית כשאפשר לרכוש מיונז מתוצרת 'הלמנס', עם איכות לא פחות טובה ועם חותם הכשרות של ה-O.U. והרבנות הראשית. אף אחד לא מוכרח לשתות גולדסטאר עם חותם בד"ץ ירושלים, כשאפשר למצוא בירה טובורג עם הכשר בד"ץ בית יוסף. בל נשכח, שכל אימת שאנחנו קונים פחית קפה נמס עלית, בהכשר בד"ץ העדה החרדית, אנחנו מממנים מכספנו, בעקיפי עקיפין, את הקיצונים שיורקים על ילדות ומקללים חיילות, שורפים דגלי ישראל ומציגים את העם היושב בציון כממשיך דרכם של הנאצים. בכל קנייה של מוצרי מיני מאפה של אנג'ל וברמן, שימורי בית השיטה ומי עדן, מי נביעות וסן-בנדטו, אנחנו מעניקים לסיקריקים תמיכה מוראלית. כל שקל שהולך לחברות הללו והאחרות המתהדרות בחותם הבד"ץ הירושלמי, מעניק תמיכה מוראלית למטורפים מבית שמש וממאה שערים. שתו 'נסקפה' למה שלא נעדיף למשל את הקפה הנמס האיכותי של חברת 'נסקפה' שנושא הכשרים של הרבנות הראשית וחוג חתם סופר, ואינו מממן את העבריינים? מה טעם לא נעדיף את שימורי יבנה, שנושאים 'רק' הכשר של O.U. וחוג חתם סופר? ומה רע במי עין-גדי שמתהדרים בהכשר הרב רובין מרחובות? מדוע לצרוך קטשופ אוסם עם חותם בד"ץ 'העַיידה' כשעל המדף קיימים מיני קטשופ בהכשרים מהודרים לא פחות, לאו דווקא של בד"ץ שהוא בדצ"ם של הסיקריקים? הגיע הזמן להכות את מחללי שם שמים הללו בכיסם. זו השעה לחדול מלממן בכספנו את תעלוליהם. להפסיק את תזרים המזומנים שמתדלק אותם. תנו להם להתייבש. אל תקנו מוצרי הבד"ץ. קנו הכשרים חליפיים, לא פחות מהודרים, אבל ללא תערובת של שנאת ישראל. עד שיצרניות המזון יבינו, שנמאס לנו לשתף פעולה עם מסחטת הכספים של החברות הללו, הממנות בכספנו את הסיקריקים. הצלחת מחאת הקוטג' מוכיחה שביחד נוכל להוריד אותם מעל הגב שלנו. Yes We Can. זה הזמן שהציבור השפוי – החרדי, החילוני והדתי-לאומי – יפְנים, שכשהסיקריקים מבית שמש יורקים על ילדה בת 8, הם יורקים על כולנו; וכשהם מתחפשים לאסירי אושוויץ, ומוזילים את השואה עד לשפל המדרגה, הם מתייגים את כולנו כנאצים (רחמנא ליצלן). והגיע הזמן שהחברות, שהפכו למסחטת כספים מכיסנו לטובת מימון הטרור החרדי, יחליטו אם הן הולכות עם הרוב השפוי, או שהן מעדיפות להמשיך בתפקידן כסייעניות הטרור הזה. כאשר הציבור ברובו ידיר מביתו מוצרים הנתונים להשגחת בד"ץ העדה החרדית, ויעדיף השגחות אחרות המצויות במקומותינו בשפע (ובהן מהודרות לא פחות ואולי יותר), והיצרנים יחושו בצניחת הביקוש למוצרים המבוד"צים, או-אז עשויים הפרחחים להירגע ולחזור אל ספסלי ישיבותיהם, בבחינת טוב להם וטוב לעולם.
