1. רגע לפני פרישתה מכס נשיאת בית המשפט העליון קיבלו דורית ביניש וחבריה החלטה שכבר מזעזעת את החברה הישראלית, את המערכת הפוליטית ואת הקואליציה. לא ברור מה סבורים שופטי בג"ץ שיקרה כעת בשאלת החרדים והגיוס, ונראה כאילו הם פוטרים את עצמם מדאגה לכך. כמו נער צעיר, שוחר צדק אך חסר אחריות, הם פסלו את ההסדר החברתי הקיים - שאמנם אין חולק על כך שיש בו עיוותים רבים - ושלחו את המבוגר האחראי, הפוליטיקאים, לגבש הסדר אחר. לא מזמן היה כאן הרכב של שופטי בג"ץ שניסה לכפות על החרדים בעמנואל את ערכי השוויון של החברה המערבית-חילונית. אך לאחר שהורי התלמידות של 'המגמה החסידית' הלכו לכלא בהמוניהם כשהם מלווים במאות אלפי תומכים חרדים, נאלצו השופט אדמונד לוי וחבריו להרכב לרדת מהעץ שעליו טיפסו. אם ביניש וחבריה רואים בעיני רוחם אלפי תלמידי ישיבות מתגייסים לצה"ל בעל-כרחם מפחד הישיבה בכלא, הם כנראה לא למדו דבר מהפיאסקו בפרשת עמנואל. 2. חוק טל בוטל בשם עיקרון השוויון, אבל שוויון אמיתי בתחום הנשיאה בנטל הביטחון לא יהיה בישראל גם אם מחר בבוקר כל תלמידי הישיבות יתייצבו בבקו"ם לשירות מלא. עדיין לא יהיה שוויון בין גברים, המחויבים לשרת שלוש שנים, לבין נשים שמשרתות שנתיים בלבד. ובטח שלא יהיה שוויון בין יהודים, וגם דרוזים, לבין הצעירים הערבים שאינם מתגייסים כלל, ובעת שאזרחים בני גילם ממיתים את עצמם - מי באוהלה של תורה ומי באוהל סיירים - הם פנויים לעשות לעצמם בעבודה מכניסה או בלימודים אקדמיים. מה הסיכוי שעתירה נגד ההשתמטות הטוטאלית הזאת, שעליה אף אחד אפילו לא מדבר, תתקבל על ידי ביניש וחבריה? 3. ההתעצמות הדמוגרפית של הציבור החרדי והגידול העצום במספרם של תלמידי הישיבות אכן מצריכים היערכות חדשה. לא לא לנצח אפשר יהיה להמשיך בסידור הישן לפיו כל צעיר חרדי ממשיך במסלול רב שנים של לימודים ישיבתיים, אינו נושא בעול ביטחון המדינה, וגם מקבל ממנה תמיכה כלכלית. בציבור החרדי עצמו יש גם גדולי תורה וגם מנהיגים פוליטיים ומובילי דעה שכבר מבינים זאת לנצח אפשר יהיה להמשיך בסידור הישן לפיו כל צעיר חרדי ממשיך במסלול רב שנים של לימודים ישיבתיים, אינו נושא בעול ביטחון המדינה, וגם מקבל ממנה תמיכה כלכלית. בציבור החרדי עצמו יש גם גדולי תורה וגם מנהיגים פוליטיים ומובילי דעה שכבר מבינים זאת, ובצד החיזוק וההעצמה של לימוד התורה בישיבות למתאימים לכך, הם נותנים גם לגיטימציה ליציאה לעבודה ואפילו לגיוס לצבא למי שבחרו להיות 'בעלי בתים' טובים. המהלכים הללו אינם קלים ופשוטים, הם נעשים בהיסוס רב ובבדיקה זהירה של תוצאותיהם והשלכותיהם על מי שבחרו במסלולים הללו בפרט ועל החברה החרדית בכללה. אפשר להיות סבלניים ולעודד בעדינות ובזהירות את תהליכי הלידה הללו, שככל שיוכחו כמוצלחים כך יהפכו לגיטימיים וימשכו ציבור גדול יותר. ואפשר, כמו שעשו שופטי בג"ץ וכל מי שצהלו למשמע החלטתם, לנסות למשוך את התינוק החוצה בכל הכוח ולסכן את חייו. כי בניגוד לנטייתו הממלכתית והסתגלנית של הציבור הדתי-לאומי להתקפל תחת לחץ שלטוני, החברה החרדית נוטה להגיב לכפייה בעמידה על קוצו של יוד ובהתכנסות מבוצרת בתוך הגטו שלה. קוצר הרוח של העותרים ושל שופטי הרוב שקיבלו את עתירתם עלול להסיג אותנו שנים רבות אחורה, בעוד שאילו ויתרה ביניש על ההדרן הצעקני של הופעתה הנשיאותית על הבמה השיפוטית - מסתבר שניתן היה לראות תמורה משמעותית תוך שנים לא רבות. אגב, קוצר הרוח החילוני בסוגיית גיוס החרדים נוטה להתעצם בכל עת שהשמאל באופוזיציה. כשהשלטון בידיהם והחרדים איתם בקואליציה, לא רק לעותרים אלא גם לשופטים יש הרבה יותר סבלנות. 4. וכבר העירו בצדק רבים שלא ברור כיצד ניתן ליישב את הכוונה לגייס בכל מחזור אלפי חרדים לצה"ל ביחד עם השאיפה ליצור שוויון מלא בין חיילים וחיילות בצבא ולהשמיע שירת נשים בכל טקס. האפשרות לקיים יחידות נפרדות לחרדים, סטריליות מכל מגע עם השפעה חילונית ועם נשים, תהפוך מסובכת יותר ויותר ככל שיתרבו החרדים שיתגייסו. האם מי שדוחפים לגייס חרדים בכפייה מוכנים גם להפוך יחידות רבות בצה"ל לסביבה הולמת עבורם, או שהם מעוניינים באותה הזדמנות גם לכפות על הצעירים החרדים כניעה לנורמות חילוניות ולהעביר אותם על דתם? ואם ממילא יהיה צורך בעתיד להתחשב במתגייסים החרדים, למה אי אפשר להתחשב כבר כעת בחיילים המסורים בני הציונות הדתית? 5. נקודת האור בהחלטת בג"ץ היא דעת המיעוט של הנשיא הנכנס אשר גרוניס, שבזכותה אפשר לקוות שהחלטת הרוב בראשות הנשיאה היוצאת ביניש תיזכר ברבות הימים כשירת הברבור של גישת האקטיביזם השיפוטי. טענתו של גרוניס שכאשר הרוב מחליט לתת עדיפות למיעוט אין מקום לטעון לחוסר שוויון, נשמעת הגיונית ומידתית. אבל חשובה יותר גישתו העקרונית השוללת את עצם ההתערבות של בג"ץ, ומצביעה על כך שהנושא הסבוך הזה אינו עניין להכרעה שיפוטית. רק ימים יגידו עד כמה יצליח גרוניס להנחיל את תפישתו השפויה והמתונה לחבריו השופטים, שכבר טעמו עד לשוכרה את טעמה המתוק של ההתערבות הבג"צית בכל דבר במדינה. חברי הכנסת, ששינו את החוק ואפשרו את מינויו של הנשיא השמרן גרוניס, יצטרכו להמשיך לעמוד על המשמר. עליהם להחזיר בהדרגה אל הבקבוק את השדים ששחרר אהרון ברק, ולהציב גבולות ברורים בין מה שנתון להכרעה שיפוטית לבין מה שצריך לחזור ולהיות תחת סמכותן של הכנסת, הממשלה ושאר רשויות המדינה. 6. ובאשר לצפוי בעתיד בשאלת החרדים והגיוס, נראה כי כל חוק שיחוקק במקום החוק שנפסל לא יוכל לחולל שינוי רדיקלי. מה שכן יוכל לחולל שינוי כזה בטווח הארוך זו החלטה שתקבע כי גברים חרדים יוכלו להשתחרר משירות צבאי על ידי הצהרה שאורח חייהם החרדי אינו מאפשר להם להתגייס, כשם שמצהירות ומשתחררות צעירות חרדיות ודתיות כבר למעלה מששים שנה. במצב כזה, שייצור גם שוויון בין החרדים לערבים, יש להניח שהישיבות ובתי המדרש יפסיקו לשמש כמקלט רוחני מפני הגיוס לצבא וההשפעה החילונית, ורק מי שבאמת רוצים ללמוד תורה בהתמדה יסתופפו בתוכם לאורך שנים רבות. ברבות השנים יחושו צעירים חרדים שיפנו לעבודה חובה מצפונית לתרום לביטחון המדינה - כמובן בתנאי שצה"ל ידאג להם לאווירה דתית הולמת. מבחינה כלכלית אין ספק שבעקבות הסדר כזה הציבור החרדי יכניס לקופת המדינה הרבה יותר ויוציא ממנה הרבה פחות. ובטווח הארוך, כאמור, סביר להניח שהשתלבות החרדים בחברה ובכלכלה תניב בסופו של דבר גם מתגייסים רבים יותר. גם נגד סידור כזה יהיו כמובן מי שיעתרו לבג"ץ, אך סביר להניח שהרכב בראשותו של גרוניס לא ימהר לפסול חוק ברוח זו שיעבור בכנסת.
