תוצאות הבחירות שהתקיימו לאחרונה לרבנות העיר פתח תקווה בהם נבחר הרב מיכה הלוי שליט"א לרבה האשכנזי של העיר, מעוררות תקווה כי השינוי המיוחל בדמותה של הרבנות בישראל הולך ומתקרב. הרב מיכה הלוי, הינו תלמידו ועורך חלק מכתביו של הרב שלמה גורן זצ"ל, ובחירתו, לאחר עשרות שנים בהן לא נבחר רב עיר ציוני, עשויה להוות סנונית חיובית ראשונה למימוש חזונו של רבו - יצירת 'רבנות ממלכתית'. הרב שלמה גורן זצ"ל ייסד את הרבנות הצבאית (אם כי ראוי לציין שקדם לגוף זה - 'השרות הדתי' בראשות נתן גרדי) וכיהן במשך שנים רבות כרב הראשי לצה"ל. כהונתו זו עמדה בסימן הצלחה ותרומה ניכרת להחלת הנורמות הדתיות במערכת הצבאית תוך התמודדות עם אתגרי השעה – צרכי הלחימה, התפתחויות טכנולוגיות ועוד. אופיו של צה"ל כגוף היררכי, אישיותו של הרב גורן, והמציאות הפוליטית באותה עת סייעו לרב גורן לקדם יוזמות דתיות וחינוכיות שונות בצבא ולהפכו לגוף הממלכתי היחיד המתנהל על פי ההלכה. ברם, הצלחתו של הרב גורן במערכת הצבאית לא השכיחה ממנו את שאיפתו להתמנות לרבה הראשי של ישראל וליישם את עמדתו ההלכתית-ממלכתית גם במערכת האזרחית. לאחר מלחמת ששת הימים (מי אינו מכיר את תמונתו המפורסמת תוקע בשופר סמוך לכותל?) נבחר הרב גורן לרבה הראשי של תל-אביב-יפו ופרש מצה"ל, ועד מהרה הגיש את מועמדותו לכהונת רבה הראשי של ישראל. לתפקידו כרב הראשי לישראל אליו נבחר בראשית שנות השבעים, הוא נכנס עם מוטיבציה אדירה לחזק את מעמד הרבנות ה בחירתו של הרב מיכה הלוי לרב העיר פתח תקווה כלל אינה מובנת מאליה, ויש בה משום בשורה משמעותית לכל המייחלים למנהיגות דתית לאומית מעורבת ומשפיעה בעלת נכונות להתמודד עם האתגרים העדכניים של החברה הישראלית ראשית לישראל על ידי הגדרה מחודשת ורחבה של תפקידיה כגוף משמעותי שישפיע על העולם היהודי בארץ ובעולם. הוא ביקש לנצל את תפקידו לשיפור היחסים בין דת למדינה בישראל ולפתירת בעיות אשר עמדו במוקד סדר היום של החברה הישראלית בתחומי האישות, הזהות היהודית ועוד. ברם, בתקופת כהונתו הלך מעמדה הפוליטי של ההנהגה החרדית והתחזק. תפיסתו הציונית, ופסיקותיו המקלות עוררו נגדו התנגדות עזה מצד העולם החרדי המתעצם. המציאות הפוליטית החדשה שנוצרה במהלך תקופתו הותירה אותו ללא יכולת מעשית לקדם את שאיפותיו הגדולות. עד מהרה התברר לו שבניגוד למערכת הצבאית ההיררכית שבה הצליח, במערכת האזרחית כוחות פוליטיים חזקים ועולים הם שקבעו במידה מרובה את אפשרויות הפעולה שעמדו לפניו. בהיעדר גיבוי פוליטי הוא נאלץ להסתפק בקידום יזמות נקודתיות מפעם לפעם ובדחיית האשמות שהטיחו בו מתנגדיו לשמירה על מעמדה של הרבנות הראשית אל מול מתנגדיה. בשנים שלאחר פרישתו הכפויה מכהונת הרבנות הראשית לישראל הלך כוחה הפוליטי של הציונות הדתית ודעך ולעומתה עלה כוחן של המפלגות החרדיות. עם הזמן השפיעו יחסי הכוחות גם על דמותה של הרבנות הראשית ועל אופיין של רבנויות הערים בכל אתר ואתר. על רקע זאת מובן, כי בחירתו של הרב מיכה הלוי לרב העיר פתח תקווה כלל אינה מובנת מאליה, ויש בה משום בשורה משמעותית לכל המייחלים למנהיגות דתית לאומית מעורבת ומשפיעה בעלת נכונות להתמודד עם האתגרים העדכניים של החברה הישראלית. אולם יש לזכור, כי היכולת להמשיך את המהלך ולהביא למינויים נוספים של רבנים בעלי שיעור קומה שכזה, תלויה במידה מרובה בכוחה הפוליטי של הציונות הדתית. הרי לכם סיבה נוספת, אחת מני רבות, לחשיבות התאחדות הכוחות הדתיים לאומיים לכדי גוף אחד גדול ומשמעותי.
