'ומנהגו(של התם) שהיה תמיד בשמחה גדולה מאוד, והיה רק מלא שמחה תמיד והיו לו כל המאכלים וכל המשקאות וכל המלבושים והיה אומר לאשתו תן לי לאכול,והיתה נותנת לו חתיכת לחם ואכל, אח"כ היה אומר לה תני לי הרוטב עם הקטנית ואח"כ היתה נותנת לו לחם ואכל ואח"כ היה מצווה לתת לו הבשר ושאר מאכלים ושאר כיוצא בזה, ובעד כל מאכל ומאכל היתה נותנת לו חתיכת לחם והיה מתענג מאוד מזה כאילו היה אוכל אותו המאכל ממשובאמת היה מרגיש באכילתו הלחם את טעמו של כל מאכל ומאכל שהיה רוצה , מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה'. אינו דומה התם של ר' נחמן לתם בהגדה של פסח , התם של ר' נחמן חי בעולם שכלי משוחרר, אין הוא תלוי ברישומי החושים ומוסכמות חיצוניות בכדי ל'בנות' לעצמו את תפישת העולם וכל כולו נמצא ויונק מעולמו הפנימי. החופש הזה נולד מתוך תובנה עמוקה, המתחילה בכך שבסיכומו של דבר היחס לעולם והמצב הנפשי בו חי האדם כלפי העולם נולד בפנימיותו של האדם, העולם המכונה בשפת הקבלה 'עולם החרות'. באופן שטחי עלול להיווצר הרושם כי התם מנותק לגמרי מהמציאות- 'הזוי' בעינינו , ואכן היה התם ללעג בעיני כל, אך תגובתו של התם על הלעג והקלס היתה: 'רק בלי ליצנות' ליצנות היא ציניות בלשוננו, הסתכלות על המציאות בעין רעה והבלטה של צדדיה השלילים. כשמדברים עם התם בליצנות הוא מבהיר לחכמים בעיניהם עד כמה טפשית חכמתם. ראיית התם היא ראייה עמוקה, בחירית ולכן גם ראיה אקטיבית המסוגלת להתמודד ולעצב מציאות חדשה. שאלת התם 'מה זאת?' - של בעל ההגדה- נמצאת בתווך בין החכם לרשע, שאלת התם מבטאת סקרנות תמימה ופאסיבית שיכולה אמנם להתפתח לקדושה אך יכולה באותה מידה להתפתות לרע המפתה ומתעתע בכל. אפשר לבוא לחומש בחג החרות, ולהצטרף לחלומות המשוחררים והתמימים של בחורי ישיבת חומש, המטיבים לצייר את המציאות בחפץ לבבם האמיתי והמתבונן יבחין כי כבר עכשיו מעצבים הם את המציאות... וישנה אפשרות לעמוד מן הצד ולהתלוצץ על חשבון תמימותם השמחה, ולהיכבל ביאוש המציאות המצמיתה.... והבוחר יבחר. בואו בשמחה ב'ראש פתוח' ! ניפגש בסיום מסכת כתובות בישיבת חומש המתחדשת, ח"י בניסן ג דחוה"מ פסח החל מהשעה 10:00 לפרטים, מידע והזמנת הסעות 09-8821880
