לפני ימים אחדים העניק השבועון היוקרתי טיים, את התואר 'מלך' לראש הממשלה בנימין נתניהו והכריז בכותרתו: King BIBI. הטיים, ש'כל העולם' קורא בעיון, בשל רצינותו והעובדה שבדרך כלל הוא אינו טועה, לא טעה, מוכרחים להודות, גם הפעם. נתניהו הוא אמנם מלך, אבל מלך אוון, King of Sdom The. דרושה מידה רבה של רשעות סדומית, שטניות נוסח סדום, רוע לב, ציניות, צביעות ונבזות, כדי להוביל מסע פרלמנטרי לסיכול חוק הסדרה הוגן וצודק מאין כמוהו. גם בסדום נאחזו בהחלטות משפטיות מופרכות וחד צדדיות, שבכוחן להרוס חייהם של בני אדם, וזאת – שומו שמים! – מבלי אפילו לתת להם פתחון פה בביהמ"ש. מלך סדום הלחיץ וחסר עמוד שדרה אידיאולוגי, יודע שגירוש מתיישבי האולפנה עושה עימם עוול הזועק לשמים, שאין לו מחילה ואין לו כפרה, ושכל הדיון המשפטי בעניינם דמה יותר לחוכא ואיטלולה מאשר למשפט הוגן, כפי שהוכיח בשוּם שכל משפטי השופט בדימוס אורי שטרוזמן (מאמרו החשוב פורסם בהארץ, 20.5.12: http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1711631 ). אבל חיידק הסדומיות שמכרסם בנפשו ההפכפכנית והמבועתת של נתניהו, מוביל אותו באותה דרך כזב צינית, שבה הלכו שני קודמיו בהנהגת הליכוד: מנחם בגין שהבטיח להתיישב בסיני ולבסוף פינה את כל סיני תמורת פיסת נייר ששוויה הולך ופוחת מיום ליום, לנוכח הפיכת סיני לכן שיגור של נשק לעזה ומסתננים לישראל; וממשיכו אריאל שרון שהכריז כי דין נצרים כדין תל אביב ולבסוף פינה את גוש קטיף אפילו לא תמורת פיסת נייר סמלית, והפך ארץ נושבת לארסנל של טילים המשוגרים יום יום באין מפריע לעבר אזרחי ישראל. עם השמאל להרוס הכל נתניהו, בהתנגדותו העיקשת לחוק ההסדרה, התחבר לבגידתם השפלה של שני קודמיו בגין ושרון, בהתחייבויותיהם החגיגיות לשולחיהם. גם הוא, כשני קודמיו שהיו לקבלני הביצוע של שלום אך-שווא, הפך עורו, וחזר והוכיח שוב, שרק הליכוד יכול - להתחבר לשמאל ולהרוס הכל. נשאלת כמובן השאלה, מה עומד מאחורי התנהגותו הבוגדנית של נתניהו בשולחיו? קוו ואדיס (=לאן פניך מועדות), מר נתניהו? בכירים בליכוד שעימם שוחחנו, אינם מוציאים מכלל אפשרות ("יש לנו תחושה כזו", הם אמרו), שלנתניהו תכנית 'אורנים גדול' משלו, לפרישה מהליכוד והקמת ליכוד חדש, שפוי יותר על פי הגדרתו. החלטה זו בשלה בו, כך אומרים בליכוד, לאחר שקלט בוועידת הליכוד האחרונה, שהתכנסה בגני התערוכה לפני חודש בדיוק, כי הליכוד הישן שלו כבר אינו קיים, בשל 'השתלטות עויינת', להערכתו, של גורמי ימין 'הזויים' מדי לטעמו, על מפלגתו. אם ירצה להתפלג, הוא יוכל לעשות זאת בקלילות בחסות 'חוק מופז', שאושר ביוזמת נתניהו לפני שנתיים. על פי חוק מופז, די בשבעה ח"כים בסיעה מסויימת על מנת להתפלג ממנה, מבלי שיאבדו את הזכות לרוץ לכנסת הבאה. הוא יטול עימו את אברכי המשי עוייני ההתיישבות בגין, מרידור ואיתן, שממילא מקומם אינו מובטח ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, את 'מר נסיגה חד צדדית' אהוד ברק, את 'מר זיגזג' מופז, ויכונן עימם רשימת מרכז חדשה, לא ימין ולא שמאל, רק חול וחול. פקידוּת מש"פית נתניהו, בהתנגדותו העיקשת לחוק ההסדרה, התחבר לבגידתם השפלה של שני קודמיו בגין ושרון, בהתחייבויותיהם החגיגיות לשולחיהם. גם הוא, כשני קודמיו שהיו לקבלני הביצוע של שלום אך-שווא, הפך עורו, וחזר והוכיח שוב, שרק הליכוד יכול - להתחבר לשמאל ולהרוס הכל רק התכנית להקמת מפלגה חדשה יכולה להסביר את התנהגותו של נתניהו. רק כך אפשר להבין את חופש הפעולה והגיבוי שהעניק נתניהו לפקידות המשפטית, שהפכה עצמה למשת"פית של השמאל קיצוני. מדהים שעד לרגע זה, לא שמענו שום מילת נזיפה או ביקורת כלפי הפקידות המשפטית, שסיבכה ברוב חוצפה את הממשלה בבג"ץ באופן שאין לו אח ורע במדינה מתוקנת: רוב שרי הממשלה וראה"מ, רוב מוחלט של נבחרי הציבור, וגם רובו של הציבור הרחב, התנגדו להרס בתי האולפנה, אבל הפקידות המשפטית חתרה תחתם בבג"ץ, בניגוד מוחלט לכללים הבסיסיים של השיטה הדמוקרטית, והיום היא מועמדת לפרס בדמות קידום במשרד המשפטים. עם פקידות משפטית שכזו, יכול השמאל הקיצוני, אשר כשל שוב ושוב במאמציו לנצח בבחירות, להכתיב מדיניותו ממשרד המשפטים (שבשליטת, שימו לב, מפלגתו הפסבדו-ימנית של ליברמן!), בסיוע סייעני הפקידות המשפטית. מעשה נבלה הזכרנו את מאמרו המבריק של שטרוזמן בעניין העוולות האיומות שחולל הבג"ץ בפרשת האולפנה, כשהתייחס לאזרחים ישראלים נורמטיביים בעויינות שאפילו מחבלים אינם נתקלים בה. משפטנים ידועים הצטרפו אליו, וגם דבריהם פורסמו בטור זה בשבוע שעבר. השבוע הביע דעה דומה עו"ד מנחם גורמן, ידיד נעורים מימי ביה"ס היסודי ותנועת הנוער, שהגדיר במכתב ששיגר לח"כים ולשרים את פרשת האולפנה – מעשה נבלה. וכך הוא כותב מתמצית דם לבו: "התנהגות פרקליטות המדינה וממשלת ישראל בענין הבעלות בקרקע של גבעת האולפנה (ומיגרון ועוד יישובים אחרים) היא מעשה נבלה שמתאים למשטרים השפלים והארורים ביותר. בג"ץ לא קבע כי האדמה שייכת לערבי מסויים. זהות הבעלים וזכות הבעלות בקרקע נבחנת עדיין בבית המשפט. "בבתים המיועדים להריסה גרים מאות אנשים, נשים וילדים. הבתים שייכים להם. הם רכשו את האדמה והשקיעו בבתים את כל חסכונותיהם. הם קיבלו את אישור המדינה לבנות בתיהם; לקחו משכנתאות לרכישת הבתים וימשיכו לשלם את המשכנתא גם אחרי הרס בתיהם. "האם בג"ץ לא חשב שמן הצדק הבסיסי היה, לצרף את בעלי הבתים ויושביהם כצד לדיונים בבית המשפט? האם לא היתה לבעלי הבתים ויושביהם הזכות האלמנטרית, יסודית, אנושית, חוקית, להשמיע עמדתם בבג"ץ, כנגד אוייבי המדינה, הערבים והשמאלנים, שקיבלו מבג"ץ מעמד של צדדים בקרקע ובבתים שאינם שלהם? מבחן האדם הנורמלי "בג"ץ קיבל ללא כל דיון או בדיקת העובדות, את עמדת המדינה לגבי הבעלות הערבית על הקרקע. ומדוע דחתה המדינה את הטענה כי הקרקע נרכשה על ידי אנשי בית אל? תשובת המדינה שנתקבלה על ידי בית המשפט: 'הרישום בספרי הטאבו לא הושלם!!'. אז מה??? עשרות אלפי בתים במדינה נמצאים במצב שהרישום 'לא הושלם' – האם תהרוס המדינה את הבתים?? האם כל צרוע וכל זב שיטען לבעלות בבתים אלו יקבל מבית המשפט צו הריסה נגד הבתים האלו?? "הנימוק השני שניתן על ידי בג"ץ: 'לא נתבקש אישור לעיסקה' ולכן הרכישה אינה תקפה, מדהים ברשעותו לא פחות מהראשון. כלומר, ייתכן מאוד שנעשתה עיסקה ושולם עבור הקרקע. הבעלים, יהיו מי שיהיו, קיבלו תמורה מלאה עבור הקרקע והסכימו להעבירה לבעלות אנשי בית אל. אך קרה דבר נורא: לא ביקשו רשיון לעיסקה, ולכן צריך להרוס את הבתים. האם אדם נורמלי היה מעיז להגיע למסקנה כזו?? אזרחים סוג ב' "ובמאמר מוסגר - מדוע בכלל צריך היתר מהמדינה לעיסקת מקרקעין ביהודה ושומרון?? האם אנשי יהודה ושומרון הם אזרחים סוג ב'?? האם המדינה בכלל רשאית להתערב בעיסקאות מקרקעין הנעשות על פי חוק בין אנשים פרטיים?? "מי הירשה לפרקליטות להתחייב להרוס בתים של אזרחים שומרי חוק (כן, שומרי חוק - בניגוד לפרקליטות, לממשלה ולבג"ץ)?? מי הירשה לבג"ץ להסתמך על הצהרה ממשלתית שאינה מוסמכת בעליל לתיתה?? הממשלה אישרה את הקמת הבתים ועל סמך אישורה נבנו הבתים!! אם הממשלה רשאית להצהיר בבית המשפט שהיא שינתה את עמדתה והיא לא מאשרת את הבנייה – האם אין היא רשאית לשנות שוב את עמדתה? האם הודעת הממשלה היא הלכה למשה מסיני, ללא אפשרות לשנותה?? "האם יהיה זה מתחת לכבודו של בג"ץ להכיר בטעותו ולשנות את החלטתו? האם 'סופיות הדיון' הוא עקרון כה חשוב גם במחיר הריסת בתיהם, רכושם ומרכז חייהם של מאות אנשים?? האם כאשר ברור שבשאלת זהותם של הבעלים לא התקיים כל דיון ממשי יש ערך לעקרון 'סופיות הדיון'?? "לצוות להרוס את בתי גבעת האולפנה (ומיגרון ואחרים) יכול רק חסר לב, חסר מוסר אנושי, חסר מצפון, חסר הבנת המשמעות של 'שלטון החוק' ובעל יצר הרס בלתי נסבל. זהו מעשה נבלה שלא יאומן במדינה יהודית שאמורה להראות מידה מינימלית של מוסר, צדק ושמירת חוק. זוהי החלטה מרושעת שיש לבטלה בהקדם, לפני שייגרם נזק בלתי ישוער להתיישבות, למעמד הכנסת ולמעמד הממשלה". ובמלים הרבה יותר פשוטות: כל קול לנתניהו בבחירות הבאות, יהיה עוד קול ל'שלום עכשיו' ולאידיאולוגיית ההתנתקות ביו"ש.
