לא חוק עוקף בג"ץ צריך עכשיו - אלא חוק עוקף פרקליטות. היא שורש הרע והיא זאת שהביאה, ומביאה, עלינו מעת לעת צונאמי כאילו-משפטי. ולכן כל מי שביקש לחוקק חוק 'עוקף בג"ץ' לא הבין, כנראה, היכן טמונה הצרה הצרורה. בית המשפט העליון החליט בסך הכול שאם האדמות הן 'פרטיות', כפי שהצהירו בפניו שלוחי שלום עכשיו בפרקליטות, אז צריך לפנות את מי שיושב עליהן. וזה בסדר גמור. הבעייה היא רק שמי שסיפר לבג"ץ שהאדמות הן פרטיות, מה שלא הוכח בצורה מסודרת בשום בית משפט מוסמך, היו אנשים בפרקליטות. ואת אלה היה צריך זה מכבר להושיב על כיסא החקירות – ולשאול אותם מי שמם לקבוע שאדמות אלה או אחרות הן 'אדמות פרטיות'. ודוק: אין אדמות פרטיות ביהודה ושומרון וכל מי שטוען אחרת פשוט משקר. הירדנים שלטו במשך 19 שנים בשטחים שהם קראו להם אז 'הגדה המערבית' בכוח הזרוע. את השטחים האלה הם כבשו בשנת 1948 - ואף מדינה בעולם לא הכירה בכיבוש הזה. לפני זאת, שלטו שם הבריטים שהתחייבו להקים בכל ארץ ישראל המערבית את ביתו הלאומי של העם היהודי. מכאן, שכל ערבי שטוען שיש לו בעלות על קרקע כלשהי איננו יכול להיות דובר אמת. הממלכה הירדנית לא הייתה רשאית למכור קרקעות או לעשות בהן כל עסקה אחרת שכן היא לא הייתה הריבון הלגיטימי בשטח הזה. לא היא - ולא השלטון המנדטורי ; ובוודאי שלא האימפריה העותומאנית. הבעיה היא, אפוא, לא עם הערבים שטוענים לבעלות על קרקעות שאותה אין הם יכולים להוכיח; כלומר, שהם רכשו אותן כדין מ אין אדמות פרטיות ביהודה ושומרון וכל מי שטוען אחרת פשוט משקר. הירדנים שלטו במשך 19 שנים בשטחים שהם קראו להם אז 'הגדה המערבית' בכוח הזרוע. את השטחים האלה הם כבשו בשנת 1948 - ואף מדינה בעולם לא הכירה בכיבוש הזה ידי מי שהיה רשאי למכור אותן , אלא עם אלה שמוכנים לקנות את הסיפורים האלה - ולמכור את ארץ ישראל בנזיד עדשים; או עם אלה שחושבים שהם יושבים במשרדיהם בפרקליטות כדי ליישם אג'נדה פוליטית. מכאן, שהייתי מציע לכל מי שצורח עתה בראש חוצות שאת החלטת בג"ץ יש לכבד, לבחון כיצד נולדה ההחלטה הזאת. בג"ץ הרי לא קבע דבר לעניין הבעלות על הקרקע בבית אל או במקומות אחרים. אז כיצד נולדו ההחלטות המטופשות האלה העלולות להבאיש את ריחנו ברחבי תבל אם נפעל, חלילה, בניגוד להן? מי אחראי לסכלות הזאת? השופטים או הפרקליטים? אז הנה הסיפור כולו על רגל אחת. שלום עכשיו מוצאת ערבים שהחליטו, או שמישהו החליט בשבילם, כחלק מן המאבק בישות הציונית, שאדמות כלשהן הן שלהם - ורצה איתם לבג"ץ. לא לבית המשפט המוסמך לקבוע בנושאים של בעלות על קרקע אלא לזירה המוכרת לה ששם היא נתקלת בפניהם המחייכות, המדושנות מחדוות העשייה למען מי שרוצה בחיסולה של ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון, של פרקליטים שאין להם הרבה עניין להילחם על זכותו של העם היהודי בקרקעות שהובטחו לו בהסכמים בינלאומיים. בבג"ץ, כידוע, לא שומעים עדים – ולא נקבעות עובדות. הבג"ץ דן רק על יסוד ניירות שמובאים בפניו. יש עתירה - ואז פונים השופטים לאנשי הפרקליטות ושואלים אותם מה אתה אומרים? ולאלה יש תמיד תשובה אחת: הם, הערבים, אלה שבאו תחת המטרייה של שלום עכשיו, צודקים. עתה יושבים כל חכמי המשפט - ומחפשים דרך לצאת מן המצוקה. ומהנדסים מחפשים פתרונות טכניים - וכולם טובעים בים של סיסמאות. ואני אומר דבר אחר: תחליפו כבר את הפרקליטות, או, לפחות, את אלה שמופיעים בנושאים האלה. מחר הם עוד יבקשו לפנות קרקעות שעליהן בנויה העיר העברית הראשונה. כפרים רבים, כידוע, סולקו ממקומם כדי שהשכונות הצפוניות של תל אביב ייבנו לתפארת קשקשני מחנה השמאל. זוכרים את טליה ששון? קודמתו של שי ניצן? אחרי שהיא הכינה דו"ח שבו היא קבעה מה חוקי ומה לא חוקי בהתנחלויות ביהודה ושומרון, והשמיצה שם את אריאל שרון כמפר חוק סדרתי, היא התפקדה למר"ץ. אז מה, אנחנו לא מטומטמים?.
