בדיוק היום, 19 ליוני, לפני 65 שנה חתם דוד בן גוריון על מסמך הסטטוס קוו. היום כדאי להביא את המסמך לקבורה ולייצר תחתיו אחד חדש!

מסמך קצר זה היווה בסיס לכל החוקים והתקנות שעסקו ביחסי דתיים-חילונים-חרדים. המסמך עסק בארבעה תחומים מרכזיים: שבת, כשרות, אישות וחינוך.

אולם כיום המסמך איבד את הרלוונטיות שלו. כל צד הרחיב, פירש ושינה את הגבולות של תחום אחד או את כולם. אם ניקח לדוגמה את תחום החינוך. ההסכמה הייתה שיש הבנה לקיום אוטונומיה מסוימת למגזר הדתי במערכת החינוך בגלל הכרה בצרכים וברגישויות שלהם. בן גוריון אמר שהמדינה תמנע מפגיעה ברגשות הדתיים מצד אחד אבל תחייב את כולם ללמוד לימודי בסיס כליים.

והנה היום יש לנו מערכות שלימות שמקבלות מימון ממשלתי ומנצלות את הסטטוס קוו למנוע כל התערבות של הממשל בתכנים. האם זו הייתה ההסכמה? ודאי שלא! גם תחום האישות, חוק נישואין וגירושין עבר טלטלות רבות מאז היה עליו סטטוס קוו.

החברה הישראלית גם היא איננה כמו שהייתה לפני 65 שנה. אחוז החרדים/דתיים בחברה הישראלית עלה, הם כבר
מדינת ישראל והחברה הישראלית הם חלק מעולם דינאמי מתפתח. מה שהיה מתאים וראוי אתמול כבר לא רלוונטי היום. הסטטוס קוו ניסה להעמיד מצב של הבנה של צרכים שונים של אנשים וקבוצות המעוניינים לגור יחד במדינת ישראל. השינוי בחברה מחייב חשיבה מחודשת על הסטטוס קוו.
לא קבוצת שוליים שניתן לתת לה אזור מחייה מצומצם שבו יוכלו לחיות במנותק מהחברה הכללית. החרדים חייבים להיות חלק משוק העבודה והשתלבותם בתעשייה ובמסחר היא מטרה של כלל החברה.

גם השבת כבר נראית כמו לפני 65 שנה. מקומות מסחר פתוחים לטובת תרבות הקניות והבילוי ואנשים מוכנים לעבוד שבעה ימים בשבוע כדי להתפרנס. הדרישה לחיי תרבות בשבת הביאה לפתיחה של בתי קולנוע ותיאטראות המלאים לרוב.

מדינת ישראל והחברה הישראלית הם חלק מעולם דינאמי מתפתח. מה שהיה מתאים וראוי אתמול כבר לא רלוונטי היום. הסטטוס קוו ניסה להעמיד מצב של הבנה של צרכים שונים של אנשים וקבוצות המעוניינים לגור יחד במדינת ישראל. השינוי בחברה מחייב חשיבה מחודשת על הסטטוס קוו.

האתגר שעומד בפני החברה הישראלית 2012 הוא לא לקבוע חוקים חדשים שיחייבו את החרדים להתגייס וללמוד ע"פ תוכנית הליבה. זהו עיקרון של הרוב שקובע את הכללים וכופה אותם על המיעוט.

עלינו ללמוד מבן גוריון את העיקרון של הסטטוס קוו. זהו תהליך חברתי של הידברות ודיאלוג שבסופו של יום מגיעים להבנות ששני הצדדים יכולים לחיות איתם. אם תהיה מערכת של כוחנות וכפיה לא נצליח להקים חברה שתוכל לחיות יחד. בהבנות, כל צד מבין שעליו לראות את הצרכים של הצד השני ובסופו של דבר להגיע לפשרה אבל אם משחקים בכח יש ניצחון במערכה אבל הקרב אבוד.

מסמך הסטטוס קוו סיים את דרכו אולם יש לנו הזדמנות ללמוד ממנו את העיקרון של יצירת הבנה וכך ניצור סטטוס קוו חדש למדינת ישראל היהודית-דמוקרטית.