מחלוקות בכל פינה

ידועה המשנה (אבות פ"ה יז) "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קורח ועדתו". ואכן, ההיסטוריה הפוליטית שזורה מחלוקות ועימותים במערכת השלטונית ובמנהיגות הפוליטית, ולא תמיד לשם שמים. תופעה זו היא אוניברסאלית, בכל שיטות השלטון. גם אצלנו, במוסדות השלטון בכנסת, בממשלה, ברשויות המקומיות - אנו פוגשים תופעה זו של מחלוקות נוקבות.

רק לפני כחודש, במאמרי הקודם בבמה זו, בעקבות כניסת 'קדימה' לממשלה, התרעתי מפני תופעה פסולה של מנהיגות המתכחשת בין לילה להתחייבויותיה, להבטחותיה ולהצהרותיה,  כפוגעת באופן אנוש באמון הציבור במנהיגות. לצערי נתקלנו בתופעה זו במלוא חריפותה  בקשר לחוק הסדרת המאחזים שיזמתי. הדבר בא לידי ביטוי בהתנהלות ראש הממשלה ("זו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה", "אינני פוסל חקיקה") ומרבית שריה ("אתמוך בהסדרה חוקית") שהצביעו נגד בניגוד מוחלט להבטחות ולהתחייבותם לציבור. לא היתה כל סיבה מהותית לתפנית של 180 מעלות, שעשו ראש הממשלה ומרבית השרים; לא התגלו עובדות חדשות ולא נוצרו נסיבות שונות. בעת ההבטחות וההתחייבויות הכל היה ידוע בדיוק כמו בעת ההצבעה על החוק.

למה חוק הסדרה? 

ולא מדובר בהצבעה על עניין טכני או מינהלי גרידא. חוק ההסדרה נועד לתת מענה מהותי באותם מקרים בהם קיימת תביעה להריסת ישובים או שכונות ביהודה ושומרון, אשר לגביהם נטען שהוקמו על קרקע פרטית. הפרקליטות ובית המשפט העליון סוברים כי הסעד הבלעדי במקרים אלה, מבחינה משפטית, הוא הסרת המבנים, הריסתם או - על פי החידוש האחרון - ניסורם והעתקתם. בין הישובים שביחס אליהם הוגשו עתירות נמצאים כאלה שעלו על הקרקע לפני שנים רבות, ומתגוררים בהם עשרות משפחות על ילדיהם. ישובים ושכונות אלה אוכלסו בתום לב על יד מתיישביהם, ואף זכו להכרה ולסיוע ממשרדי הממשלה, וניתנים בהם שירותים ממלכתיים כמקובל בכל ישוב.

חוק ההסדרה בא למנוע הרס בתים אם במשך 4 שנים מאז הקמת הישוב המונה, לפחות 20 יחידות דיור, לא פנה הטוען לבעלות על הקרקע לבית המשפט המוסמך ולא הוכיח את בעלותו בראיות כמקובל. אם יוכיח את בעלותו ניתן יהיה לאזן בין האינטרס של הבעלים לבין הריסה, המנוגדת למוסר ולצדק הטבעי, ולפצות את הבעלים בכסף מלא או בקרקע חלופית.

הצעת החוק מבוססת על מה שמקובל היה, מבחינה משפטית, בתוך הקו הירוק. ויש משפטנים בכירים הטועני
זו חובתה של הכנסת, ולא רק זכותה, לקבוע תשתית חוקית, או לערוך שינויים בתשתית החוקית הקיימת
ם כי גם במצב המשפטי הקיים כיום ביהודה ושומרון ניתן ליישם גישה זו. אין כאן חידוש משפטי מהפכני, אלא הסדרה משפטית מקובלת בעניינים קניניים.

חוק ההסדרה נדרש מפני שהשמאל הפוליטי בישראל מנצל את מערכת המשפט בנושאים קניניים כדי ליישם מדיניות פוליטית המבקשת לעקור את ההתיישבות ביהודה ושומרון.

המציאות מלמדת כי ביהודה ושומרון קיימים ישובים נוספים, וכן שכונות ומיקבצי בתים,  בישובים ותיקים, מוכרים וחוקיים, שמעמד הקרקע שעליהם הוקמו דומה למצב המשפטי של הקרקע במגרון, חוות גלעד, ושכונת האולפנה.

אדגיש כי גם אם גובשו פתרונות בהסכמה בחוות גלעד ובמגרון, לא ניתן יהיה ליישם פתרונות אלה בכל 9000 הבתים האחרים המצויים במצב דומה ביהודה ושומרון! בעת כתיבת מאמר זה לא ידוע כיצד תסתיים פרשת שכונת האולפנה. גם אם יימצא פתרון מקומי כזה או אחר אין בו כדי לתת מענה ליתר הישובים, השכונות והבתים הנמצאים במצב דומה. כל עוד מדיניות הממשלה היא שכל המבנים על קרקעות פרטיות יוסרו, ובעקבותיה תחליט  כך הפרקליטות ויפסוק בג"ץ, לא ניתן יהיה למנוע הרס מאסיבי של בתים ביהודה ושומרון. רק שינוי התשתית המשפטית, שתקבע הסדרה ברוח הצעת החוק, יש בכוחה לשנות באופן מהותי את גישת הפרקליטות ופסיקת בג"ץ.

חובת הממשלה לפתרון כוללני

לכן, זו חובתה של הכנסת, ולא רק זכותה, לקבוע תשתית חוקית, או לערוך שינויים בתשתית החוקית הקיימת, כדי להביא ליד ביטוי את מדיניות הממשלה בכל הקשור להתיישבות ולישובים ביהודה ושומרון. התחמקות משינוי החקיקה, והסתתרות מיתממת מאחורי בג"ץ, היא מעילה בחובת הממשלה והכנסת ליישם את מדיניותן, התחייבותן והבטחותיהן לציבור.

בעיני זו מחלוקת לשם שמיים והיא תמשיך להתקיים. אין כאן עימותים אישיים או מפלגתיים. זו מחלוקת שאין מאחוריה כוונות להחליף את הממשלה ולא את העומד בראשה. זוהי מחלוקת נוקבת שתימשך בהתמדה עד אשר הממשלה תאזור אומץ ותמלא את חובתה על פי מצעה והתחייבותה לקידום ההתיישבות ביהודה ושומרון.