בשעת דיון משמעותי עם אחד מרבני הישיבה, ראה הרב שאנו לא משתכנעים מדבריו, או לחלופין שאין בידו הסבר משכנע כדי שנוותר על בקשתנו. אז זכינו לשמוע על תהליך מעניין. סיפור שיש להיזהר ממנו כהדרכה כללית אך יש בו ללמד על מצבים מיוחדים. בזמן שלמד במרכז הרב עמד הוא במצב דומה מול הרב שפירא זצ"ל, שמע ולא השתכנע ולבסוף אמר לו הרב- כנראה שאתה יכול לעשות את מה שאני לא. תלמידך יעשו לך דברים דומים. והנה אנו עושים לו את אותו הדבר. הרב ברך אותנו שנזכה לחנך תלמידים בעלי רוח של גאולה והתחדשות שיובילו למקומות שאנו נרגיש שלא נוכל להגיע אליהם. " לשמחתי כמחנך הדברים אכן קורים ואנו יכולים לומר נצחוני בניי. בדומה לזה - עמידתו של עם ישראל איתן לאורך אלפיים שנות גלות הייתה בזכות הדרך השמרנית והממוקדת אותה הובילו גדולי ישראל באדיקות ובמסירות עד כדי מסירות נפש. בזכות תורתם ודרכם זו נמצאים אנו כאן היום וחבים להם חוב גדול. הם דאגו לאנ"ש ולכשרות בתוך החצר. שיחדו את הפריץ ולפעמים רקדו לו "מה יפית" וכך דור אחר דור המשיך עם הנצח בדרכו הארוכה אל היעד הנכסף אליו זוכים אנו. היום רובנו המכריע מרגישים שעברנו שלב, אנו עושים חשבון לאומי. דואגים לטובת כל עם ישראל אפילו במבצע באוגנדה. מנהלים כלכלה וצבא יהודי ורואים בכל עולם החול- בניין של קודש. מבינים שתורה ומצוותיה מקיפים כל תחום אפשרי ושהכל יכול להיות קודש. דוד, המלך הנערץ אמר "ובשם אלוקינו נדגול" היינו שכל דברינו הם בשם ה' ושזה גם הדגל שלנו. הרצון, להיות שוב יהודים גאים בתורתם והדגל מונף על ראש כל תורן, זהו חלומינו גם היום. לשוב לימים של בריאות לאומית תורנית. של עם הנצח שכבר לא מחפש לשרוד את הדרך הארוכה. כמי שנמצא כבר בהיכלו של המלך- לזרז ולקדם את התהליכים הבריאים של עם ישראל המתנער מעפר הגלות ומסגל לעצמו חיי דרור ובן חורין שעסוק בחיי תורה. הציבור הדתי לאומי, בראשית ימיה של מדינתנו היקרה, היה קטן וחלוש, ההשכלה על כל ברכותיה העדיפה לזנוח את דגלה של תורה ואנו היינו צריכים לרוץ מאחור ולומר שאנו אומנם דתיים אבל... אנו גם לאומיים וגם.. וגם. התנצלנו הרבה, עבדנו בשקט. ריצינו את המנהיגים כדי לקבל עוד עז ועוד דונם ובזכותה של דרך זו הגענו להישגים מפוארים בהתיישבות ובצבא. בגרעינים התורניים וברשתות החינוך ועוד ועוד. לדעתנו, הגיעה השעה לעבור הלאה, לטפס קומה, להוביל ולהנהיג . לעמוד על שלנו, לא כעני בפתח שכל פעם צריך לחשוש האם שוב הולכים לעשות לי צרות ואז צריך להתארגן ולהוביל משאים ומתנים חשאיים שישאירו את הכבישים והיישובים בתוך המפות ונרגיש, כמו ילדים קטנים, איזו מתנה גדולה קיבלנו, לרוץ במסדרונות הכנסת כמו עכברים אחרי חכי"ם שאנו לא באמת חשובים להם או מוערכים על ידם וליצור איתם הסכמים שיתנו לנו עוד אויר לנשימה, עוד אישורי בניה ועוד כמה עשרות מליונים לשימון המערכת. בחסדי ה' עלינו ובעבודה קשה ומסורה הצליח הציבור הדתי לאומי להפוך לגדול ומשמעותי. משפיע ומקובל. מעורה בכל מקום וב הגיעה השעה לומר, בראש מורם, אנחנו כאן וזה שלנו לעולם ועד. ללא היסוסים וגמגומים. ללא הצטדקות והסברים ,פשוט כי זה כך וזה נכון. פשוט כי מגיע לנו וזוהי טובתו של עם ישראל שמחכה לבשורה חדשה, עם חזון ורוח. עם עתיד וראש מורם... כל חלקי הארץ. ההתיישבות שלחה ושולחת כל הזמן את מיטב בניה להתנחל בלבבות. ראשי ישיבות, ראשי אולפנות, ראשי גרעינים תורניים ומשפחות שלמות. אלו גדלו בהתיישבות ,התעצמו והתחנכו בבריאות נפשית ותורמים לעם הנצח בכל אתר ואתר. הגיעה השעה לומר, בראש מורם, אנחנו כאן וזה שלנו לעולם ועד. ללא היסוסים וגמגומים. ללא הצטדקות והסברים ,פשוט כי זה כך וזה נכון. פשוט כי מגיע לנו וזוהי טובתו של עם ישראל שמחכה לבשורה חדשה, עם חזון ורוח. עם עתיד וראש מורם. אם כנים דברי, אזי ציבור רחב יצטרף וילך עימנו. אם עדיין לא הגיע השעה, נחכה לה בכל יום שתבוא. אנו אנשים אוהבי שלום ומחפשי שלום. די אם יערך בירור מי ניסה לדחוף בכל כח לחזית דתית מאוחדת לפני למעלה מעשור, להוביל את החיבור עד כמה שניתן היה, בין המפד"ל לאיחוד הלאומי לפני מספר שנים והן לאורך השנים האחרונות. כל מי שמוכן לשבת סביב שולחן עגול כשווה בין שוים, ללא פטרונות וזכות וטו, ללא תנאים מוקדמים או תכתיבים מראש, מוזמן לנסות. כך קם המטה המשותף שהוביל את הקמפיין נגד ההקפאה והצליח. שעמד על כבודה של תורה לכבוד הרב ליאור והרב יוסף והצליח. וכך הצליח להוציא לפני מספר שבועות, באמצעים דלים ללא קמפיין מתוקשר וקשרים אין סוף, עשרות צמתים ברחבי הארץ ואלפי מבוגרים ונוער שבאו לארועים סביב שכונת האולפנה עד שהחליטו ראשי היישוב על הסדר בעניין. המאבק, אליו קראנו, אינו ערך או מטרה בפני עצמו. הוא עומד בקצה התהליך אשר ראשיתו במסר החדש, הבריא, אנחנו כבר גדולים וחזקים, מעורבים ומשפיעים, יכולים וצודקים ובשם אלוקינו נדגול. אנו מחנכים את תלמידנו לחסד ואהבת הזולת לנתינה ומסירות לכלל, ויחד עם זאת לזקיפות קומה ובריאות נפשית, לאמונה בצדקת הדרך שכבר לא צריכה להצטדק. אנו דורשים את שלנו ואומרים שאם צריך, מחוסר ברירה נאלץ לעשות מפגן כח. להאבק על הצדק והיושר, האמת והמוסר. ובשם זה באה הקריאה. נח לצייר אותנו, כפי שעשו ועושים ,כמי שעסוקים באלימות. אוהבי מכות וכוחנות. מי שניסה מכיר את האמת. כמו הרבה חכי"ם ,רבנים ,אנשי ציבור , ראשי מועצות ועמך בית ישראל. הם נתנו את אמונם בארועים השונים. מה שלא קרה אגב במקומות אחרים למרבה הפלא. בואו נהיה אמיצים וישרים. נביע עמדות ללא האשמות והשמצות. נגדיר ונבהיר וניתן לציבור לבחור. עם ישראל מאז המדבר כלל דגלים וסמלים שונים. חי בהרמוניה ובשם כל ישראל הוציא את כוחותיו לפועל. כל מי שרוצה לדגול בשם ה נקרא אל הדגל.
