לחברי מליאת מועצת יש"ע שלום וברכה לפני למעלה מ 6 שנים, לאחר משבר גוש קטיף וצפון השומרון, הקמנו את מועצת יש"ע המחודשת. בהקמת המועצה הצבנו שתי מטרות יסוד: 1. הקמת גוף מרכזי ומייצג שבו שותפים כל הדעות והגוונים. גוף הכולל מנגנון לליבון מחלוקות ומשברים, וכללים להכרעת המחלוקות באופן שכלל ציבור נאמני ארץ ישראל ייתן גיבוי להכרעות אלו. 2. מאבק על התודעה הלאומית - כלקח מרכזי מהגירוש בגוש קטיף היה ברור שרק מהלך כולל של הסברה בארץ ובעולם, של מהות זכותנו המוסרית ערכית על הארץ, וחובת אחיזתנו בשטחי יו"ש, וזכויותינו בה, גם במישור המשפטי והביטחוני, עשויים להוריד מעל הפרק מעשי גירוש נוספים. היה ברור לנו שמאבק כזה יוכל להצליח רק עם נפעל כתנועה רחבה שבה שותפים כל הכוחות הלאומיים. למימוש מטרות אלו נבחרה מליאה רחבה הכוללת גם אנשי ציבור ממגוון הדעות וגם נציגים נבחרים מכל ישובי יש"ע ומגורשי גוש קטיף. ומליאה זו בחרה הנהלה שתוביל את מועצת יש"ע. ויו"ר – דני דיין. לצערי, כעבור זמן קצר התברר, ששתי המטרות המרכזיות שהוצבו לעיל, אינן מתמלאות כראוי, ולכן החליטה מליאת המועצה על הקמת ועדה מוסכמת שתציג דרכי התנהלות ראויים למועצת יש"ע, בראש הועדה עמד הרב אהרן איזנטל רבה של חיספין. המלצות ועדת הרב איזנטל התקבלו על ידי המליאה, לפני כשנתיים וחצי, פה אחד. שוב לצערי, מנגנון מועצת יש"ע סירב ליישם את החלטות ועדת הרב איזנטל, ועדות לא הוקמו, והמועצה תפקדה כמטה מצומצם, ולא כתנועה רחבה כנדרש. על אף שיש לברך על פעילויות רבות שבוצעו (ישראל שלי, סיורים ביו"ש ועוד,) חברי מליאה רבים חשו שהם אינם באים לידי ביטוי, ואף אני נמנעתי מלכנס את המליאה, כיוון שלא רציתי לחדד ולהעצים את חילוקי הדעות (הרב עזריאל אריאל התפטר מחברותו במזכירות המליאה, כמחאה על אי קיום ההחלטות). יתר על כן במהלך המשברים האחרונים שפקדו אותנו (מגרון, חוק ההסדרה, שכונת האולפנה ועוד) הייתה תחושה בקרב חלק מחברי המזכירות וההנהלה, שההתנהלות אינה כפי שנדרש מגוף אחראי ודמוקרטי, ובמקרים מסוימים אף בפעילות בניגוד להחלטות שהתקבלו על ידי ההנהלה. אשר על כן נאלצנו, ראשי המועצות האזוריות הגדולות (שומרון, בנימין וגוש עציון) ואנוכי, לדרוש שמועצת יש"ע תחזור ותתפקד כפי שהתחייבה, ועל פי, החלטות המליאה משכבר. נוכח דרישתנו, שלא הייתה פרסונאלית, נראתה לנו הפנייה הפומבית של יו"ר מועצת יש"ע, להכריע על דרכה של מועצת יש"ע מסוכנת מאוד, משום שסברנו (לאחר התייעצות עם חברי הנהלה וראשי מועצות נוספים) שהכרעה כזו עלולה לקרוע את מועצת יש"ע לגזרים, ולשים לאל את האפשרות העתידית לפעול יחד, הם במישור התודעה הלאומית, והן בקבלת הכרעות בצמתים גורליים. בשולי הדברים אומר, שכל השותפים בהנהגת מועצת יש"ע מוקיעים מכל וכל את השימוש באלימות, כפי שבא לידי ביטוי בחיתוך צמיגי רכבו של זמביש, ובפעולות 'תג מחיר'. וההבדלים האידיאולוגים אינם כה דרמטיים עד כדי אי יכולת של פעולה משותפת, ובוודאי שאסור לנו ליצור במועצת יש"ע את הפילוג הפוליטי הקיים בין 'הבית היהודי', 'האיחוד הלאומי' והליכוד. כל פיצול בתוכנו יחליש מאוד את יכולת עמידתנו מול גזרות בעתיד. לכן ביקשנו לכנס את ראשי הרשויות ביש"ע ולהציב בפניהם את הדילמות האמורות לעיל. לשמחתי, הוחלט בפגישה ליישם את המלצות ועדת הרב איזנטל כרוחם וכלשונם, ולבחור מנכ"ל שיהיה אחראי ליישומם. בנוסף הוחלט לחזק את השותפות של ראשי הרשויות בהנהלה ובמזכירות של מועצת יש"ע. בפגישה ביקשנו מיו"ר מועצת יש"ע להמשיך בתפקידו, ואני שמח שהוא נעתר לבקשתנו. אני מקווה מאוד שאכן ההחלטות הללו סוף סוף יקוימו, ונוכל לממש את יעודה של מועצת יש"ע, שתפעל כגוף מגוון המכיל את כל הדעות, ופועל כתנועה רחבה להצבת החזון של מדינה יהודית כשיהודה ושומרון בליבה. אנו נכנס אי"ה את מליאת מועצת יש"ע על מנת להציג את השינויים בהתנהלות המועצה עם תחילת יישומן. בנימה אישית אוסיף ואציין, אין לי שום תגמול אישי בפעילותי זו, (את שור מי לקחתי...) להפך, שילמתי בעבורה מחיר אישי כבד, גם אין לי שום ענין להגיב להכפשות השקריות שנאלצתי לסבול (בין השאר בפניות אליכם) אך השגת המטרה הלאומית חשובה בעיני, ואני בהחלט מוכן לשאת במחירה. בברכה נאמנה והאמת והשלום אהבו עדי מינץ יו"ר מליאת מועצת יש"ע
