תשעה באב – יום חורבן בתי המקדש , מסורת לנו מחז"ל ,שביום זה נולד המשיח. כמובן שבעומק הדברים אינם כפשוטם, חז"ל באים ללמדנו שעם הסתלקות השכינה בחורבן המקדש, נוצר הגרעין, היסוד והפוטנציאל לבניין חדש ושלם –שיושלם בביאת המשיח. החורבן והעדר הבניין, מאפשר את תחילת בנייתו וצמיחתו של בניין חדש ומתוקן יותר. המסורת, מגמתה לסוך בנו את האמונה והביטחון –שלמרות החורבן והיציאה לגלות, לא אבדה תקוותינו וביכולתנו להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר שכינה לציון. כהדרכתו של רבי עקיבא את חבריו (בסוף מסכת מכות) שלמרות שהוא רואה עם חבריו שועלים הולכים על חורבות המקדש, הוא מצחק-צחוק של אמונה וביטחון שכשם שהתקיימה נבואת החורבן כך תתקיים הנבואה של "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים....", עד שחבריו הבוכים הודו ואמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו. וברצוני לספר על סיפור שחוויתי בעצמי, המבטא את גודל הציפייה להופעת והתגלות המשיח ביום ט' באב: בקיץ תשס"ד (לפני 8 שנים) הכנתי את עצמי לנסיעה לברזיל על מנת להשתתף בחתונה של ידיד חברון שחיתן את בתו ביום ראשון טו' באב. כדי להגיע לחתונה שהתקיימה ביום ראשון בצהריים, אמר לי סוכן הנסיעות שעלי לשבות בשבת במדריד שבספרד, ומשם אוכל לטוס במוצ"ש בטיסה לברזיל שאיתה אוכל להגיע לחתונה בזמן. במדריד אני לא מכיר אף אחד, והחלטתי לנסות לטלפן לשליח חב"ד בעיר. עד שהשגתי את שמו (הרב גולדשטיין) ואת מספרי הטלפון שלו, התגלגלו הדברים שנאלצתי לטלפן אליו בליל ט' באב לאחר שסיימתי את התפילה ואמירת הקינות במערת המכפלה. אכן חייגתי למספר טלפון הנייד של השליח, לשמחתי הוא ענה לי, ולאחר שוידאתי שאכן ענה לי הרב גולדשטיין שליח חב"ד במדריד, הצגתי את עצמי ושאני מתקשר מחברון, ועוד לפני שהצלחתי להמשיך ולבקש את בקשתי אני שומע את השליח צועק בקול רם המשיח הגיע, המשיח הגיע. וכך הוא ממשיך לצעוק בהתלהבות מספר רגעים. אני מנסה דרך שפורפרת הטלפון לנסות לדבר ולהשחיל מספר מילים, אך ללא הועיל. רק לאחר מספר דקות אני מצליח שוב לתקשר עם הרב גולדשטיין, והוא מתחיל לשאול אותי מתי זה קרה? איפה הוא נמצא? ועוד שאלות סביב זהות המשיח. כמובן שהייתי מאוד נבוך, נרגש ומצטער שלא יכולתי לבשר לו את בשורת המשיח. בסופו של דבר הצלחתי לדבר ולהסביר לשליח שמדבר איתו הלל הורוביץ מחברון והתקשרתי כדי לבדוק אפשרות להתארח אצלו בשבת הקרובה במדריד. וכך ענה לי השליח: דע לך שאני וקהילתי נמצאים כעת בבית הכנסת ועומדים להתחיל את תפילת ליל ט' באב ואמירת הקינות (בספרד הלילה בקיץ מתחיל מאוחר מאוד), ואני מקפיד תמיד לכבות את מכשיר הטלפון שלי בבית הכנסת, ממשיך השליח ואומר לי, חוץ מביום ט' באב שבו אני משאיר אותו דלוק – כדי שלא אפספס את בשורת בוא המשיח, וכשקיבלתי טלפון מחברון עיר האבות פעם ראשונה בחיי מאדם שאינני מכיר הייתי בטוח שצירוף מקרים וזמנים כאלה זהו טלפון על בשורת המשיח. הצטערנו שנינו שלא יכולתי לבשר על הגאולה- אך אמרתי לשליח שאותי הוא קידם באמונה הפשוטה בלידת המשיח והגעתו ביום ט' באב. "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
