במקום שבו עדי מדינה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. גם לא לשבת. עד המדינה הוא לא צדיק גדול ולא רשע קטן. אחרת, לא היה יודע כל מה שהוא יודע, על מחילות השוחד המסתוריות ועל ביצות השמן השחורות ששימנו את האנשים הנכונים ויצרו את המגדלים המכערים ומזהמים את נופה ואווירה של ירושלים. כפי שכתבנו בעבר, לפי מה שעולה מכתב האישום החמור, בפרויקט הולילנד היה מעט מאד "הולי" והרבה מאד "לנד". גם לשיטת הפרקליטות, עד המדינה, ש"ד, היה גורם מרכזי בסירחון. יוזם, מתכנן, משדל, משחד, שליח ומבצע. לכן, בניגוד למה שציירו אתמול בצבעים עזים כמה מקורות מגמתיים, הסירחון העז כדי לתפוס את הגנב הגדול ואת בעל השררה והשלטון, שהקפיד לקחת שוחד רק בצנעה, אך ביד רחבה, ולא הלך ארבע אמות בלי "נטילת ידיים", אין מנוס לעתים משימוש בגנב קטן או בבעל שוחד גדול שנדף מעדותו בבית המשפט, כשיצא הש"ד מן הבקבוק, לא היו צריך להפתיע איש. הש"ד לא יצא צדיק, ולא היה אמור לצאת כזה. סביר להניח שגם בהמשך העדות, נגלה עוד ועוד אדי סירחון שיצבעו את האיש בכתמים שחורים גדולים.אבל זה עדיין לא אומר שכל דברי האיש או אפילו חלקם הגדול בדויים מדמיונו הפורה. גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום. לנוכח עדותו הקולחת של עד המדינה עולה הרושם שבמקרה שלו מדובר על הרבה יותר. הכרעת הדין אינה תלויה רק בעדותו. עליה להיסמך בעיקר על הראיות המוצקות שתומכות את דבריו. שם, בספחי הצ'קים, בהררי המסמכים, בהעברות הבנקאיות, טמון הסוד הגדול. מי נתן למי, כמה ולמה. פתגם יהודי שנון ועתיק יומין קובע ש"כשצריכים את הגנב, מורידים אותו מעמוד התליה". בית המשפט הדגיש פעם אחר פעם שעד מדינה אינו אמור להיות סמל היושר וטוהר המידות, ולא אביר איכות השלטון. לא אחת עושה הפרקליטות שימוש בעדי מדינה שהיו שותפים למעשי רצח ואונס, שוחד ומרמה. אבל למרות הביקורת הנוקבת שנשמעת לא אחת על אופיים ויושרם, השימוש בהם הוא הכרח בל יגונה במלחמה המתמשכת לביעור ארגוני הפשע ונחילי השוחד הנסתרים. כדי לתפוס את הגנב הגדול ואת בעל השררה והשלטון, שהקפיד לקחת שוחד רק בצנעה, אך ביד רחבה, ולא הלך ארבע אמות בלי "נטילת ידיים", אין מנוס לעתים משימוש בגנב קטן או בבעל שוחד גדול. התוצאה הסופית, היא ורק היא, תקבע אם המאמץ היה כדאי.
