בשבועות האחרונים אנו עדים לקמפיין מסיבי של ארגון רבני צוהר למה שהם מגדירים "חיזוק הרבנות הראשית". היוזמה  כשלעצמה מבורכת ומתאימה לחזונו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל.   השאלה היא האם ארגון זה רשאי לשאת את הדגל של הרמת קרן הרבנות? האם באמת זו כוונתו?

התבוננות בהתנהלות הארגון והעומדים בראשו במהלך השנים האחרונות מלמדת כי חזונו של מרן הרב קוק זצ"ל בהקמת רבנות ראשית אחת לכלל ישראל, לא עמד בראש מעייניהם של רבני צוהר [1] והם פעלו שוב ושוב להצרת צעדיה של הרבנות הראשית כמעט בכל נושא ואף פעלו דה-פקטו להקמת רבנות אלטרנטיבית.

כל זאת,  כנראה בשל העובדה כי השקפתם התורנית וההלכתית של הרבנים הראשיים הנבחרים אינה תואמת את ההשקפה בה סבורים רבני צוהר שעל הרבנים הראשיים לנקוט, ובשל העובדה כי פסיקותיהם של הרבנים הראשים לא עלו בקנה אחד עם תפיסת ההלכה שלהם.

והנה במפתיע התעוררנו יום אחד לגלות מסע הסברה ענק. כולו אומר כבוד והדר למוסד הרבנות הראשית ברוח מייסדה, מרן הראי"ה קוק זצ"ל.  עם כל העין הטובה, קשה היה להתעלם מן החשד כי המטרה האמיתית של הקמפיין אינה אלא  להעמיד בבחירות הקרבות לרבנות הראשית מועמד מטעמם, ושמא את העומד בראש הנהלת הארגון. לא נדרשנו לעסוק זמן רב בספקולציות, שכן בשבוע שעבר פרסמה הנהלת הארגון בקרב הרבנים חבריו הודעה  על פתיחת תהליך הצבת מועמד מטעמם לכהונת רב ראשי.

ובכן יצא המרצע מן השק.  שימו לב לתחכום: בחתירה לרבנות ראשית בדמות ובצורה אותן גורסים רבני צוהר, יש להשלים שני מהלכים מקבילים. לשנות את החזון, המטרות והתדמית של המוסד, ואז להעמיד בראשו איש משורות הארגון.

די לסקור את התנהלות הארגון בשנים האחרונות על מנת לעמוד על כך שחזונו של הארגון רחוק כרחוק מזרח ממערב מחזונו הגדול של מרן הרב זצ"ל. הרב התאמץ לייסד  רבנות ראשית מרכזית וממלכתית כזו שתהיה הסמכות הרבנית האחת והיחידה. הן בזה עיקר כוחה מול גורמים זרים ומתחזים למיניהם. בסוף ימיו (סיון תרצ"ה) הרב קוק עוד הצליח ליזום את הקמתן של המועצות הדתיות. לאמור – לא קהילות נפרדות כדרישת "אגודת ישראל", אלא קהילה אחת עם בית דין אחד ושחיטה אחת, ומועצה דתית אחת המפקחת ומנהלת את שירותי הדת של כל הקהילה. בכך ביקש הרב למנוע קרע, פירוד והפקרות בחיי הדת בארץ.
ארגון המצהיר שהיושרה היא נר לרגליו, מחויב להגינות בסיסית, לפיה מי שאינו מקבל עליו את הכללים הדמוקרטיים ומי שאינו מוכן להשלים עם העובדה שגם אם נציגיו לא נבחרו הוא אינו "שובר את הכלים" – לא יוכל להשתתף ב"משחק" ולא יוכל להעמיד נציג מטעמו בבחירות

חזונו זה לא מנע מארגון צוהר לפעול במשך השנים להקמת מערך כשרות אלטרנטיבי לכשרות של הרבנות הראשית ובכך לקעקע את הבסיס לקיומה של רבנות ראשית ומרכזית. הם גם לא בחלו בשימוש בפנייה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ כדי שיתערב בפסיקותיה של הרבנות הראשית ואף עמדו לצדם של ארגוני הנשים בעתירות כנגד בחירת דיינים שאינם פוסקים לפי השקפתם של רבני צוהר.

הם הצהירו על כוונותיהם להקים בית דין עצמאי מטעמם לגיור במידה ופסיקת ההלכה לפי השקפתם לא תהיה נחלתם של הרבנים יושבי על מדין. ושעה שלא ניתן להם מבוקשם באשר לעריכת חופות, הם איימו בהקמת בד"צ פרטי לרישום נישואין, וכן להסדיר בעצמם את מכירת הקרקע בשמיטה. במובן זה, פעלו רבני צוהר במשך השנים באופן זהה לדרכם של החרדים שהתנגדו מאז הקמת הרבנות להקמת גוף זה של רבנות ראשית אחת מרכזית, מאחדת ומחייבת.

כמה אירוני, מתנגדי הבד"צים החרדיים במשך כל השנים, מתאמרים להקים להם בד"צ משלהם, לכשרות, לגיור, לדין, לרישום נישואין, להסדרת המכירה בשביעית.

ארגון רבני צוהר חרת על דגלו מטרה הפוכה – קהילות נפרדות. לכל קהילה רב משלה שיכול להורות הלכה למעשה כפי שיחפץ וללא שום מחויבות לפסיקות הלכתיות קודמות, וודאי לא לפסיקותיה של הרבנות הראשית, שעה שהיא אינה עולה בקנה אחד עם פסיקותיו של אותו רב. חושבני שלא קשה למצוא אנשים המשמשים כרבני קהילות מטעם צוהר שהשכלתם התורנית היא בת שנים מעטות אך אינם רואים עצמם כפופים לסמכות תורנית כלשהי והם רשאים להורות לבני קהילותיהם לפי נטיית לבם .

ארגון רבני צוהר מתהדר בעריכת החופות על ידי רבניו – וגם על כך ראוי לומר מילה. אכן מדובר בפרוייקט חשוב שקשה להפריז בתרומתו הציבורית. אם כי יש לזכור כי הארגון בחר לקדם את פעילותו זו תוך שהוא חרת על דגלו עריכת חופות בחינם, רק לאחר שדאג להשמיץ את הרבנות הראשית בעניין זה, בין היתר רבנים רבים העורכים מאות חופות לצאן מרעיתם בחינם. אגב, מאז ומעולם רבנים לימדו תורה בחינם (על פי ההלכה: "מה אני בחינם אף אתם בחינם") ופרנסתם הייתה מביצוע תפקידים כדוגמת עריכת חופות. כך פסק הרמ"א (יו"ד, סי' רמ"ה, סע' כב): "... אבל אם בא חכם אכסנאי לעיר, אין לו לקפח שכר הרב הדר שם לעשות חופות וקידושין וליטול השכר הבא מהם, הואיל והוא פרס הרב הדר שם; אבל מותר לעשות החופה ולתת השכר לרב הקבוע".  

לא. הם מבקשים אלטרנטיבה. הם מבקשים רבנות ראשית בדמותה וכצלמה של 'צוהר'-  חלון הראווה של היהדות הפונה אל הרחוב החילוני. 'פניה היפות' של הדת. אולי הכוונות טובות, אך לא זהו חזונה של הרבנות הראשית מיסודו של מרן הרב.

המורשת  לא שלו. הדרך על אחת כמה וכמה. קשה אפוא, להתרשם ממסע הפרסום הגרנדיוזי של רבני צוהר אודות חיזוק  הרבנות הראשית, וקשה עוד יותר יהיה לקבל הגשת מועמדות מטעמם לרב ראשי. מי שלא יכול היה לסבול את טעויות (לשיטתו) הרבנות הראשית ופעל במשך שנים, לא רק לעשות כפי דעתו, אלא אף לפגוע בסמכותה ובמעמדה של הרבנות, אינו ראוי להציב עתה מועמד מטעמו.  

הרב רפי פוירשטיין, חבר הנהלת רבני צוהר שעמד בעבר בראש הארגון, התבטא בעצמו ביחס לרבנות הראשית: "היא אמנם "רבנות", אך כבר ממש לא "ראשית"".
בשל כך הוא הצהיר על אי קבלת הכרזת הרבנות וקריאתה לצום בשל המחסור בגשמים. הוא הסביר את היבדלותו מהרבנות הראשית בין היתר בכך שהרבנות הראשית "מתנכרת לעולם הרבנות הציוני-דתי, ומצירה את צעדיו".

בדברים שאמר מנכ"ל הארגון, הרב משה בארי, לעיתון בשבע ("הצוהר נסגר" יג חשון תשע"ב) הוא צידד בעמדה כי "הרבנות לא אופציה". כשנשאל על עמדת צוהר שהובעה בחוברת הסברה מטעמה לפיה חרף עבודתם הקשה של רבני שכונות ורבני ערים, צוהר דוגלת באופציה של "רק אנחנו", השיב הרב בארי בזלזול מופגן כלפי רבני השכונות המכהנים בקודש שנים רבות, ורובם ככולם תלמידי חכמים מופלגים, ובלשונו: "סבא שלי היה הרב של נס ציונה והסביבה והוא באמת עבד קשה. אבל היום, איך זה שבירושלים יש 30 רבני שכונה ואף אחד לא יודע מי הם? בתל אביב יש 20 ולא מכירים אותם? מה ההיתממות? אני לא מקבל את זה. מי שכרה את הבור הם רבנים שקידוש השם לא לנגד עיניהם, והם הרבנים המכהנים, וכל התלונות יכולות להיות רק עליהם. רב שבא לא
לא הזויה היא ההערכה, כי אם בבחירות הקרובות ייבחר רב שאינו לרוחם של רבני צוהר, הם ימשכו ידיהם מהרבנות הראשית, ישכחו את כל שאמרו על חשיבות מעמדה וביצור כוחה, וימשיכו בפעולותיהם ליצירת אלטרנטיבה לרבנות הראשית, כפי שפעלו והצהירו עד היום.
ממניעים של קידוש השם, לא יכול להיות רב באזור חילוני".

 יחליט הקורא  אם אמירות פומביות כאלו של מנכ"ל הארגון תורמים לחיזוקה של הרבנות או להיפך? מנין העזות לבזות בפומבי מאות רבנים תלמידי חכמים נושאי משרה מטעם הרבנות הראשית, המנהיגים את צאן מרעיתם בדרכי נועם ובמסירות נפש? גדלתי בירושלים בשכונות לא מעטות, וכל תושב העיר מכיר את רבני שכונותיה ויודע כי דברים אלו הינם דברי דופי שאין בהם ממש. ומי שמע על מאות רבני צוהר שהארגון מתהדר בהם? אפילו שעה שהארגון נתבקש על ידי רבנים חברי הארגון לפרסם את שמותיהם כדי לאפשר לשמוע גם את עמדתם בנושאים שונים שנויים במחלוקת בתוך הארגון, סירבה ההנהלה לפרסמם.

לא הזויה היא ההערכה, כי אם בבחירות הקרובות ייבחר רב שאינו לרוחם של רבני צוהר, הם ימשכו ידיהם מהרבנות הראשית, ישכחו את כל שאמרו על חשיבות מעמדה וביצור כוחה, וימשיכו בפעולותיהם ליצירת אלטרנטיבה לרבנות הראשית, כפי שפעלו והצהירו עד היום.

ארגון המצהיר שהיושרה היא נר לרגליו, מחויב להגינות בסיסית, לפיה  מי שאינו מקבל עליו את הכללים הדמוקרטיים ומי שאינו מוכן להשלים עם העובדה שגם אם נציגיו לא נבחרו הוא אינו "שובר את הכלים" – לא יוכל להשתתף ב"משחק" ולא יוכל להעמיד נציג מטעמו בבחירות. ולסיום, ההגינות גם מחייבת שהציבור ידע מניין מגיע המימון לקמפיין ענק זה. האם סכומי העתק נאספו מתרומות שנדב הציבור להמשך הפעילות, או שמא יש תורם או קרן בינלאומית או אחרת העומדת מאחורי מועמד צוהר ופועלת להצלחתו? מיהו, ולמה הוא חותר?

לעת עתה, הצהר סגור.