1. בתוך הנוף האנושי השכיח במערכת הפוליטית של ישראל בעשורים האחרונים, אנשי עקרונות נתפשים לעיתים כעופות מוזרים. צעדים מרחיקי לכת שנובעים מכבוד עצמי או מנאמנות למצפון ולעקרונות, אך מנוגדים לאינסטינקט ההישרדות הפוליטית, נתפשים כמעשים חריגים ומנוגדים לטבע. רוב הפוליטיקאים שלנו יעשו כמעט הכול למען שמירתו וקידומו של מעמדם הפוליטי. לכן נראה חריג כל כך הצעד שנקט יעקב כ"ץ (כצל'ה), יו"ר האיחוד הלאומי (גילוי נאות: גורם מרכזי בהקמת העיתון הזה), שהודיע השבוע שאין בכוונתו לעמוד בראש המפלגה בבחירות הבאות, וביקש להיות משובץ במקום ה-14 ברשימה המשותפת של מפלגות הציונות הדתית. האופטימיות הידועה של כצל'ה שגורמת לו להאמין שמדובר במקום ריאלי עוד תעמוד למבחן. בכל מקרה, יש כאן מעשה שמזכיר את נקיות הדעת שגילה חנן פורת ז"ל, כאשר פעמיים במהלך התקופה הפרלמנטרית בחייו ויתר על כסאו בכנסת מתוך סיבות מצפוניות של יושר וחברות. לקראת סיום הקדנציה האחת של כצל'ה בראשות האיחוד הלאומי, ראוי להזכיר את ההישגים הבולטים שיירשמו לזכותו. בראש ובראשונה, הוא חתר מהיום הראשון ובעוצמה רבה לאיחוי הקרע בין שתי מפלגות הציונות הדתית ולחיבורן שוב לרשימה אחת. בעניין זה המלאכה קרובה להשלמה, ויש לקוות שתגיע אל סופה הטוב עם הרכבת הרשימה המשותפת בעוד שבועות ספורים. לא מיותר ואולי גם לא מאוחר להביע תקווה שגם 'התקווה' של אריה אלדד וגם ח"כ בן-ארי יהיו בפנים. כצל'ה היה ראש וראשון להתריע על הסכנה החמורה של המסתננים האפריקנים שיצרו מציאות קשה מנשוא בדרום תל-אביב, באילת ובמקומות נוספים. כיו"ר ועדת הכנסת שעסקה בנושא, הוא קידם את רעיון הקמת הגדר בגבול מצרים, והציע צעדים נוספים שלבסוף ובאיחור רב אומצו על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון והפכו למדיניותה הרשמית של מדינת ישראל. בעיית המסתננים עדיין זקוקה לטיפול רב, אך בזכות הצעדים הללו הצטמצם שיטפון המהגרים הבלתי-חוקיים לממדים של זרם דק. הישג חשוב נוסף שיירשם לזכותו הוא 'חוק גרוניס', שהביא למינויו של שופט שמרן ומאופק לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. כצל'ה ידע שהשופט גרוניס לא יעבוד אצלו, והמינוי הזה אמנם לא הועיל כדי לעצור את ההרס במיגרון ובגבעת האולפנה. למרות זאת, ניכרת כעת מגמה כללית של ריסון עצמי בהתערבות שופטי בג"ץ בהחלטותיהן של הרשויות האחרות, בניגוד לרוח האקטיביסטית המופרזת והכוחנית ששרתה על השופטים בימי אהרון ברק ודורית בייניש. הקדנציה של כצל'ה לא היתה חפה מטעויות, שאותן אין טעם למנות כעת. הוא מותיר את ראשות האיחוד הלאומי בידיו האמונות של אורי אריאל, ששמו הולך לפניו כח"כ מנוסה ומקצועי, מצליח ומקובל על רבים. יש לקוות שהנכונות של כצל'ה לוותר על מקומו תשמש דוגמא לעוד ח"כים רבים שיידעו לשים את המידות הטובות והערכים מעל ליצר הכבוד והשררה. 2. בוויכוח העז בין שני המתמודדים על ראשות מפלגת 'הבית היהודי', אני נוטה יותר לדעה הגורסת שיש לאפשר גם למי שאינם מוגדרים דתיים להתמודד על מקום ברשימת מפלגות הציונות הדתית. אם רצוננו לשמור במפלגות שלנו את בני הציונות הדתית שרוצים להוביל ולהשפיע, המפלגות שלנו חייבות לגדול. וכדי שזה יקרה, עלינו ליצור מפלגה פתוחה, כזו שגם מי שאינם בני הציונות הדתית ירגישו שייכות אליה וישמחו לתת לה את קולם הציבור הדתי-לאומי ובמיוחד הדור הצעיר שלו חש בצדק שהגיע הזמן לצאת מהקונכייה המגזרית ולעבור למגרש הכלל-ישראלי. חובשי הכיפות הסרוגות שואפים להטביע חותם משמעותי הרבה יותר על רוחה ועל דרכה של מדינת ישראל. אנו שואפים לעמדות השפעה שחורגות מהתחום המגזרי בצבא, באקדמיה, במערכת המשפט, בתקשורת ובכלכלה. גם בפוליטיקה אין סיבה שנישאר מאחור. אנו לא רוצים להיות גלגל חמישי בעגלה, אפילו לא רביעי. אנחנו רוצים לאחוז בהגה, כי אנו מאמינים שתורת ארץ ישראל שלימדו אותנו רבותינו היא מפת הדרכים הנכונה שיכולה להוביל את מדינת ישראל אל העתיד המזהיר שצפו נביאי ישראל לימי הבית השלישי. אנו חייבים לעלות כיתה ולבנות פלטפורמה פוליטית שיכולה להתפתח בטווח הרחוק לממדים של מפלגת שלטון, ובטווח הקצר לכדי מפלגה בינונית של למעלה מעשרה מנדטים. רק כך נוכל לקוות לקבל לידינו תיקים בכירים ואחריות לאומית על תחומים מרכזיים כמו ביטחון, כלכלה, משפט ומדיניות חוץ. יש מי שנואשו מהאפשרות שמפלגות הציונות הדתית יתפתחו לכדי מפלגה מרכזית ורבת השפעה, ובחרו להצטרף למפלגת השלטון היותר לאומית ומסורתית, הליכוד. לפוליטיקאים הדתיים בליכוד יש השפעה מסוימת, אך מהצמרת הם עדיין רחוקים. אם רצוננו לשמור במפלגות שלנו את בני הציונות הדתית שרוצים להוביל ולהשפיע, המפלגות שלנו חייבות לגדול. וכדי שזה יקרה, עלינו ליצור מפלגה פתוחה, כזו שגם מי שאינם בני הציונות הדתית ירגישו שייכות אליה וישמחו לתת לה את קולם. יש הרבה מה ללמוד מהצלחתו הפוליטית של אביגדור ליברמן. ליברמן יצא לדרך כראש מפלגה רוסית קטנה, ובחכמה רבה השכיל במהלך השנים לשלב בה אישים ידועים שאינם מעולי רוסיה, הוביל אותה אל מחוץ לגבולות המיתוג המגזרי, ומבחירות לבחירות הגדיל את כוחו עד שהפך כעת למספר 2 ברשימת מפלגת שלטון. ישראל ביתנו הצליחה להישאר מפלגת הבית של עולי רוסיה, ובד בבד לשאוב אליה מנדטים רבים של ישראלים ותיקים. בדומה לכך, ברשימה המשותפת של מפלגות הציונות הדתית כדאי לשלב גם דמויות מסוגם של אריה אלדד ואיילת שקד, כדי שגם מי שאינם דתיים ירגישו בנוח להצביע עבורה. 3 . יחד עם זאת, יש אמת בטענה כי לאחר ששוריין מקום ריאלי אחד לאישה ברשימת הבית היהודי, לא הגיוני שנשות הציונות הדתית יישארו ללא נציגה מטעמן. הפתרון לכך, במקרה שמצביעי הבית היהודי יבחרו באיילת שקד, יכול לבוא מכיוון מפתיע: תנועת 'תקומה'. רמזתי לכך בעבר וכעת אפרש יותר. בין חברי מרכז 'תקומה' שיבחרו בעוד כשלושה שבועות את נציגי התנועה לכנסת, יש מועמדת מצוינת: אורית סטרוק, מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע ופעילה בכירה בשדולת א"י בכנסת. סטרוק ניחנה בחכמת הרעיון ובחכמת המעשה. היא עושה עבודה מצוינת מול מערכת המשפט, מול חברי הכנסת ומול כלי התקשורת. היא צברה ניסיון רב ולא תזדקק אפילו ליום אחד של טירונות פוליטית. רבים מרגישים כלפיה הכרת טובה, כמי שנרתמה לאורך שנים למען זכויות העצורים והנאשמים הכתומים, וכמי שעשתה עבודת נמלים כדי לגבות מחיר משפטי וציבורי על אלימות השוטרים בעמונה. והיא גם אישיות שראויה לשמש דוגמה לבנותינו: אישה אידיאליסטית תושבת חברון, מלאת אמונה ויראת שמיים, אם למשפחה ברוכת ילדים שעוסקת בצרכי ציבור לשם שמיים, שלא על מנת לקבל פרס. החוגים התורניים בתנועת 'תקומה' לא צריכים לראות בעיה בעובדה שמדובר באישה. כבר כתב הרב אליעזר מלמד (בשבע, רביבים, גיליון 334, י"ז אדר תשס"ט) בעקבות הוויכוח שהתעורר בנושא בבחירות הקודמות כי "אין לקבוע שיריון מקום לאישה, ומנגד - גם אין לקבוע עמדה עקרונית השוללת בחירת אישה לחברת כנסת". כלומר, כאשר הציבור או הגוף הבוחר רוצה בכך מסיבות ענייניות, אין איסור לבחור אישה לכנסת. גם השיקול האלקטוראלי של רצון למשוך קולות ממצביעים המעוניינים דווקא באישה הוזכר במאמר הנ"ל כשיקול לגיטימי. אורית סטרוק משלבת את שתי המעלות העיקריות של פוליטיקאי: היכולת לצבור כוח פוליטי והיכולת לעשות בו שימוש יעיל. היא אלקטוראלית - רבים ובמיוחד רבות ישמחו להצביע בזכותה לרשימה המשותפת 'טב'. והיא מקצוענית שמעטים היודעים כמותה את מלאכת הפוליטיקה. בחירה באורית סטרוק תהיה גם עשיית שריר מול ההטיה הפוליטית של הפרקליטות ומערכת המשפט, שלדעת רבים שלחו לכלא את בנה של אורית מתוך נקמנות על פעילותה הציבורית. יידע מי ששלח את צביקי סטרוק לכלא שבכך הוא גם שלח את אמו אל הכנסת. בכל מקרה, ובמיוחד אם איילת שקד תיבחר על המשבצת הנשית בבית היהודי, אנשי 'תקומה' ייטיבו לעשות אם ישבצו את סטרוק במקום ריאלי ברשימתם.
