1. עד לפני כמה חודשים קשה היה להאמין כי אדם שרק השנה מלאו לו ארבעים יזכה להיות משובץ במקום ריאלי ברשימת הבית היהודי לכנסת. ואם מישהו היה מנבא שאיש צעיר וחדש בנוף הציבורי המגזרי ינצח בפריימריז על ראשות המפלגה ברוב של שניים לאחד, הוא היה נחשב להוזה. אכן, בחירתו של נפתלי בנט ליו"ר 'הבית היהודי' היא מהפכה של ממש, שעשויה להפוך את מפלגת הציונות הדתית הקשישה והאפרורית למשהו חדש ורענן על מפת הפוליטיקה הישראלית. בשבועות ובחודשים הקרובים יעמדו כמה אתגרים בפניו של היו"ר החדש והצעיר. בסיבוב הבחירות השני שיתקיים בשבוע הבא הוא ינסה להשפיע על הרכב הרשימה לכנסת, כך שהיא תכלול את האנשים שאיתם הוא רוצה לעבוד. המשימה הבאה תהיה להביא לידי גמר את ההסכמות שחתם עם ראשי האיחוד הלאומי על הקמת רשימה משותפת שצריכה להכיל את כל הכוחות והזרמים בציונות הדתית ובמעגלים שסביב לה. לאחר מכן אפשר יהיה לפתוח בקמפיין משותף ולחתור אל היעד שאותו כבר הציבו מנהיגיה המיועדים של המפלגה המאוחדת: מספר דו-ספרתי של מנדטים בבחירות לכנסת. 2. במהלך המסע הפוליטי הקצר והמוצלח שהביא אותו עד הלום הוכיח בנט את יכולותיו כבעל ראייה פוליטית אסטרטגית וכמנהל קמפיין מצוין. ההחלטה על בחירות מקדימות (פריימריז) היטיבה עם מי שידע לתת מענה למאווייו הגלויים והכמוסים של הציבור הרחב. בנט הצליח להציב חזון שהוא גם מציאותי וגם שואף גבוה. הוא ידע איך לפנות אל הדור הצעיר שהתרחק מן המפלגה וגם לפרוץ אל מחוץ לגבולות המגזר. הוא הציע מנהיגות טבעית וכריזמה, והציג ערכיות אידיאולוגית ביחד עם מצליחנות שמעוררת תקווה להצלחה פוליטית. במקביל הוא השכיל לגייס לצדו דמויות בעלות משקל ציבורי, ולא שכח גם לכבד את יריביו. גם העמידה שלו בעמדה לעומתית ועצמאית מול נתניהו רק הוסיפה לו תמיכה. בחכמה פוליטית רבה, ויש להניח שגם מתוך מחויבות ערכית עמוקה, בנט היה הראשון לקפוץ על עגלת המחויבות הברורה לרשימה ציונית-דתית משותפת ושוויונית. את הפירות של המחויבות הזאת בנט קצר בכל הארץ, אבל במיוחד ביישובי יו"ש. התוצאה הסופית נותנת שני קולות לבנט על כל קול לאורלב, אבל ביישובי יהודה ושומרון היחס הוא אחד לחמישה. נראה שכמה גורמים ביחד הניבו את התוצאה הזאת: הציבור ביו"ש זוכר לטובה את בנט מכהונתו הקצרה והנמרצת כמנכ"ל מועצת יש"ע. הציבור ביו"ש מזדהה בטבעיות עם תפיסתו של בנט לפיה על הציבור הדתי-לאומי לעבור מעמדת משגיח הכשרות לעמדה של הנהגה. ולבסוף, נושא האחדות בציונות הדתית חשוב לרוב מכריע בציבור הדתי-לאומי, אך נראה כי למתפקדים ביו"ש הוא חשוב במיוחד. 3. ערב הסיבוב השני, ראוי לומר משהו בזכותו של מי ששכנע את בנט ללכת על המהלך הזה, חבר הכנסת אורי אורבך. כמי שהיה לשון המאזניים במפלגה בין אורלב להרשקוביץ, לאורבך היתה אפשרות בטוחה לסגור על מספר 2 אצל כל אחד מהם. גם האופציה להתמודד בעצמו על ראשות המפלגה היתה קיימת. לא הרבה פוליטיקאים יודעים לוותר על תפקיד מתוך הכרה שיש מי שמתאים יותר מהם. אני עדיין לא השתכנעתי לחלוטין שאורבך צדק בהחלטתו לעבור מהתקשורת לפוליטיקה, אבל הוא קנה את עולמו הפוליטי במהלכיו המשימה הבאה של נפתלי בנט תהיה להביא לידי גמר את ההסכמות שחתם עם ראשי האיחוד הלאומי על הקמת רשימה משותפת. לאחר מכן אפשר יהיה לפתוח בקמפיין משותף ולחתור אל היעד שכבר הוצב: מספר דו-ספרתי של מנדטים בבחירות לכנסת בעד האחדות בין מפלגות הציונות הדתית, בעד הפריימריז ובעד בנט. 4. את נאום הניצחון שלו אור ליום רביעי, לאחר ברכת שהחיינו בשם ובמלכות, בחר בנט לפתוח במשפטי ברכה והערכה ליריבו, זבולון אורלב. אורלב הוא נציג אותנטי של המפד"ל הישנה, שעסקה בעיקר בנושא החשוב של האינטרסים המובהקים של המגזר והמוסדות המזוהים עמו, בצד הדאגה למתן ביטוי ממלכתי מסוים ליהדותה של המדינה. המפד"ל החדשה, הפורצת את גבולות המגזר, לא צריכה להיבנות על חורבות הישנה, אלא להיות קומה נוספת שנבנית מעליה. המראה הצעיר והנמרץ של אורלב מסתיר את גילו של מי שנולד שלוש שנים לפני קום המדינה. עם פרישתו המכובדת מהפוליטיקה, האיש ראוי להצדעה ולברכה על פועלו. קולנוע יהודי כשר בשנים האחרונות יצאו לא מעט סרטים וסדרות טלוויזיה שעסקו בציבור הדתי או החרדי, ביניהם כאלה שנוצרו על ידי יוצרים שומרי מצוות. ועדיין רק על מעט מאוד מתוכם אפשר לומר שהם סרטים כשרים - כאלה שגם תהליך הפקתם וגם הצפייה בהם עומדים בתקן ההלכתי. לאחרונה זכיתי לצפות בשני סרטים שיוצריהם מוכיחים שהלכה, אמונה יהודית וקולנוע יכולים ללכת ביחד. נתחיל דווקא בפחות מפורסם מבין השניים, הסרט 'קשר חופשי', שבמרכזו עומדת התמודדות של בני נוער דתיים עם נושא הצניעות - שמירת העיניים, קדושת המחשבה ו'שמירת הברית'. זהו סרט עלילתי באורך מלא (פיצ'ר) שעוסק בנושא שההתמודדות החינוכית איתו היא אחת המשימות הקשות עבור הורים ומחנכים של נוער דתי בגיל ההתבגרות. גיבור הסרט יאיר (חגי מולודיק) נאבק ביצרו ובסביבתו לאחר שנדר להתחזק בתחום זה בעקבות תאונת סנפלינג שבה כמעט נהרג. הסרט הזה הוא מפעל חלוצי שהופק בתקציב זעום ובמשך שלוש שנים, כאשר לאחר כל שלב של ההפקה נעשים מאמצים כדי לגייס תקציב ולהמשיך בשלב הבא, עד לסיום המוצלח. רוב השחקנים בסרט הם חובבים שלא למדו בבתי ספר למשחק, ובכל זאת התוצאה מכובדת לא רק מבחינת המסר היהודי והחינוכי אלא גם מבחינת העניין והרמה המקצועית. 'קשר חופשי' יכול לשמש רקע מצוין לפתיחת הנושא לדיון וללימוד במוסדות חינוך של מתבגרים דתיים, או בפורומים של הורים ומחנכים המבקשים להבין לליבם של בני הנוער ולסייע להם בהתמודדות עם הניסיון הקשה הזה. מאחורי סרט הייחודי הזה עומד צוות יוצרים מיוחד - אברכים שלמדו שנים ארוכות בישיבת 'תורת החיים' לפני שנרתמו להגשמת חזון הקולנוע היהודי מבית מדרשו של ראש הישיבה, הרב שמואל טל (ששמו מופיע בין הקרדיטים הנלווים לסרט תחת הכותרת 'השגחה רוחנית'). אני מודה שבשנים הראשונות לקיומו של בית הספר לקולנוע יהודי של 'תורת החיים' תהיתי אם הוא יוכל להתפתח ולהגיע להפקות של סרטים עלילתיים באורך מלא וברמה מקצועית מספקת. למרות הרצון לתמוך ולעודד, כמה מסרטי הסטודנטים שיצא לי לראות בשנותיו הראשונות לא הסירו את הספק מליבי. אבל הסרט 'זוהר הרקיע' שיצא לפני מספר חודשים והסרט הנוכחי הם הוכחה כי למרות שעדיין יש מה להשתלם ולהתמקצע - בית הספר ובוגריו צועדים בכיוון הנכון, שמשלב מסר יהודי ברור והקפדה הלכתית מדוקדקת ביחד עם חתירה לרמה מקצועית גבוהה. המחויבות ההלכתית והכוונה לשם שמיים הם המוטיב המשותף לסרט הזה, שכולו פונה פנימה אל הציבור הדתי, ולסרט 'למלא את החלל' של התסריטאית והבמאית החוזרת בתשובה רמה בורשטיין. 'למלא את החלל' פונה בעיקר החוצה - אל הקהל הישראלי והבינלאומי, ומצליח להציג בפניו את החברה החרדית בצורה יפה ואותנטית, מכבדת ואמפטית. עלילת הסרט מתרחשת כולה בקהילה חרדית תל-אביבית, אבל הסיפור שעומד במרכזו הוא לאו דווקא דתי. זהו סיפור אנושי נוגע ללב על נערה צעירה שמתמודדת עם משימה כבדה וטעונה שמוטלת לפתע לפתחה: להינשא לבעלה של אחותה המתה ולהיות אם לתינוק שהותירה אחריה. האתגר ההלכתי בסרט הזה הוא מסובך במיוחד משום שמדובר בסיפור אהבה, ורמה בורשטיין מצליחה לעמוד בו בכבוד. הסרט, שזכה לשבחים בפסטיבל ונציה וגרף פרסים חשובים בארץ, אינו זקוק להמלצתי הלא-מקצועית על רמתו המקצועית הגבוהה. מה שאני כן רוצה לומר הוא שיש לנו תפקיד כקהל לסייע לסרט נקי ואיכותי מהסוג הזה להצליח. אם אינכם מאלה שמדירים את רגלם לחלוטין מבתי הקולנוע - מומלץ ביותר ללכת לראות. המאמר פורסם בעיתון "בשבע".
