אם לרגע התעוררה אשליה שמבצע 'עמוד ענן' יספק פתרון ארוך טווח להפצצות מעזה על אוכלוסיית ישראל, כעת כולם יודעים שזה לא יקרה. מסתבר שנתניהו וברק יצאו למבצע הזה בעיקר כדי להשתיק את הביקורת על אזלת היד שגילו מול הירי המתמשך על דרום הארץ והפגיעה בחיילי צה"ל על גדרות רצועת עזה. ראש הממשלה ושר הביטחון לא יכלו להרשות לעצמם את המשך המצב הזה, בטח לא חודשיים לפני הבחירות. לכן הם יצאו למבצע מוגבל עם מטרות מוגבלות. הם הביאו לנו רגעים של נחת וסיפוק מחיסולו של מפקד צבא החמאס ומביצועי חיל האוויר ומערכת 'כיפת ברזל', וכעת הם ינסו לייצב הפסקת אש בתקווה שתחזיק מעמד לפחות עד הבחירות. הם לא עשו שימוש בנכונות של העורף האזרחי להמשיך ולשאת בנטל ושל רבבות החיילים לחרף את נפשם בקרב, משום שאין להם תכנית מעשית לפתרון המצב - בטח לא כזאת שהם מוכנים להסתכן בביצועה ערב בחירות. ישראל מנסה כעת להגיע לרגיעה, תוך ידיעה שחמאס לא הוכנע וגם לא כל כך הורתע והסיבוב הבא לא יאחר לבוא. הקרדיט העיקרי על גידול הסרטן הממאיר של חמסטאן העזתית מגיע לאדם ששוכב בשנים האחרונות באזור מוכה הרקטות מבלי להיות מודע לנעשה סביבו. אריאל שרון, אבי הנסיגה מעזה, הוא שהביא עלינו את המחלה הזאת שקשה כל כך לרפא. יחד איתו מגיע קרדיט לשותפיו הרבים למהלך הנפשע. לאהוד אולמרט, לציפי לבני ולכל מי שתמכו בו מקרב שרי וח"כי הליכוד דאז, וגם לאלה שהתנגדו לו ברפיון ובכפוף לשיקולים של כדאיות - ובראשם בנימין נתניהו. למפלגות העבודה ושינוי שתמיכתן איפשרה את המהלך, וגם למפלגת יהדות התורה שסייעה לביסוס הקואליציה של שרון זמן קצר לפני שיצא לבצע את זממו. לבכירי צה"ל והמשטרה באותם ימים, ובראשם הרמטכ"ל דן חלוץ והמפכ"ל משה קראדי אשר יצאו למבצ ברק ונתניהו לא עשו שימוש בנכונות של רבבות חיילי סדיר ומילואים לחרף את נפשם בקרב משום שאין להם תכנית מעשית לפתרון המצב - בטח לא כזאת שהם מוכנים להסתכן בביצועה ערב בחירות. ישראל מנסה כעת להגיע לרגיעה, תוך ידיעה שחמאס לא הוכנע וגם לא כל כך הורתע ע הגירוש במוטיבציה גבוהה ובנפש חפצה, הסתחררו מהתשבחות שקיבלו על הביצוע היעיל והמהיר, ועיניהם טחו מלראות את ההשלכות הביטחוניות הקשות שכל בר-דעת היה יכול לצפות. לשופטי בג"ץ בהנהגת אהרון ברק ודורית בייניש, שאטמו את חדרי ליבם ומוחם לנימוקי העתירות שהוגשו להם והחליטו לאשר את הגירוש ברוב מוחץ של עשרה מול צדיק אחד בסדום - השופט אדמונד לוי. לעיתונאים בכלי התקשורת הגדולים, בעיתונות המודפסת ובאינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה, שרק מתי-מעט מתוכם העזו לחלוק על הבון-טון שלא בחל בשורה של חטאים לאתיקה המקצועית שנעשו כדי לתמוך בנסיגה ובגירוש. לחברי 'פורום החווה' וביניהם דב וייסגלס ואייל ארד ("יש פתרון לכל מתיישב"), שאם הם עדיין מעזים להראות את פניהם בציבור אחרי הצרה הגדולה שהמיטו על אזרחי ישראל - ראוי היה שלפחות ישימו מחסום לפיהם בכל הנוגע להתבטאויות מדיניות וביטחוניות. לאנשי המוסר ונושאי דגל זכויות האדם שלא הרימו את קולם נגד העוול המוסרי שנעשה לאלפי אזרחים נאמנים - נשים וגברים, זקנים וטף, שמדינת ישראל המיטה עליהם אסון הומניטרי שגם לאחר למעלה משבע שנים הם מתקשים להתאושש ממנו. היו עוד שותפים רבים לפשע - סליחה אם שכחתי מישהו. אבל ראוי לאזכור מיוחד גלעד שרון, בנו הצעיר של ראש הממשלה. לדעת רבים, אריאל שרון נדחף למהלך ההרסני וחסר האחריות כדי לזכות ליחס סלחני מרשויות אכיפת החוק על מעשי השחיתות שלו ושל בניו. בין השאר ריחפה מעל ראשו סכנה של האשמה בקבלת שוחד בפרשת האי היווני, לאחר שבנו גלעד תוגמל בסכומי עתק בלתי מוסברים על עבודה שעשה בשירות איש העסקים דודי אפל. גלעד שרון השתתף בדיוני פורום החווה, תמך במהלכי הגירוש והנסיגה, ואולי גם חמק ממשפט בחסות היחס האתרוגי שקיבל אביו בזכות ההתנתקות. לאחר כל זאת, המינימום שנדרש ממנו כעת הוא לשתוק, במקום למלא בהגיגיו הפרשניים טורי עיתונות מלאי עוז הקוראים לתת לצה"ל לנצח. אז אולי בידיעות אחרונות אוהבים להיעזר בכותבים מפורסמים ששמם הפרטי גלעד ושם משפחתם מתחיל באות ש', אבל גם לחוסר הטעם צריך לשים איזשהו גבול. הזדמנות אחרונה ביום ראשון הקרוב צפויות להתקיים הבחירות המקדימות ('פריימריז') לרשימת הליכוד לכנסת. המהלך של התפקדות לליכוד מתוך שאיפה להטות אותו יותר לכיוון היהודי והלאומי החל לפני שנים רבות על ידי פעילים בודדים. בשנים האחרונות טפטוף המתפקדים הפך לזרם מכוון ומאורגן, ולרשימת בעלי זכות ההצבעה במפלגת השלטון נוספו אלפים רבים של מתפקדים בעלי תפישת עולם אמונית. השאיפה לזכות בתמיכת המתפקד האמוני משפיעה על פעולותיהם והתבטאויותיהם של רבים מהשרים והח"כים, במיוחד בתקופות הסמוכות לבחירות. ההתפקדות האמונית לליכוד, שאמנם עולה כנראה במחיר של פגיעה מסוימת במפלגות הציונות הדתית, הוכיחה את עצמה ככלי שיש ביכולתו להניב הישגים נאים, גם אם עצמתו אינה בלתי מוגבלת - כפי שראינו במגרון ובגבעת האולפנה. בין רשימת המתמודדים בליכוד יש כמה וכמה המזוהים עם הרעיון היהודי הלאומי ומחויבים אליו. המתפקד האמוני יצטרך לבחור מתוכם את 12 האנשים שראויים לתגמול על פועלם בעבר, ושניתן לסמוך עליהם יותר מעל חבריהם ביחס לעתיד. גם בין המתמודדים במחוזות יש מי שמזוהים יותר עם מחויבות לערכי יהדות ולאומיות - כמו למשל עורך הדין יוסי פוקס המתמודד במחוז דן. אחד המחוללים העיקריים של המהלך הזה הוא משה פייגלין, שלפני כ-12 שנים הקים את חטיבת 'מנהיגות יהודית' והוביל להתפקדות אמונית המונית לליכוד. לאחר שנים רבות של קריאת תיגר על המנהיג הנבחר של מפלגתו, נראה כי פייגלין הפנים שהדרך הארוכה אל הנהגת המדינה מתחילה בתפקידים קטנים יותר, למשל חבר כנסת. בלי להפוך את עורו, פייגלין נעשה קצת יותר פרגמטי ומיתן את התבטאויותיו כלפי נתניהו. גם הליכוד מצדו בשל כעת יותר מאי-פעם לתת לפייגלין מקום בתוכו. לאחר 12 שנים בליכוד שבמהלכן יולי אדלשטיין, זאב אלקין, ציפי חוטובלי ואחרים חלפו על פניו בדרך אל הצמרת, הגיע הזמן שגם פייגלין יקבל את הצ'אנס שלו. לאיש המסור והמיוחד הזה, בעל ההסתכלות המעמיקה והרעיונות המקוריים, יש בהחלט מה לתרום לרשימת הליכוד ולכנסת ישראל. אם ייבחר, תהיה זו ההזדמנות שלו לבסס את חזונו השאפתני לטפס הלאה עד להנהגת המדינה. אם גם הפעם ייכשל או יוכשל, מוטב שיזנח את המסלול הפוליטי בליכוד ויפנה לפעול באפיקים אחרים. לגלות מנהיגות מוסרית אינני מתעקש לטעון שהרשימה המשותפת למפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי חייבת להיות מורכבת תוך הקפדה מוחלטת על כל קוצו של יוד בהסכם האיחוד שנחתם בין בנט לכצל'ה. אבל אי אפשר שלא לתמוה על לפחות שלושה רבנים, שבפרסומי סוף השבוע הקודם לא היססו להציע למנהיג הצעיר שזה עתה נמשח לראשות הבית היהודי להתחיל את דרכו בפוליטיקה תוך רמיסה ברגל גסה של ההסכם שעליו חתם לעיני כול. מדובר בעצה רעה לא רק מבחינה מוסרית אלא גם מבחינה פוליטית. הציבור חזר לתמוך בסקרים ברשימת הציונות הדתית בזכות מהלכי האיחוד ולא רק בזכות הפריימריז. נצחונו הסוחף של בנט הושג בין השאר בשל מחויבותו המופגנת לאיחוד, שבזכותה גם הסתייע ברוח גבית מצד האיחוד הלאומי ותומכיו. ההצעה לנצל יתרון זמני כדי לא לתת לזולת את מקומו הראוי מזכירה את סגנון פעולתו הדורסני של הרוב במועצה הציבורית, שהביא לפילוג בבחירות הקודמות. אם נפתלי בנט ישעה לעצות "לגלות מנהיגות" ולא יתנהל בהגינות ובמתינות, התוצאה תהיה פיצוץ שבעקבותיו הוא עשוי לרשת את כסאו של השר הרשקוביץ במשרד המדע. אם ישכיל להגיע להבנה עם 'תקומה' ולשילוב מנצח בין שתי הנבחרות, היעד של מספר מנדטים דו-ספרתי ושותפות בכירה בקואליציה נראה בהחלט בר השגה. המאמר פורסם בעיתון "בשבע".
