מכובדי הרב רוזן שוב אני מוצאת עצמי כותבת אליך, ניתן היה להגיב לקריאתו הנרגשת של הרב רוזן להתמקד במפלגת המגזר בסרקזם . כך למשל, ניתן היה לעשות מטעמים מהעובדה שמשך שנות דור המפלגה המגזרית –מחוז כיסופיו, הדירה מהנהגתה (ולמעשה מכל פוטנציאל ציבורי) נשים שלא עטו כיסוי ראש, והנה לפתע פתאום היא מאמצת בקלות אל חיקה חילונית מוצהרת לעמדת הנהגה. ניתן היה גם לחזור חודשים לא רבים אחורה ולהיזכר שמנהיגה הנוכחי של המפלגה המגזרית התלבט אם להקים מסגרת עצמאית אם לאו, וכי לא מעטים טענו כי למעשה העדיף להצטרף למפלגה המגזרית מתוך הערכת מצב כי השתלטות על פלטפורמה קיימת הינה הדרך הקצרה ביותר להשגת היעד אותו סימן בבירור. אולם דומה כי עמדתו של הרב רוזן ראויה להתייחסות רצינית: הטענה העומדת במרכז דבריו היא: האם כיום, בהתחשב בין היתר במעמד הנכבד של בני הציונות הדתית בחברה הישראלית בכללה, ראוי ורצוי לרכז את כל הכוחות במפלגה מגזרית שתונהג על ידי חברי המגזר. שהיא בלבד תהיה יעד הבחירה הבלעדי של כל מי שנמנים על המגזר. והיא תעסוק כמובן בצרכיו של המגזר ותטיב לשרתו נאמנה. אין ספק, שהמציאות טופחת על פני השקפת עולם זאת. אנשים המזוהים בכל נימי נפשם עם ערכיה של הציונות הדתית, פזורים ב במובנים רבים ניתן לומר כי אפילו מנהיגיה של המפלגה המגזרית – הבית היהודי תומכים בתובנות אלה. גם מפלגה זו מנסה לנער מעליה את האזיקים המגזריים הכובלים אותה לנצח למגרש השולי ופועלת להרחיב את שורותיה ולשחק בליגת העל עמדות הנהגה כמעט בכל קצוות הקשת הפוליטית. באופן דומה קיים פיזור רחב גם באופן הצבעתו של הציבור הדתי לאומי, ולא ניתן להגדירו כציבור המזוהה עם מפלגה מסוימת זו או אחרת. מה גם - שבסוגיות רבות מחנה הציונות הדתית אינו מונוליטי כלל ועיקר. כך למשל, משהחליטה מפלגת המגזר לאמץ את השקפותיו המדיניות של רוב בני מחנה זה, הרי היא בהכרח מדירה את מי שדוגלים בכיוונים אחרים. ההשקפה המובעת במאמרו של הרב רוזן בדבר היותם של מועמדים דתיים במפלגות אלה ,"קישוט" חסר השפעה שנועד למשוך קולות מהמגזר - שגויה מיסודה. תמהני, האם אותם מועמדים דתיים לאומיים שנבחרו ברשימת הליכוד, גם הם קישוט חסר השפעה שאינו תורם למדיניותה של מפלגת השלטון? אולם, מעבר למציאות עצמה, גם ברמה הערכית אין לקבל עמדה זו. גדלנו על ברכיה של המפלגה הדתית לאומית ואנו חבים לה ולמנהיגיה חוב בל ישוער. יחד עם זאת, מאז ומעולם תפיסת העולם של הציונות הדתית דגלה בפריצת המערך המגזרי המוגבל ומעבר להשפעה על ציבור בכללו. תמונת המצב הנוכחית של החברה בישראל, במגוון תחומי עשייה ובכללם מערכת הביטחון, מערכת המשפט, עולם העסקים, האקדמיה והפוליטיקה ולאחרונה הספרות מלמדת, כי עידן החממה תם ונשלם. בני הציונות הדתית הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית והם נוכחים בכל תחומי העשייה ובמוקדי ההשפעה ללא צורך במיקוד מגזרי זה או אחר. יתכן שהרב רוזן סבור שבמישור הפוליטי הדרך הנכונה לעמדת השפעה הינה הפיכת המפלגה המגזרית למפלגת שלטון (האם אין זה אוקסימורון). נדמה, כי העובדה שאישים שונים משמאל ומימין הנמנים על הציונות הדתית וחיים על פי עולם ערכיה -במובנו הרחב ולא בתפיסה מצומצמת של תת מגזר זה או אחר – תופסים עמדות הובלה והשפעה במערך החברה הישראלית, מהווה ביטוי ברור ומובהק להשפעת הציונות הדתית על החברה בישראל. מדוע מציאות זו אין בה לתרום להטבעת חותם וצביון יהודי למדינה? לרב רוזן הפתרונים . במובנים רבים ניתן לומר כי אפילו מנהיגיה של המפלגה המגזרית – הבית היהודי תומכים בתובנות אלה. גם מפלגה זו מנסה לנער מעליה את האזיקים המגזריים הכובלים אותה לנצח למגרש השולי ופועלת להרחיב את שורותיה ולשחק בליגת העל. מי שתומך במהלכים אלה של הרחבת שורות ההנהגה והמצביעים של הבית היהודי מעבר לגרעין הקשה של בני הציונות הדתית, אינו יכול להתנגד למי שמעדיפים להפעיל את עולם הערכים הלאומי דתי שלהם בבתים פוליטיים אחרים. אין ברצוני להתייחס ברשימה זו לסוגיה הכבדה של היתרונות והחסרונות של גורם המסדר את סדר חברי הרשימה כנגד שיטת בחירות זו או אחרת (מרכז ,ועידה ,פריימריס). יחד עם זאת, מן הראוי להזכיר, ובעיקר למי שמתרפק על העבר בו היה המגזר כולו מלוכד סביב רשימה אחת, שהמפלגה הדתית לאומית הגיעה לשיא כוחה הפרלמנטארי כאשר רשימתה הורכבה על ידי וועדה מסדרת. ולסיום - ראוי להזכיר אל מול הנהי הפושט במחוזותינו, בדבר ירידת איכות החומר האנושי המגיע לכנסת מול הדורות הראשונים, שהוא מתרחש במקביל להיעלמותן של הוועדות המסדרות שהיו בעבר נחלת כלל המפלגות.
