צריך חוכמה מיוחדת להתחיל דברים חדשים מבלי להחריב את הישן. הייתה ציפייה גדולה מנפתלי בנט, ולצדו הרב רונצקי, שאכן ישכיל לאחד חדש עם ישן ולהיות שליח ציבור נאמן. הסכם לפיד-בנט עורר שאלות, אך ההסבר המעשי של הצטרפות לקואליציה יישב את הדעת. נראה היה אז שיש כבוד לרבנים לפחות ברמת ההתייעצות, למרות שאת ההחלטה קיבלו הח"כים בעצמם. סוגיית השוויון בנטל החלה לעורר סימני שאלה. חשיבות לימוד התורה והשירות הצבאי הן שאלות תורניות מובהקות. האם קיימה הסיעה דיון עקרוני בנושא זה? ועדת פרי המליצה להגדיר בחור ישיבה מעל גיל 21 כמשתמט, על כל המשמעויות הפליליות הנגזרות מכך. האם לא נכון שהחלטה כזו תתקבל על ידי מי שמוסר נפשו להפצת תורה בישראל? והנה באה סוגיית הרבנות הראשית והורידה את המסכה. ההצעה של הרב דרוקמן לתמוך ברב אריאל זכתה להסכמת שישה רבנים מרכזיים בציונות הדתית, ואליהם הצטרפו מאות רבנים. היו שפקפקו מראש ביכולת המעשית להעביר אותה, אך נפתלי בנט התחייב לקדם אותה. מראש היה ברור שחייבת להיות עבודה פרלמנטרית מאומצת. הנחת העבודה הייתה שבנט ילחץ על ראש הממשלה, שיש לו עניין לקדם את בקשתו של הרב עובדיה יוסף. בנוסף לכך, הרב דרוקמן סיפר שקיבל משר החינוך שי פירון הבטחה שיתמוך ביוזמה, ואף הבין מהרב סתיו שבכוונתו להסיר את מועמדותו מיד, על מנת לקדם את היוזמה. ארגון צֹהר, אשר יצא מגדרו במודעות ענק על אוטובוסים ועיתונים לטובת קידומו של הרב סתיו, שכח את נשיא הארגון. שנים רבות מתהדר ארגון צֹהר ברב אריאל כמי שמלווה את הפעילות. רבנים רבים לא היו מצטרפים לצֹהר אילולא הוכתר הרב אריאל בתואר נשיא הארגון. אולם בשעת אמת התברר שהוא רק מקדם מכירות מוצלח, אך לא מנהיג הארגון. בנקודת הזמן הנוכחית הוא מפריע לקידומו של הרב סתיו, ולכן אותם משרדים פעלו יחד עם הרב פירון בכנסת להכשלת מועמדותו של הרב אריאל. וכאן מתחיל נשף המסכות. הפוליטיקה והרבנות החדשה אימצו את הכלל הישן "הבטחתי, אך לא הבטחתי לקיים". בנט לא יצא בגלוי למען היוזמה ולו פעם אחת. הוא לא טרח להסביר לעם ישראל על מה מדובר ואיזו הזדמנות נפלאה עומדת להתחיל. רב ראשי בעל מידות נהדרות ושיעור קומה, המאחד את רבני ישראל לגוניהם. הוא השאיר את העבודה למשרדי הפרסום של הרב סתיו, שדאגו למתג את הרב אריאל כרב מיושן ולא רלוונטי. נכון שמאז ומעולם התנועה הדתית-לאומית לא נתנה מקום גדול לרבניה, אך הפעם, כאשר מדובר בנושא תורני מובהק כמו בחירת רב ראשי, מתבקש היה לעבוד יחד. אולם בפוליטיקה החדשה רבני ישראל יכולים להביע את דעתם, ובנט וחבריו פועלים נגד. בתחילת דרכו הפוליטית השכיל נפתלי בנט להניף את דגל האחדות - רשימה אחת לציונות הדתית. אך כעת נחצה קו אדום, וחובה לחזור ולהוכיח את היכולת להנהיג מתוך אחריות ושותפות עם רבני ישראל.
