לא קל להיות בדעת מיעוט, תשאלו את כלב ויהושע. הרבה יותר נוח להיסחף אחרי מה שהרוב, ולפעמים - הטוענים שהם דעת 'הרוב', טוענים. 'גזלנים אתם, מפירי חוק, ועל כן דינכם לגירוש'. הדבר העיקרי שעומד לצידם של אנשים ככלב ויהושע, הוא – האמת. בתוך כל בליל יועצי התקשורת, מעצבי דעת הקהל ומסעות הפרסום שאנו רגילים אליהם היום, יש גם, באופן מפתיע, אמת. אמת, פשוטה כזאת. לשבח האמת ייאמר, שהיא אינה צריכה להיות מתוחכמת, נוצצת, היא פשוט היא - אמת. וזה כוחה. ואם כן, להלן מספר עובדות אמיתיות, פשוטות, לטובת אנשי אמת המחפשים אותה: א) עם ישראל חזר לארץ מולדתו, לאחר גלות ארוכה, ומתוך כך זכותו וחובתו ליישב ולהפריח את ארץ ישראל בכל מרחביה. בהרי יהודה ושומרון הייתה עיקר ההתיישבות היהודית לאורך הדורות. "לא ארץ נכריה לקחנו, ולא ברכוש זרים מָשָׁלְנוּ, כי אם נחלת אבותינו אשר נכבשה בעת מן העתים בלא משפט, וכאשר היה לאל ידינו השיבונו אותה לנו" (מכבים א,טו,כט). ובלשון פשוטה - חזרנו הביתה. ב) הישוב עמונה הוקם לפני שבע עשרה שנה, בעידוד משרדי ממשלה, ומונה כיום כארבעים משפחות ולהם למעלה ממאה וחמישים ילדים. בישוב חקלאות עניפה, מוסדות חינוך רבים וקהילה שוקקת חיים. כל אלו נמצאים כיום בסכנת עקירה. ב) כמה שנים לפני מלחמת ששת הימים, התבצעה חלוקה ירדנית של הקרקעות, ובה בין השאר חילק חוסיין מלך ירדן חינם אין כסף קרקעות, בכדי שלא יתקוממו נגדו. חלקם מהם אף לא ידעו שנרשמה קרקע על שמם, ורובם לא עיבדו את הקרקע שקיבלו מעולם. רבים מטילים ספק אם היה לממלכת ירדן זכות לחלק קרקעות, שכן רוב מדינות העולם לא הכירו בשילטונה ביהודה ושמרון. מדינת ישראל החליטה, משום מה, להכיר ברישומים אלו. ג) העותרים על החלקות שבתוך הישוב עמונה לא הוכיחו מעולם שהם אכן בעלי הקרקע. בית המשפט העליון פשוט לא ביקש מהם לעשות זאת. ד) העותרים הנ"ל לא ממש עיבדו את הקרקע שהם טוענים עליה בעלות. עד שהגענו אל ההר לא הייתה בו כלל התיישבות של ממש, לא עץ אחד, לא שומרה אחת, וכל שכן לא בית. . ה) תביעת העותרים היא רק על חלק קטן מעמונה. קרי – על רוב הישוב אין כלל עתירה. ו) גם באותם חלקות, יש לעותרים (לטענתם) רק אחוזים קטנים מתוך החלקות. סיכום ביניים: ביחס לכלל הישוב העתירה מסתכמת בכ- 2.5 אחוז (!) בלבד משטח הישוב. ז) יהודים רכשו כדת וכדין אחוזים מתוך הקרקעות שיש עליהם עותרים, וכיום יש ליהודים יותר (!) אחוזים בקרקע מאשר העותרים הערבים. מספרים? בחלקה אחת יש ליהודים פי תשע(!) מאשר לעותרים, ובאחרת לפחות פי שניים. ח) אם באמת רוצים לפתור את האבסורד, אפשר פשוט לפצות בכסף מי שיוכיח את בעלותו. כך עושים בכל מקום אחר בארץ, במקרים מעין אלו, על פי חוק המקרקעין הישראלי [אך החוק, וההגיון, נעצרים כנראה בקו הירוק]. בעצם גם העותרים היו מתים לקבל כסף (שכן אם יהרסו את הישוב הם לא יקבלו דבר) אך הם לא אומרים זאת בגלוי מסיבות ידועות, שנרמזו במקצת בתחילת המשפט. רמז נוסף: ארגוני השמאל בונים את מאמציהם להרוס את ההתיישבות כולה, על גבי תרבות הרצח השוררת בחברה הערבית. ט) אפשרות נוספת, אם באמת רוצים לפתור את האבסורד, פשוט לחלק את הקרקע המשותפת בין היהודים והערבים. תחילת מסכת בבא בתרא - זוכרים? גם את זה עושים בכל מקום אחר בארץ, ובעולם כולו. ועתה עולה שאלה אחת - כלב ויהושע היכן אתם?! האם גם הפעם ינצח השקר? האם גם הפעם ינצחו חלילה המרגלים, המואסים בארץ חמדה? או שמא הפעם סוף סוף יד האמת ואנשיה תהיה על העליונה. לכל לוחמי האמת, שלושה ציטוטים בשבילכם, להניח בפק"ל: "האמת אינה פחדנית ואינה ביישנית" (הרב קוק). "בעומדנו על סף הגאולה עלינו להקים כח אדיר וחזק של אנשי אמנה, כי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה ... כי תכלית הגאולה היא גאולת האמת" (קול התור). "סוף האמת לנצח". והערה אחרונה לסיום: דווקא במקרה הזה, אם פשוט ידע הציבור הרחב את כל העובדות, נראה שיתברר במהרה, שאנשי השקר במקרה הזה הם הם שבמיעוט, ורוב הציבור, גם זה שאינו ימני במובהק, יצטרף במהרה לתומכים באמת. לקוראים היקרים - זאת המשימה שלכם.
