כמה סמלי שדווקא בתשעה באב הורה האיחוד האירופי למדינות החברות בו שלא לשתף פעולה עם גופים ישראליים הפועלים מהאזורים שמעבר הקו הירוק. בנוסף, הומלץ שכל הסכם שיחתם מעתה בין האיחוד לישראל לא יחול על ההתנחלויות והדבר יצוין במפורש. האיחוד אף דורש מישראל לאמץ עמדה זו באופן רשמי בכל הסכם עתידי שייחתם עמה. זהו המשך מדיניות סימון המוצרים. באירופה מתקשים להיפרד מהמסורת של "תחום מושב", גטאות וסימון יהודים. אולם, באופן אבסורדי אולי, האיחוד האירופי קבר רשמית בעצם את אשליית מפלגות השמאל בישראל על שתי מדינות ונסיגה ישראלית מחלקים ביהודה ושומרון כאמצעי להבאת בסדר שלום שיספק את את העולם הערבי והן את מדינות אירופה. הפעם הם מאד ברורים. לא מדובר רק על ישובי עומק השטח, ואפילו לא על "הגושים" כגון מעלה אדומים ואריאל, אלא גם על רמת הגולן ושכונות בירושלים כגון רמת אשכול ורמות, ואף על חלק מאזור התעשייה במודיעין. מדובר על אזורים שבהם גרים כיום מעל ל-700,000 יהודים, כלומר יותר מ10% מאזרחי ישראל מוחרמים כיום ע"י החברים מאירופה. החלטת האיחוד האירופי היא גם קץ האשליות של פוליטיקאים, מנתניהו ושמאלה, שחשבו שיקבלו גיבוי בעולם לדרישה להשאיר בידנו את גושי ההתיישבות ומזרח ירושלים. קדמה לכך ההתנערות של הנשיא אובמה ממכתב קודמו, בוש, שבו התחייב לתמוך בהשארת הגושים בידי ישראל. החרם האירופי הזה, הנצמד במדויק לקו הירוק, מנציח את הסרבנות הערבית ומקשה עוד יותר על הניסיון הפתטי של קרי להתניע את המו"מ. האירופים משחקים משחק מלוכלך. הם מממנים במיליארדים את ארגוני השמאל הקיצוני, אלו להוטים לספק את הסחורה ומתבלים את המידע על צה"ל וההתיישבות בשקרים ועלילות, וכך קונים האירופים לעצמם בהרבה כסף תמונת עולם שקרית ומזויפת האירופים משחקים משחק מלוכלך. הם מממנים במיליארדים את ארגוני השמאל הקיצוני, אלו להוטים לספק את הסחורה ומתבלים את המידע על צה"ל וההתיישבות בשקרים ועלילות, וכך קונים האירופים לעצמם בהרבה כסף תמונת עולם שקרית ומזויפת. ההתנפלות על ישראל מקשיחה את העמדה הערבית וכך מתרחק כל סיכוי לשיחות על הסדר. לא חסרים ערבים אומללים ברחבי המזה"ת, באלג'יריה, תימן, מצרים, סוריה ולבנון. דווקא אחיהם ביו"ש זוכים לתקציבים ותמיכה חסרת תקדים מאירופה, למרות שמצבם ההומניטארי הינו מעולה. האובססיה האירופית לעזור ל"פלשתינים האומללים" יכולה להיות מוסברת רק עקב הימצאותם של אלו בעמדה הדורשת מישראל להתגמד ולמסור את לב מולדתה. המדיניות החד צדדית המרושעת הזו מפזרת את האשליה שהאנטישמיות חלפה עם תום מלחמת העולם השניה. לא מוותרים כל כך מהר על הרגל של 2000 שנה. זו גם הסיבה לכך שהאיחוד האירופי הצדקני מנע בכל כוחו לאחרונה את ההכרזה של ארגון החיזבאללה כארגון טרור. האירופים אינם טיפשים ויודעים היטב מהו החיזבאללה בדיוק כפי שהיטיבו להכיר את הרוצח ערפאת, כשחיבקו אותו. באירופה יודעים שהדרך להפיכתה של ישראל למדינה נכה במקרה הטוב, ולחיסולה במקרה הרע, הוא בנסיגה והקמת מדינה פלשתינית. זו הסיבה למלחמה נגד ההתיישבות היהודית ביו"ש. בפועל, הם משיגים את ההיפך. החרמות, שהחלו ביוזמת ארגוני השמאל הקיצוני, לא פגעו באופן משמעותי בייצור שמעבר לקו הירוק. החרם אינו הרמטי, מדינות רבות אינן שותפות לו, וקשה מאד לעקוב מנין באמת מגיעים המוצרים. מפעלים שכן נפגעו השכילו ליזום קווי מוצרים חדשים ובסופו של דבר הגדילו את היצור והפכו את הבעיה להזדמנות. הכללת הגושים וירושלים בחרם מקטינה את היתכנות ההסדר והתוצאה היא שהסיכוי לסילוקה של ישראל משטחי יו"ש הולך ומתרחק. רעיון שתי המדינות ועקירת מאות אלפי יהודים מיהודה ושומרון לא היה הגיוני וישים מלכתחילה, ערכית וביטחונית, והוא הפך בשנים האחרונות – עם 730 אלף אזרחים מעבר לקו הירוק -ללא ריאלי. החלטת האיחוד האירופי היא תעודת הפטירה הרשמית שלו.
