בתחילת השבוע, התעורר עם ישראל וגילה כי המדינה נמצאת בשיאו של מו"מ לשלום ולהתקפלות. כולנו נוכחנו לדעת שמזכיר המדינה החשובה בעולם כאן, מדלג בחלקת אלוקינו הקטנה שלנו בישראל. מר קרי עזב הכל וטרח טרחה מרובה כדי להביא לשולחן את הפלסטינים ואותנו. אני מעריך שרוב הציבור הלאומי מביע דאגה עמוקה נוכח החדשות הדרמטיות. מה לעשות? החיים חזקים מהכול (עם ישראל שוהה בחופשה) ולמעט חוסר נוחות וכמה סטטוסים בפייסבוק אף אחד מאיתנו לא חשב שצריך לעשות משהו מעשי. רובינו מאמינים ששום דבר לא ייצא מהשיחות האלה ואנו יכולים להמשיך בחופשה ו/או בהיערכות לבחירות המוניציפאליות. ואולם, דווקא מצד שרינו אנו רואים ושומעים על פעילות אינטנסיבית. נפתלי בנט התנה את הצבעת הבית היהודי בהעברת חוק משאל העם אם נגיע להסכם. אני מאמין שלדידו יהיה בכך כדי להוסיף בלמים ואיזונים במו"מ עצמו וביכולת של ראש הממשלה להעבירו. פורסם בעיתונות כי גם אורי אריאל, שר השיכון הנמרץ שלנו הגיע להבנות כתובות וחשאיות עם ראש הממשלה על היקפי בניה משמעותיים בישובים ביו"ש ובירושלים. גם יתר ח"כ הבית היהודי והליכוד פעילים בשדולת ארץ ישראל ומצהירים הצהרות חשובות בתקשורת. כל מי שמסתובב במסדרונות הכנסת או בין שרי הממשלה מבין שסבב השיחות הזה מסוכן וחייב להדליק המון נורות אדומות מאידך, כל מי שמסתובב במסדרונות הכנסת או בין שרי הממשלה מבין שסבב השיחות הזה מסוכן וחייב להדליק המון נורות אדומות. התשלום הנוראי שנאלצנו לשלם בפתיחת המו"מ מעיד שמדובר כאן בגל גדול ומשמעותי. בסרט הזה כבר היינו כל כך הרבה פעמים ואנו חייבים להבין שניסיון העבר מלמד שגם אם השיחות ייכשלו כפי שרובינו מעריכים ומצפים שיקרה. מדינת ישראל תידרש להעניק מחוות רבות וגדולות. אם שחרור המחבלים היה תקדים מסוכן וכאב לנו מאוד, הרי שהוויתורים שנידרש לתת במהלך המו"מ כאמור גם הוא ייכשל יהיו קשים מנשוא. מי שחושב ששרי הבית היהודי או הליכוד או ראשי המועצות וההתיישבות יוכלו לבדם להתמודד עם הצונמי הנוראי הזה משלה את עצמו ובורח מהאמת. אומנם, מוטלת עליהם החובה הגדולה להיות ערניים וקשובים לתהליך ואף להתנגד לו בכל צומת אפשרית. איני חושב שפרישה מהממשלה כעת היא אקטואלית אך שרינו חייבים להיערך גם לכך. חייבים להבין שעצירת המהלך או מיתון הדרישות האמריקאיות תתאפשר רק אם לכולם יהיה ברור שהציבור בישראל לא ייתן לזה לעבור. טועים החושבים שסוגיית משאל העם תהיה רלוונטית רק בעוד תשעה חודשים ואז יהיה זמן להתארגן שוב. חייבים לפעול כבר כעת כאילו ההסכם כבר חתום ומוכן למשאל העם, עלינו לפעול במרץ כדי לחזק בעם את הערכים הלאומיים שלנו ולהבהיר מה הסכנות ובעיקר לשכנע את העם שזה אפשרי לעמוד בגל הלחצים הזה. נדמה לכם שאני מקדים את המאוחר? שר האוצר שלנו, מר לפיד כבר פרסם בדף בפייסבוק שלו קריאה לציבור תומכיו להתחיל להתארגן למשאל עם, וכך כתב: " אני רוצה להגיד לכל החוששים ממשאל העם דבר אחד: כן, לשם שינוי גם אתם תצטרכו הפעם להזיז את עצמכם, לצאת מהבית, לעבוד קשה ולהיות לא פחות יעילים ממתנגדי השלום. אתם תצטרכו להסיע את סבתא לקלפי, לצאת לרחובות, לשכנע אנשים, להניף שלטים על המרפסת, לשים סטיקר על האוטו, לעבוד בשביל השלום, לא רק לדבר עליו ביום שישי בערב בסלון. בואו, תלחמו על מה שאתם מאמינים בו ..". אם שר האוצר אומר, אני מציע שנאמץ את הצעתו ונתחיל לפעול!
