בלב העיר לונדון, באמצע הדרך בין רחוב וויטהול לארמון המלוכה, נמצאת מצבה קטנה. היא כתובה בגרמנית, מתוארכת לשנת 1934 ומוקדשת לאחד, ג'ירו. למעשה, מדובר בכלב, ולא סתם כלב, אלא בחיית המחמד האהובה על שגריר גרמניה בבריטניה באותם ימים. נחזור אליו עוד מעט.

הדירה ששכרנו נמצאת באזור יוקרתי הסמוך לרחוב הקניות המפורסם אוקספורד. במרחק כמה פסיעות ממנה ניצב ביתו של שכן מוכר, טוני בלייר. שני שוטרים חמושים בתתי-מקלעים – מראה נדיר ביותר בבירה אנגלית – מאבטחים את הכניסה לבית בכל שעות היממה ושוטר נוסף שומר מאחור. הסיבה לאבטחה ההדוקה על ראש ממשלת בריטניה לשעבר היא האזור הקרוב. במרחק של כמה עשרות מטרים משם נמצא רובע ערבי לכל דבר: מסעדות לבנוניות שבהן מעשנים נרגילות, חנויות לממכר עיתונים בערבית, נשים ברעלות ובבורקות וריקשות שמציעות נסיעה קצרה באזור עם מוזיקה ערבית בפול ווליום. הבריטים, כך נדמה, לא מנסים להתמודד עם הבעיה. לכל היותר הם מעקמים את האף ומשתדלים לעקוף את השטח הבעייתיי בדרכם לרחוב אוקספורד.

ובחזרה לג'ירו, שבעליו, השגריר הגרמני הוך, מונה לתפקיד עוד בתקופת רפובליקת ויימר. השגריר, שהיה דמות מוכרת באותם ימים, ביקש לערוך לכלבו הקטן הלוויה ממלכתית, וכך היה. ומכיוון שהנאצים כבר תפסו את השלטון נעטפה גופתו של הכלב המסכן בדגל צלב הקרס. תארו לעצמכם את גודל הביזיון וההתרפסות: הלוויה נאצית בלבה של לונדון! השגריר נפטר כשנתיים לאחר מכן ובמקומו מונה פון ריבנטרופ הידוע לשמצה. האגדה – או לפחות המדריך שלנו בסיור באזור – מספרת שבתחילת המלחמה התהלך המלך ג'ורג' השישי באזור כשהוא שרוי בדאגות. האם, שאל את יועציו, נוכל לעמוד מול מכונת המלחמה הגרמנית? אחד הגנרלים שלו הוליך אותו למצבה הקטנה והתחייב: זה הנאצי היחיד שיגיע לארצנו. נבואתו התגשמה וחמש שנים אחר כך הייתה גרמניה מדינה מובסת שרבות מעריה חרבות. המחיר כמובן היה נורא - לעולם בכלל ולעם היהודי בפרט. אבל הבריטים, בנדיבות או שמא בלגלוג מתנשא של מנצחים, שומרים על המצבה של ג'ירו עד היום.

לא קל ללמוד מההיסטוריה. אבל למי שבטוח שלסבלנות ולרפיסות הבריטית, והאירופית בכלל, כנגד ההגירה הערבית לתחומן אין גבול ושדינן נחרץ לאבדון - כדאי להרהר שוב בג'ירו, הנאצי היחיד שפסע אי פעם על אדמת הממלכה.