חתימת הסכמי אוסלו - שנערכה בדיוק לפני 20 שנה - היתה אירוע בעל משמעות גדולה ביותר, והיה גם מי שראה בה נקודת ציון שיש לחגוג ברוב הדר: כך, למשל, נציגי המדינות התורמות לרשות הפלשתינית קיימו כינוס מיוחד לכבוד יום השנה ה־20, בשולי עצרת האו"ם בניו יורק, ואחד משני אדריכלי ההסכם אף דאג להוציא לאור ספר מיוחד על מאחורי הקלעים של החתימה. אך זה בדיוק הזמן הנכון להתבונן נכוחה ולשאול: האומנם יש סיבה למסיבה? הסכמי אוסלו שינו את חיינו לבלי הכר ואיפשרו הקמת רשות פלשתינית בהנהגת פת"ח - שבראשה עמדו יאסר ערפאת ועוד בכירים, אשר עמדו מאחורי פיגועים רבים נגד ישראל. ההסכמים גם היו צומת מרכזי להפיכת התיאוריה של שתי מדינות והקמת מדינה פלשתינית מחזון בלהות של קומץ אנשי שמאל רדיקלים לתפיסה שולטת בשיח הישראלי והבינלאומי (אף שלא לכך התכוון בזמנו מי שחתם על ההסכמים האלה, ואף ציין זאת במפורש). הרוב המוחלט של אזרחי ישראל מזמן התפכח מחזיונות השווא של מזרח תיכון חדש ומהתפיסה הנאיבית שוויתורים מפליגים למען שלום עכשיו יביאו לו יותר ביטחון כדאי לבדוק את עצמנו - האם ההסכמים הצעידו את ישראל קדימה לא רק מבחינת התפתחות השיח התיאורטי המדיני וההתפלמסות של כותבי הטורים המלומדים בעיתונים, אלא גם מבחינת הפרמטרים הבסיסיים ביותר שמעניינים את כל אזרחי המדינה? הדבר הבסיסי שמעניין את האזרחים אינו פרס נובל שניתן בעקבות ההסכם, אלא אם רמת הביטחון עלתה ב־20 השנים האחרונות. לצערי, התשובה לכך מאוד ברורה: מתוך כ־1,800 ישראלים שנהרגו כתוצאה מפעולות טרור פלשתיני בכל 65 שנות המדינה, כ־1,200 נהרגו מאז חתימת הסכמי אוסלו (פי 1.5 לעומת התקופה שלפני החתימה). הנתון הזה מדבר בעד עצמו, ולא מצדיק פרשנות נוספת לגבי התחושות של האזרח הישראלי הרגיל. מי שאולי יכול לבוא ולטעון שכל זה תוצאה של בעיות שהיו בעבר - "קורבנות השלום", כפי שהגדירו אותם - כדאי שיחשוב אם הוא באמת מאמין שלפנינו עתיד ורוד ומזהיר בנתיב השלום והביטחון. אבל מספיק ביקור חטוף בערים הדרומיות של ישראל דוגמת באר שבע, אשדוד, אשקלון, וכמובן שדרות, כדי להבין בשיחה קצרה עם המשפחות שם כי גם היום הן מרגישות הרבה פחות בטוחות מאשר לפני 20 שנה. אם מישהו היה אומר אז לאנשים כי בחצר ביתם או בבית הספר של ילדיהם ייפול טיל פלשתיני מהרצועה, הם היו חושבים שמדובר באיש הזוי. היום, לצערנו, זה הפך לשיגרה. לכן הרוב המוחלט של אזרחי ישראל מזמן התפכח מחזיונות השווא של מזרח תיכון חדש ומהתפיסה הנאיבית שוויתורים מפליגים למען שלום עכשיו יביאו לו יותר ביטחון. בבחירות האחרונות רק עשרה אחוזים מאזרחי ישראל הצביעו למפלגות שהתמודדו תחת הדגל הבלעדי של מחנה השלום בכל מחיר (מרצ והתנועה, שקיבלו יחד 12 מנדטים). הציבור הישראלי התפכח, אבל כדאי שגם בעולם, המתכוון לחגוג את האירוע ההיסטורי הזה (וגם בחוגים מסוימים אצלנו), ישימו לב לסטטיסטיקה העצובה הזאת ויחשבו פעם נוספת. במקום חגיגות - אולי מוטב לעשות חשבון נפש. פורסם לראשונה ב"ישראל היום"
