נאומו של בנימין נתניהו בעצרת האו"ם פיזר את הערפל סביב המצב האמיתי שבו נמצא העולם. שעה שאמריקה עסוקה במשבר הפיננסי, נתניהו נואם בפשטות אך בתקיפות על המצב. מן הצד האחד - איראן חפצה בכל דרך להגיע לנשק גרעיני, ויחד איתה בעלות בריתה. ולפחות באופן פאסיבי, העולם הנאור סוחב רגליים. ומן העבר האחר, מדינת ישראל על ראשה ומרבית אזרחיה מצביעה על השקר הגדול הבא מאיראן ומגיעה למסקנה האחת: ישראל החפצת חיים חייבת להגן על עצמה, גם אם תישאר לבדה. המצב אתמול הזכיר לי אירועים אשר התרחשו בעולם המדע, כאשר העולם היה בכלל עסוק במלחמה. נזכרתי בניסוי ב־29 במאי 1919. פצעי המלחמה הגדולה, מלחמת העולם הראשונה, טרם הגלידו. כולם היו עסוקים בחתימת הסכמים ובשיקום כלכלות וצבאות. בצהרי היום ההוא נתפזרו העננים וסימני הסופה מעל איי פרינסיפיה מול חופי מערב אפריקה וצילומי ליקוי החמה הוכיחו במדויק את מה שאיינשטיין טען במשך יותר מ־15 שנה בנוגע לתקפות תורת היחסות הכללית. איינשטיין היה כמעט לבדו נגד הזרם. וגם נתניהו. בסופו של דבר - כמו איינשטיין ותורת היחסות - נדרשת סבלנות מרובה על מנת לשכנע יותר ויותר אנשים בצדקת הדרך, בעיקר כאשר אתה נגד הזרם. כך נעשה גם בעניין הגרעין, ונתניהו חש זאת היטב מול העולם בסופו של דבר - כמו איינשטיין ותורת היחסות - נדרשת סבלנות מרובה על מנת לשכנע יותר ויותר אנשים בצדקת הדרך, בעיקר כאשר אתה נגד הזרם. כך נעשה גם בעניין הגרעין, ונתניהו חש זאת היטב מול העולם. חבר הכנסת עמר בר־לב מתנועת העבודה ומהאופוזיציה שיבח אמש את הנאום בכך שנתניהו הניח עובדות מול סיסמאות על מה שהולך ומתבשל - ההסכם על "פירוק" איראן מנשק גרעיני. על פי מה שההיסטוריה מלמדת אותנו, המערב, בראשותה של ארה"ב, סובל מליקוי מאורות מתמשך בניסיון הבנתו את התהליכים במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט. על כן דבריו של נשיא ארה"ב ברק אובאמה על ניסיון נוסף של דיפלומטיה יעלו אותו שוב על שרטון. שוב מתק שפתיים ערבי משבש את שיקול הדעת המערבי. שוב הבטחות על קרח נקלטות לפחות כמו תורת היחסות של איינשטיין אחרי שהופצה ברבים. נתניהו הבהיר זאת במשל הידוע לכל ילד: רוחאני הוא זאב בעור של כבש. בעוד חודש בוועידה הבינלאומית בז'נבה ידונו בהסכם ה"פירוק" של איראן. נתניהו הקדים והניח מול העולם את הסכנה הגלומה בהתגרענות איראנית. כבר נכתב פעמים רבות מה תהיינה ההשלכות על מדינת ישראל ועל העולם בכלל. * * * על המאזניים מונחים מצד אחד עשרות אלפי הרוגים ועוד כמספר הזה של פצועים במקרה של פצצה גרעינית אחת, ומצד אחר תקיפה של איראן תגרור תגובה שעלותה לכל היותר עשרות אחדות של הרוגים אם ישוגרו טילים מאיראן לישראל (ורק אלה שיחדרו את חומת החץ ושאר ההגנות). זו הסיבה לנחרצות ולתקיפות של נתניהו, שאינה משתמעת לשתי פנים: ישראל נותרה עם פתרון צבאי בלבד מול האיום הגרעיני באיראן. כך אמרו מי שידעו להביט דרך עשן ההטעיה הערבי לא פעם ולא פעמיים. על כן ברור מדוע עדיף כאב נסבל על פני סיוט מתמשך. פורסם ב"ישראל היום"
