המורה בכתה ד' – שהעניקה תשומת-לב וביטחון > הר"מ בכתה י"ב – שלימד איך ללמוד גמרא > מנחה הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד – שהבעיר והעביר את הלהט החסידי > אלה הדמויות החינוכיות שעיצבו את עולמו של הרב פרופ' כרמי הורוביץ – נשיא מכללת ושינגטון. "אני ניצב בימים אלה בפתחה של שנה אקדמית חדשה כנשיא מכללת ושינגטון, אולם למרות שחלפו עשרות רבות של שנים, את המורה בכתה ד' אני זוכר עד עצם היום הזה. אני זוכר אותה כי היא הטביעה עלי חותם בל יימחה שרישומו כאמור חרוט בקרבי לכל חיי. "במה היתה מיוחדת המורה מכתה ד'?! - היא היתה נעימה ועדינה, וידעה להשרות אווירה חמה ובעיקר בטוחה. אנו, תלמידים בשנותינו הראשונות בבית הספר, עדיין חשנו מעט מבוהלים. היו מאיתנו שלא נקלטו היטב וחשו מנותקים ומפוחדים. המורה ידעה בחכמתה וברגישותה להעניק את ההרגשה הטובה ובעיקר הענקת ביטחון. "מדי יום, כאשר הגעתי לכתה, חשתי את האווירה הטובה הנושבת מן המורה ומשרה חמימות ונעימות על הכתה כולה. פשוט הרגשתי טוב, בטוח ונעים. זכורני, כי מדי פעם, אומרת היתה לנו להניח את הראשים על השולחן, אז היתה מספרת סיפור מרתק, כשהדמיון עובד שעות נוספות. הסיפור הסתיים תמיד באווירה נעימה, שהשרתה נינוחות על כולנו. "היה לה את 'מגע הקסם' המיוחד, באמצעותו גרמה לנו לחוש בנוח, להתמסר ולהגיע כל יום אל הכתה עם חיוך על הפנים". הר"מ מכתה י"ב בכיתה י"ב פגשתי את ראש-המתיבתא – הרב קלטובסקי ז"ל, אשר לימים היה מייסד הכולל בבר-אילן ונפטר בגיל צעיר יחסית. באותה שנה נתקלתי בדמות אשר אתגרה אותי בלימוד הגמרא. הרב היה איש עמוק ומשכיל אשר התלהבותו בלימוד הדביקה אותנו. "הוא לא עמד והרצה את החומר הלימודי. אדרבה, כאשר הוצגה קושיה – היה נבוך, ושיתף אותנו בבקשה לסייע לו. שנמצאה התשובה – צהלו פניו באושר. כאשר נתן לנו ללמוד לבד סוגיה, היה משוטט אנה ואנה כאשר מצחו חורש קמטים, וניכר היה עליו כי הוא מתייגע וממש 'חי את הדברים'. "הרגש וההרגשה שהפגין בעוצמה כזו, גרמה לי, כתלמידו, לשאוב את אהבת התורה ולהפנים מהי צורת הלימוד. הוא הותיר בי את חותמו עד כדי כך שאני היחיד מכל בני כיתתי שהמשכתי לישיבה גבוהה – ישיבת כרם ביבנה". הפרופסור האדמו"ר - מנחה הדוקטורט "שנים חלפו, והגעתי לפרק חשוב בחיי האקדמאיים והמקצועיים: שלב הגשת הדוקטורט, אותה ביצעתי באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. בשלב זה, היתה לי הזכות לפגוש במנחה-הדוקטורט המפעים והמיוחד ביותר. פגשתי באישיות הרבגונית, העוצמתית והמרתקת שגובשה יחדיו בדמותו של המרצה האדמו"ר פרופ' יצחק טווערסקי זצ"ל. "מדובר בשילוב נדיר של אדם שכרך בעולמו העשיר את השילוב הייחודי של מרצה אקדמי ברמה עולמית ואדמו"ר חסידי שניהל ברמה בית מדרש פעיל לכל דבר. זכורני, כאשר הגעתי אליו לראשונה לראיון היכרות, שאל אותי: 'איזה ספר קראת לאחרונה?', השבתי לו מה שהשבתי. הוא נענע בראשו, והפטיר: 'לא עמדת על הנקודה המהותית של הספר'. "עם אבחנה חדה זו, חזרתי לקרוא את הספר 'כמו שצריך'. לרדת לעומקו ולהבין בדיוק את מהות הספר ורבדיו הנסתרים. כזה היה הר' פרופ' טווערסקי: איש שתקן, אך כזה של מילה נמדדה בפלס הזהב. כל מילה דרשה עומק אינטלקטואלי ורובד מחשבתי. "בחריפותו, ובמילים ספורות, יודע היה למשוך את התלמיד כלפי מעלה, להוציאו מן הבינוניות ולהביא אותו אל השאיפה לשלמות והעצמה אישית וסביבתית. היתה לו אישיות מיוחדת מאוד, כובשת ומרתקת. איש אשכולות מיוחד, שהיה חתנו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל, וכיהן גם כאדמו"ר מטאלנא בארה"ב. "מטבע הדברים, הוא האיש אשר השפיע עלי, על עולמי ואישיותי יותר מכל. הוא עיצב את צורת הלימוד המחקרי, לחתור לחקר האמת ולא לוותר לעצמי. "בזכות כל המורים האלה, החל ממורתי בכתה ד', דרך הר"מ בכתה י"ב וכלה ברב טווערסקי המנחה שלי לדוקטורט, זכיתי ב"ה לשלב את כל הרבדים הללו: יכולת ניתוח והעמקה אקדמית, מחוייבות עמוקה להלכה, לצד למדנות ליטאית ובלא לוותר על החום החסידי – כל אלה תחת קורת הגג של, תורת ישראל ואהבת ישראל. "אני משתדל עד מאוד להעביר את המסרים והתחושות הללו גם לתלמידיי, לשתף את סגל ההוראה הנפלא; כאשר זכותי היא לי לעמוד בראש המוסד הנכבד הלזה – לראות עד כמה הוא פורח ומלבלב, כשהוא משלב בדיוק את הרבדים הללו: תורה עם דרך ארץ, אהבת הבריות וחתירה לאמת".