בחודש האחרון באו על עם ישראל חגים רבים. תקופה מרובת נסיעות וביקורים אצל קרובי משפחה, כאשר כל עם ישראל נוהג בתקופה הזו לנסוע לאורכה ורוחבה של ארצנו היפה. הפעם, אני ומשפחתי רצינו להתחמק מהפקקים ועלינו על כביש האגרה, נסענו מכיוון מרכז לצפון, מראש העין ועד היציאה ביוקנעם ותנחשו מה? נתקענו בפקק. העמידה הממושכת בכביש 6 העלתה במשפחתי רעב, ולפיכך החלטנו לעצור להתרעננות באחת מחנויות הנוחות בדרך, תוך כמיהה ושקיקה לאכול ולנוח מהדרך הארוכה. אך מה, לצערי הרב התבדיתי ונחשפתי למציאות ישנה אך מכעיסה כל פעם מחדש שבה גם כיום מערימים קשיים על ציבור שומרי כשרות ולתדהמתי שלא בראשונה אף לא אחת מהמסעדות הממוקמות בדרך הנה כשרה. הדבר קיים לצערי בזמן שבו שומרי מסורת, כשרות ודת שמהווים נתח משמעותי מאוד מכלל האוכלוסייה עושים שימוש נרחב באותם הכבישים. אני בטוח שמספר לא מבוטל של נהגים הנם שומרי כשרות, אך מה? אין להם כנראה את הזכות הבסיסית לעצור ולאכול משהו. עבורם- המסעדות ובתי הקפה השונים הנמצאים לצד הדרך מצויים מחוץ לתחום. שלא תטעו לרגע. ברוך ה' התברכנו בכביש 6 נוח עם תשתית ראויה עם מגוון מסעדות נוחות רבות ומגוונות, אך העובדה הפשוטה היא כי בפני ציבור שומרי הכשרות ניצבת סלקציה טבעית, שכן באף לא אחת מהם קיימת תעודת הכשרות הסיפור חוזר על עצמו במקומות רבים ברחבי הארץ. מרבית בעלי העסקים טוענים שזה לא כלכלי לספק שירות למגזר ששומר כשרות, שכן בחלקן שורת הרווח בשבת מאפילה ועוברת את רמת ההכנסה של כלל ימי השבוע הנכספת. כך, גם לדוגמה במתחם הבילוי הענק של יס פלנט במערב ראשון לציון שבו יצאתי במהלך החופש לסרט עם אשתי וילדיי, מתחם הכולל עשרות מסעדות ודוכני מזון, לא מצאנו דוכן אחד כשר לרפואה. לצערי, הסיפור חוזר על עצמו במקומות רבים ברחבי הארץ. מרבית בעלי העסקים טוענים שזה לא כלכלי לספק שירות למגזר ששומר כשרות, שכן בחלקן שורת הרווח בשבת מאפילה ועוברת את רמת ההכנסה של כלל ימי השבוע. ובכל זאת, ניתן להשקיע קצת מחשבה ומשאבים לטובת ציבור כה גדול על ידי עזרה בסבסודן של מסעדות כשרות קטנות. כשיינתן מימון לפתיחת עסקים ומסעדות קטנות ובינוניות כשרות, נתרום לפיתוח מגזר העסקים המדובר ובנוסף ניתן לאותן מסעדות הזדמנויות לפרוח כלכלית כשמורות ירוקות שימשכו אליהן קהל רב של דתיים לצד חילוניים שומרי מסורת. בנוסף לכך, התחרות העסקית תהיה קטנה יותר ביחס ל"מסעדות החילוניות" משום שמדובר במגרש עסקי שלא כולל מתחרים רבים. למעשה, אם יינתן סבסוד, הרי שלאותן מסעדות תהיה אפשרות להיכנס לזירת הרשתות הגדולות ולחלק נכבד מעם ישראל תהיה אפשרות ראויה לאכול מחוץ לבית. אני מכיר את הטיעונים השונים דוגמת "ההכשר הבשרי הינו מסובך ובירוקרטי מדי". גם על סוגיה הזו ניתן להתגבר ולהתפשר באמצעות פתיחתן של מסעדות חלביות ראויות. לשמחתנו, כיום קיימת תרבות פנאי שמותאמת יותר לאופיו של הציבור הדתי, אך אנחנו משוועים גם לפתרון הולם וצודק במגרש הזה. חשוב להדגיש כי אין בי כל מטרה ללמד או לשנות דרכי התנהלות של אדם חילוני ואמונתו. כל שאני מבקש הוא שתהיה לי, למשפחתי וליתר שומרי הכשרות במדינה את האפשרות לחיות את חיינו בכבוד במקום שמאפשר לנו חיי תרבות ופנאי על פי צרכינו.
