זה עתה עברנו את הבחירות המוניציפאליות, אשר ההתעניינות בהן - לפי שיעורי ההצבעה - פוחתת והולכת מבחירות לבחירות. בירושלים מימשו את זכות ההצבעה רק כ- 36%, בחיפה 32 ובתל-אביב רק 28. מעל שני שליש מקרב הבוחרים הפוטנציאליים בערים אלו הצביעו ב...רגלים. במקומות אלו, כמו במרבית הישובים האחרים בארץ, שיעורי ההצבעה פחתו באחוזים ניכרים לעומת מערכת הבחירות הקודמת. העיר שבה העירנות הפוליטית היתה הגבוהה ביותר היא אשדוד (48%), אך גם בה חלה ירידה של כ-10% לעומת הבחירות הקודמות. ירידת ליגה ומתח רבות כבר דובר ונכתב בכל כלי התקשורת העכשווית, ואפילו במדור זה לפני שנים, כי תופעת הפחתת ההתעניינות נגזרת בין השאר מפרימת הקשר והזיקה שבין המפלגות הפוליטיות הרצות לכנסת ובין רשימות מקומיות ואישים הרצים לראשות הרשות. גם אם מפלגות ארציות פורסות חסות ומקדמות רשימות ואישים 'מקומיים', לעתים רבות הן רק תופסות טרמפ על יזמה מקומית, ועל כוכב או עסקן מקומוני, ונותנות להם רוח גבית, שירותי יחצנות ולוגיסטיקה. המועמדים, מכל מקום, לא מייצגים את מצעי המפלגות ואתגריהן. גם המאבקים הבינ-מפלגתיים שהיו בעבר ברמה הארצית, סביב הבחירות לרשויות המקומיות, חולפים מן העולם. כנראה שרק המפלגות החרדיות - כולל ש"ס - עדין מנהלות קמפיינים מקומיים על בסיס השקפת עולם או השתייכות מיגזרית ארצית. בעבר הלא-רחוק מפלגות התנו קואליציות והסכמים מקומיים בקח-תן פוליטי ברמת הכנסת והחקיקה ובסחר-מכר ארצי. כאמור זיקה זו דועכת והולכת וטוב שכך! בפוליטיקה ובניהול החיים המקומיים הרי אין משמעות לימין-שמאל פוליטי (פרט לירושלים!) ולא לשאלות ארציות בתחום הכלכלי או החברתי וכד'. מכל מקום, עיקור ה'אקשן' הארצי מהבחירות המקומיות תורם, ללא ספק, לירידת המתח התחרותי במתרחש בליגה ג', וזה טבעי! האם להעדיף 'רעך במצות'? והנה בבחירות המוניציפאליות האחרונות צפה ועלתה השאלה האם יש ענין, או אפילו חיוב, לתמוך במועמד חובש כיפה מול גלוי-ראש? האם בדיקת ציציות, או שרוולים, היא גורם חשוב בשיקולי ההצבעה הרצויה/המחוייבת של האדם הדתי הסביר? השאלה מכוונת למיגזר הדתי-לאומי, ואפילו התורני-לאומי, שכן, כאמור, במיגזר החרדי עדיין נאמנים לתרבות האנ"ש, כולל השתייכות 'חצרית' תת-סקטוריאלית, גם במצוות רבותיהם. ואמנם בבחירות שחלפו זה עתה הופצו מינשרים רבניים מן המחנה התורני-לאומי הקוראים לצדד במועמד פלוני או אלמוני עקב היותו מוגדר כדתי, או כיותר מסורתי וכד'. אינני תומך בגישה תורנית-כביכול זו, מכל וכל! חלפו, כמדומני, הימים בהם ראש עיר, עיירה או מועצה אזורית, דאג בעיקר למיגזרו, או דאג די בגלוי לפרנס בעיקר את חברי המפלגה הנכונה. אדרבה, ככל שהאבחנה בין המועמדים תהיה אישית ולא לפי השקפת עולם, והם יזכו לתמיכה של צ הופצו מינשרים רבניים מן המחנה התורני-לאומי הקוראים לצדד במועמד פלוני או אלמוני עקב היותו מוגדר כדתי, או כיותר מסורתי וכד'. אינני תומך בגישה תורנית-כביכול זו, מכל וכל! יבור מגוון, חילוני ודתי כאחת, הם יהיו מחוייבים לכולם. אמנם, במישור הארצי, בתחומי החקיקה והמדיניות הכוללת של נושאי 'דת ומדינה' יש מקום, והכרח, למפלגה שמצעה דתי-יהודי (גם אם פתוח במקצת דוגמת 'הבית היהודי'). מאידך, במישור המקומי אלו אינם האתגרים העיקריים. אך עמדתי השלילית נובעת בעיקר בשל הצד שני שלַמטבע; ככל שה'כיפה' לא תשמש גורם מרכזי בשיקולי ההצבעה, ניתן לצפות שאישים חובשי כיפה יסחפו אחריהם קהל רב ומגוון, על-סקטוריאלי. חברי הגרעינים התורניים שזכו בראשות העיריות לוד, קרית מלאכי ושדרות עשו זאת דוקא בשל היותם בלתי-סקטוריאליים, ובשל אי הדגשת מיקומו של המועמד על פני הסקאלה של שמירת תורה ומצוות... * * * מכיון שנזרקה מקולמוסנו המילה 'רשות-מקומית' עלתה בראשי אסוציאציה לצו המשנה באבות (א,י) "אל תתודע לרשות", ולהתרעה שם (ב,ג): "הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן. נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו". המילה 'רשות' במשניות אלו מייצגת שלטון מושחת ואינטרסנטי, אשר שומר נפשו ירחק ממנו. מבחינה מילולית פירש רבי עובדיה מברטנורא "השררה קרויה רשות מפני שהרשות בידה לעשות כרצונה". הצליל הבוקע מהמילה 'רשות' הוא... רשעות. המעיין בפירוש המשניות לרמב"ם יבחין כי הוא משייך מימרא זו לא רק לימי השלטון הרומאי אלא גם למלכות יהודה וישראל. אינני יודע, איפוא, מדוע נבחרה מילה זו, שמקורה במקורותינו שלילי, להגדיר סמכות מינהלית מכל סוג ('רשות המיסים', 'רשות השידור', 'רשות הטבע והגנים' ועוד)? אני משער, ומקוה, שלא מדובר במתן רשות ל"שררות לעשות כרצונן", כלשון רע"ב, ולא חלילה ברשעות. שמא יחכימני מי מן הקוראים מי 'כיבס' מילה זו? (מתוך העלון שבת בשבתו)
