אז מה יש בפרשתנו: כ"ג מצוות עשה, ו-ל' מצוות לא תעשה. האמרה המפורסמת עליה הגיב הקב"ה: "מי גילה רז זה לבנַי שמלאכי השרת משתמשים בו – נעשה ונשמע", שהקדימו נעשה לנשמע. מוכנים עַם ה' לציית ולקיים כל מצוות השי"ת. הפרשה שבה ספר הזוהר מגלה את סוד הגלגול - "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – פירש הזוהר הקדוש: ואלין דיניא דתסדר קדמיהון אִילֵין אינון סידורין דגלגולא". ואולי למעלה מן הכל – בפרשה זו מצווה הקב"ה ציוויים שקיומם מביא לתיקון מידות האדם, כי עיקר תיקונם תלוי במעשים שבין אדם לחברו. לא לחינם, יום הזיכרון של בעל תנועת המוסר, ר' ישראל מסלנט, חל בדרך כלל בשבוע זה. בספר הנפלא על פרשת השבוע "דרכי משה", כתב הרב כלפון משה הכהן, בפרשת בהר כי: "יכולים אנו לומר בביטחון מלא שכל מה שאנו רואים בבתי החסד של אומות העולם, או כאשר אנו רואים את גויי הארצות כיצד הם חוננים ומרחמים האחד על השני, זהו תולדה, העתקה והתחקות מדרכי בית ישראל". ועל אותו משקל נאמר: יכולים אנו לומר בביטחון גמור, שכל מידה טובה, הנהגה טובה, מעשים טובים שיש בעולם, הוא תוצאה וההשפעה של תורתנו הקדושה, תורת ה' תמימה. וכיצד נעשה התיקון?: יהודי לומד על מצווה בתורה. לדוגמה: שמירה מלשון הרע, זהירות מאונאה בממון וכן כל מצווה שהיא. הדברים הנלמדים משפיעים עליו, חודרים ללבו, הוא מתחיל ליישם את שלמד, חבריו ומשפחתו מתפעלים מהנהגה ישרה וטובה זו ומושפעים ממנה, ומנסים גם הם לתקן עצמם וכך המעגל הולך ומתרחב למעגל המשפחה, הכיתה, היחידה בצבא וכו'. עד שעם שלם מתקן מעשיו, דיבוריו ודרכיו. וכפי שמעידה התורה, רואים אומות העולם דרכים של העם היהודי ואומרים בלבם: "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" ומעתיקים את הנהגותינו. הוסיף על כך הרב יעקב פרץ שליט"א, ממה מתפעלים אומות העולם? ממידות טובות ומתוקנות שבעם זה. ובפרט במצוות שבין אדם לחברו וממילא גם הם נמשכים לעבודתו יתברך. ובפרשת השבוע יש דוגמאות רבות על הנהגתו המופלאה של הקב"ה: עבד – רק להשי"ת. אמר הקב"ה: "כי לי בני ישראל עבדים". אומר רש"י "עבדי הם ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו, ירצע בפניהם". ישנם התבוננויות מזוויות שונות למושג העבדות: האחד, הוא על יחס האדם עצמו כשהוא עבד לאדונו והשני הוא מצד האדון כלפי עבדו ומה הם חובותיו. על הפן הראשון: ביאר ר' יהודה הלוי בספרו הנפלא הכוזרי: "אין אני מבקש, כי אם את החירות מן השעבוד לרבים אשר איני מבקש כלל למצוא חן בעיניהם. ואילו השתדלתי בזה כל ימי חיי לא הייתי מגיע לכך, ואילו הגעתי לכך לא היה הדבר מביא לי תועלת. כוונתי לשעבוד לבני אדם ולבקשה למצוא חן בעיניהם. מבקש אני לי את השעבוד לאחד אשר בטורח מעט אפשר למצוא חן בעיניו, דבר המועיל בעולם הזה ובעולם הבא. כוונתי למציאת חן בעיני האלו-ק יתברך כי השעבוד לו הוא החירות והכניעה לו הוא הכבוד האמיתי". על הפן השני פסק הרמב"ם (הלכות עבדים פ"ט ח'): "מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ואע"פ שהדין כן, מידת חסידות ודרכי חכמה שיהיה האדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקו מכל מאכל ומכל משתה. מסופר בגמרא כי חכמים הראשונים היו נותנים לעבדיהם מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים ומקדימים מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן. כפסוק בתהילים "כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל גבירתה". אספקט נוסף והוא הזהירות לא לפגוע באחרים! החובל בחברו חייב בחמישה דברים: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת. אנחנו מתבקשים לא לגרום לנזקים ברשות הרבים: "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור... בעל הבור ישלם כסף". ועוד כאשר, רועה צאן ייזהר שהכבשים לא ירעו בשדות אחרים. כי יבער איש שדה... ובער בשדה אחר... מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם". ואיך מתגברים על יצר הרע? באה התורה ואומרת לנו:"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו? עזוב תעזוב עמו". פסק הרמב"ם (בהלכות רוצח ושמירת הנפש י"ג י"ג): אדם שפגש חמור רובץ תחת משאו ויחד עם זה אדם שמחפש שיעזרו לו לטעון את חמורו, יש להקדים ולפרוק את החמור שרובץ תחת משאו משום צער בעלי-חיים, ואח"כ לעזור לחברו לטעון, אבל אם זה שצריך עזרה לטעינה הוא שונאו, חייב האדם קודם לעזור לשונאו לטעון את החמור ורק אח"כ לעזור לחברו לפרוק את משא החמור כדי לכוף יצרו הרע. זאת ועוד התורה מציינת כי אף בשעת עשיית חסד, זהירות לא לפגוע ולדוגמה התורה מסבירה כי: אדם המלווה כסף לחברו ובא לקחת משכון, אם הלווה ממשכן את שמיכת הפּוּך שלו, ואין לו שמיכה אחרת, חייב המלווה לבוא כל לילה להחזיר לו את השמיכה. וגם התורה שומרת על פרטיותו של הלווה – המלווה לא ייכנס לבית הלווה לקחת המשכון, אלא הלווה מוציא לו המשכון. (מספר דוגמאות הובאו מספר 'מחשבה בתורה' של הרב משה רוזנפלד). ואחרון חביב, גם אם מישהו גנב ממך תחוס עליו. "התורה חסה על כבודן של עוברי עבירה: על תשלומי ארבעה וחמישה, לגונב, טובח ומוכר שור או שה: אמר ר' יוחנן בן זכאי – חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו, משלם חמישה, שה שנושאו על כתפו משלם ארבעה, הואיל ונתבזה בו. מבטיח הקב"ה לבניו "הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשומרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי". "עשה אדם מצווה אחת מוסרים לו מלאך אחד, עשה שתי מצוות מוסרים לו שני מלאכים, עשה כל המצוות מוסרים לו מלאכים הרבה שנא' כי מלאכיו יצווה לך". הקב"ה מוסר לכל אחד ואחד מישראל ריבוא ואלף מלאכים שיהיו משמרין אותו ועושין לו דרך ואחד מהן מכריז לפניו: תנו כבוד לצלמו של הקב"ה... ואם הוא שלם בתורה ובמעשים טובים הקב"ה משמרו (תנחומא – משפטים יט). במהלך הגאולי של עם ישראל בארצו, נוטלים בוגרי מכון לב מקום מכריע וככל שנתמלא יותר בתורה, ביראת שמיים ותיקון המידות, כך נוכל יותר להשפיע בכל המסגרות שאנו משתלבים בהם, בצבא, בכלכלה, בתעשייה ועוד. "ועבדתם את ה' אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך, לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, את מספר ימיך אמלא", במהרה בימינו אמן.
