אוקראינה נמצאת היום על סף קריסה כלכלית. נכון לחודש שעבר החוב שלה, הפנימי והחיצוני יחדיו, הסתכם ביותר מ-73 מיליארד דולר. על רקע זה ניתן לראות את ההצהרות של קרי בדבר נכונותו של הממשל האמריקני להלוות לאוקראינה מיליארד דולר כריקות ופופוליסטיות. אילו אם יוסיפו האוקראינים לסכום הזה גם את הסכומים המובטחים להם על ידי האיחוד האירופי, כ-15 מיליארד דולר במשך שנתיים, וכ-17 מיליון דולר שהובטחו ע"י בריטניה עדיין מצבה הכלכלי של אוקראינה נראה כקשה למדי. הממשלה האוקראינית החדשה הודיעה לאחרונה, כי תצטרך כ-35 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות רק לצורכי תשלום חובות. אפילו אם כל הסכומים המוצהרים אכן יגיעו לקופת המדינה, ולא ילכו לכיסם של נציגי העם החדשים, עדיין הסכום יהווה פחות מחצי ממה שאוקראינה צריכה בטווח הקצר. בטווח היותר רחוק הסכומים הללו הם לא יותר מטיפה בים. ועדיין לא הזכרנו כאן את החוב המיידי של אוקראינה בעבור הגז הרוסי. הרוסים טוענים, כי החוב האוקראיני הגיע בחודש האחרון לכ-2 מיליארד דולר ושלממשלת אוקראינה אין אפשרות להחזיר את כולו. בזמן שהאיחוד האירופי מבטיח לשלם את החוב לרוסים ולעזור לאוקראינה עם מקורות הגז האלטרנטיביים, הרוסים לוחצים ומלחיצים. הגז הרוסי הפך בעשורים האחרונים לאחד מקלפי המיקוח המרכזיים של קרמלין ביחסיו עם הממשלות האוקראיניות השונות. האוקראינים כבר למדו, כי מחירי הגז הרוסי עולים ויורדים לא רק בהתאם לדרישות השוק, אלא גם ואולי בעיקר בהתאם לרמת שביעות רצונה של רוסיה מהמדיניות האוקראינית. החלום הורוד של אוקראינה מזה שנים הוא להתנתק מהגז הרוסי. המערב בדמותם של אובמה, קמרון, מרקל ואחרים מבין, כי "האביב האוקראיני" תלוי במידה רבה ביכולתם של מנהיגי העולם להשיג לאוקראינה מקורות גז חדשים, כך שהיא תפסיק להיות תלויה באופן מלא בהליכי רוחם של פוטין וחבריו. המערבים מבטיחים, אך עדיין לא מקיימים. רוסיה מצידה גם היא אינה נחה על זרי הדפנה. יש לה לא מעט אינטרסים אסטרטגיים באוקראינה ולכן ויתור על חלק מהאינטרסים הכלכליים שלה באזור כלל אינו מפתיע. הממשל הרוסי כבר הודיע, כי הוא מוכן להגיע להסכמות עם האוקראינים בדבר החוב שלהם, אך הדגיש שאין ארוחות חינם. האוקראינים יצטרכו להגמיש את העמדות שלהם כלפי ממשלתו של פוטין. בל נשכח, כי המצב הכלכלי של ארצות הברית ואירופה מדרדר בשנים האחרונות, ולכן אפשר להניח כי חששותיה של הממשלה האוקראינית החדשה בדבר יכולת הקיום של כל ההבטחות הינן גדולות. לפעמים עדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ ולכן הממשל האוקראיני, למרות הרטוריקה הלוחמנית שלו, עדיין לא מוותר על קרמלין. האוקראינים אינם בטוחים במאת האחוזים ביכולתם לשרוד ללא רוסיה ולכן משחקים בשני המגרשים. רוסיה, אשר מבינה את הלבטים של הממשל האוקראיני פועלת בתקיפות ואף בתוקפנות, אך ממשיכה לקיים שיחות בערוצים שונים. לאחר שרמת המתיחות באוקראינה תרד והערפל יתפוגג אנחנו עוד נדהם לראות, כי הקשרים של הממשלה החדשה עם המערב יהיו הרבה פחות טובים ממה שהמהפכנים במיידן חלמו.
