פעשקאוויל סמוך להפגנת החרדים בירושלים נגד גזירת הגיוס שוטט מישהו בחוצות ירושלים, וביודעו שאני חובב פעשקאווילים עסיסיים הוא העתיק ושלח לי אתהפעשקאוויל הבא, המובא כאן בקיצורים מקוצר היריעה. כל קורא משכיל יבחין בשגיאות שנפלו בפי מחברי הכרוז בהיחפזם. המקום ירחם עליהםויוציאם מאפילה לאורה. נקהלו היהודים ועמוד על נפשם ואויבינו פלילים לכל קהל עדת בנ"י היראים והשלימים היראים והשלימים לדבר הי"ת שירשנו מאבותינו הקדושים זי"ע מידת מסירו' הנפש, הנה נגזרנו לנו בעוונותינו ע"יאיש צר ואויב נפתלי שר"י, ובת בריתו ושלוחתו איילה חילוניה זר"ש, לקיים מה שנאמר "נפתלי איילה שלוחה". ואין שליח לדב' עביר', במהדברים אמור' באיש אך אשה שלוחה לכו"ע שנשין דעתן קלה והוא עומד על גבה, כמ"ש "כאשר ישית על האשה ונתנה בפלילים (פ' משפט' פ' כא פס'כב). ולא נתקררה דעתן קלה עד שקבעו לצחוק בל יעבור להרֵס ולגרֵס ולשבר ולמגר לעלה ולקלס את כל שכיות בית חמדתנו הישיב' הקדו' זי"ע, אוצרותבית חיינו, נחלתינו ופרנסתינו. ועליהם צווח הנביא "שגו ברואה פקו פליליה" (ישעי' פרק כח פסוק ז). ולא עוד אלא שלא נתקררה דעתן קלה עד שקראו הצחוק על שמו 'שיויון בנטל' לדראון עולם. וירמזו ב'ל' המצטרפ' לזנב ה'בנט' את שותפו הדגולמרבבה, 'לפיד' שמו, כולו כלפיד יבער באש יורה חצים כמתלהלה. וישימו המה את שמו בזנבי שם צחוק השויון בנעטל, לקיים מה שנאמר "ויפן זנב אלזנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך (ס' שופ' פר' ט"ו פס' ד')", והוא בעצמו זנב לשועלים ושועל לזנבות (כאן נמחק קטע פוגעני. י.ר.)... אויבנטל, בענעט'ל! שלא שנה ולא למד ולא שימש ת"ח, עד מתי תהיה לנו לפוקה ולמכשול, לפרנסה ולקלקלה. ועוד רימזו בשם של האשה האיילה שלוחההמכונה 'שקד', לרמז שויון כנגד דת, ראשי תיבות 'שכּד', ובת כ' כבת ק' כידוע ליודעי ח"ן, אשרינו שזכינו לח"כ. והנה חקרנו ודרשנו היטב מה עושין שמה בגיוס המכונה בענעטל, והוגד לנו מפי דוברים נאמנים, שהמה בעצמן חיילים שנתפסו לאנגריא של מלךונשתעבדו למלכות הרשע', שיש שמה ממונה גדול והוא הגדול שברשעים שקורין אותו רסר בלע"ז, מאימת הצנזור וצ"ל רשר שהוא נוטריקון רשע ראשי.והוא שלוחא דסיט' אחר' להעביר על דת ולהוציא מליבן של ת"ח בני עלייה ולהכניס בקרבן ארס נחש הקדמוני. והוא מצעק כל היום ימין-שמאל-ימין,ושוב ימין-שמאל-ימין, וחוזר חס וחלילה. ואנו שהורגלנו מפי רבותינו לומר על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, והנה הרסע הלזה אומראיפכא בגודל רסעותו, על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל, על צד השויון, רח"ל. וכל חייל המשנה רגלו ידו על התחתונ', ופללו המפקדו להיותמושלך להבור כלא, לחם צר ומים לחץ, ומזוזה אַיִן ואפי' לא עירוב תחומין ומן הנמנעות לקדש את הלבנה, ל"ע. שומו שמים וגילי ארץ, ובא חבקוקוהעמידן על אחת: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה" (שם פ"ב פ"יא) אל נוכח שערורי' כזו, שמעברין על דת לומר על ימין שהוא ימין ומהפכין דא"חלצחוק הבענעטל. לפיכך נתקהלנו ונתקבצנו לילך בדרך התורה, ובשלטון הכופרים אין אנו מאמיני', ובחוקות בענעט'ליהם אין אנו מתחשבין, באש ובמים נקדש שם שמים. * * * חוק 'מי שבירך' בעקבות קריאת כרוז החוצות הנ"ל עלה בדעתי כי דרוש סעיף נוסף בחוק השויון בנטל, שיתן מענה מוחץ שכה נחוץ בשעה זו. הוא ינוסח בערך כך (לאחרהתייעצות עם משפטנים ידועי שם). כותרת המשנה של הסעיף היא: חובת 'מי שבירך', והוא יחתום את החוק המוצע. הגדרות: (1) 'קהילה' - קיבוץ אנשים או נשים לתפילת שבת במשותף, ללא הבדל בין הזרמים וכתות וחסידויות וחצרות ושבטים. (2) 'תפילת מוסף' -טקסט קדמוני בסידור לשבת. (3) 'חזן' - שליח או שליחת ציבור המנחה את טקס השירות הדתי. (4) 'מי שבירך לחיילי צה"ל' - ברכה למכלול כוחותהבטחון ביבשה באויר ובים (ויכלול בלבו את השירותים החשאיים) בנוסח הרה"ר. חזן קהילה חייב ב'מי שבירך לחיילי צה"ל' לפני 'תפילת מוסף'. השר לשירותי הדת (המכונה 'בנטל', י.ר.) יפרסם תקנות שיכללו את עצמת צליל ההכרזה ואת משכה. ועדת חריגים תדון בבקשות לפטור או להארכת הטקסט או לסלסולי החזן. קהילה שלא קיימה שויון בנטל זה תגוייס ל-30 יום לתירגול הנושא וחינוך מחדש. דברי הסבר: שויון בנטל כמעשה יששכר וזבולון. (נכתב במוצ"ש ויקרא)