לרגל יום האישה הבינלאומי, ואולי גם ברוח ההעצמה הנשית של סיפור המגילה, פרסמה בשבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מגדריים מעניינים. בין השאר נאמר בהודעת הלמ"ס כי בשנת 2013 היוו הנשים כ‑25 אחוזים מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, "שיעור הקטן באופן משמעותי מחלקן באוכלוסייה". עמותת 'אור ירוק' המשיכה את המומנטום ומנכ"לה צוטט בכלי תקשורת שונים כאומר שלמרות שנשים מהוות כמעט מחצית (42%) מהנהגים במדינת ישראל, הן "מאופיינות בנהיגה זהירה יותר מאשר גברים בכל קבוצות הגיל". המספרים הללו מרשימים מאוד, נכונים לחלוטין ומפריכים את הטענות השובניסטיות נגד נשים מאחורי ההגה. אלא שהפרסומים מתעלמים מגורם משמעותי מאוד: הנסועה, כלומר מספר הקילומטרים השנתי שגומא הנהג. נתון חשוב זה הוא מרכזי בהערכת הסיכון לתאונות, שכן ברור שככל שהנהג (או הנהגת) נמצא יותר זמן על הכביש, כך גדלים סיכוייו להיות מעורב בתאונה. אז מהי הנסועה של נשים, יחסית לגברים? את הנתונים הללו נאלצנו לחשב בעצמנו מפרסומים שונים (השנתון הסטטיסטי 2013, סקר הרגלי נסיעה 1997 והודעות הלמ"ס). כרבע מהנסועה בישראל מתבצע על ידי כלי רכב כבדים או ציבוריים: משאיות, אוטובוסים ומוניות. שיעורן של הנשים שנוהגות בהם הוא זעום (2 אחוזים). אבל גם בכלי הרכב הפרטיים נשים נוהגות הרבה פחות. למעשה, על פי הסקר האחרון שנערך בתחום, גברים נוהגים 58 אחוזים יותר קילומטרים מנשים במכוניות פרטיות. כשמשקללים את המספרים הללו, מתברר שנשים אחראיות ל‑29 אחוזים בלבד מהנסועה של כל כלי הרכב בישראל. כזכור, הן מעורבות ב‑25 אחוזים מהתאונות עם נפגעים. מכאן שהן אכן נהגות זהירות יותר, אבל בוודאי לא באופן הדרמטי כל כך שמייחסים להן. הדקדקנות הזאת אולי נשמעת קטנונית, אבל נדמה לנו שחנופה והתעלמות מנתונים מרכזיים – גם אם הן נעשות מתוך כוונות טובות - הן פרקטיקות לא ממולצות לשני המגדרים. מ'אור ירוק' נמסר בתגובה כי "על פי הנתונים שהצגת, נסועת הנשים היא 29 אחוזים ולכן עדיין נשים מעורבות משמעותית פחות מגברים בתאונות דרכים קטלניות. בנוסף לכך, על פי מחקרה של ד"ר אורית טאובן מאוניברסיטת בר-אילן נמצא כי גברים מתייחסים לנהיגה מסוכנת כהתנהגות מקובלת ורצויה ופחות מפחידה ומאיימת לעומת הנשים".
