אם תשאלו ילד בגן על פורים, הוא יספר לכם על תחפושות, משלוחי מתנות, מרדכי, אסתר והמן, וכמובן – על הגשם. שהרי ידוע לכול שבפורים תמיד, אבל תמיד, יורד גשם ומרטיב את התחפושות. אולי בגלל זה מזג האוויר בראשית השבוע, בפורים ובשושן פורים, הפתיע לא מעטים באביביותו. אבל למעשה, בדיקה אינטרנטית מהירה מעלה שרק אחד מחמשת הפורימים האחרונים היה גשום באמת, וב‑15 השנים האחרונות נרשמו ארבעה פורימים גשומים בלבד. מבחינה מעמיקה יותר של נתוני השירות המטאורולוגי לשנים 1981‑2010 עולה כי חודש מרץ, שבו חל כמעט תמיד פורים, אינו גשום במיוחד. בצפון הארץ, במקומות כמו צפת וכפר בלום, נרשמו בממוצע שמונה ימי גשם בחודש זה, בירושלים שבעה ובתל אביב שישה. מכאן שהסיכוי לגשם בחג הפורים או בכל יום אחר בחודש בצפון הארץ ובמרכזה הוא בין רבע לחמישית. כלומר, מבחינה סטטיסטית רק אחת לארבע או חמש שנים יורד גשם בפורים. בדרום הארץ, מטבע הדברים, הסיכוי נמוך אף יותר. בשירות המטאורולוגי מאשרים את הדברים. "האמרה כי בפורים תמיד יורד גשם אינה נכונה עובדתית", נמסר בתגובה לפנייתנו. אז מדוע השתרשה האמונה העממית הזאת? את התשובה צריך לחפש בתחום אחר: הפסיכולוגיה של ההמונים. בתודעה הציבורית פורים הוא כבר מזמן לא רק יום י"ד באדר או ט"ו בערים המוקפות חומה. המושג "פורים" מתפרש על הימים שבהם מתחפשים ילדי הגן ובתי הספר, החגיגות במערכת החינוך, המסיבות שלפניו (ולפעמים גם אחריו), וכמובן גם שני ימי החג עצמו. בפועל, מדובר בשנים מסוימות בשבוע שלם. כאשר מדברים על פרק זמן כזה, מסבירים בשירות המטאורולוגי, סביר להניח כי בלא מעט מהשנים יתרחש במהלכו אירוע גשם .
