תארו לכם עולם בלי עיתונים מודפסים, עולם שבו נוכל לצרוך מידע חדשותי באינטרנט, בטלוויזיה וברדיו בלבד. עולם שבו לא תהיה בידנו אפשרות לקרוא את כותרות העיתון, להריח את הריח הדפים, עולם שבו נשתה את הקפה של הבוקר "על" צג מחשב או אייפד שיספקו לנו את המידע הרלוונטי עבורנו, עולם שבו לא נוכל להביא הביתה ביום שישי ערימת מוספים שמסכמים עבורנו את השבוע החולף, עיתונים ועלוני שבת שכל כך היינו רגילים אליהם עד כה, ובעולם הזה גם לא נוכל לפתור תשחץ, תשבץ וסודוקו לאחר שסיימנו למצות את כל העיתונים והמוספים, עולם דיי אכזר. ההתפתחות הטכנולוגית הביאה אלטרנטיבה נאותה לצרכן התקשורת, אך למרות הקדמה אני סבור בדיוק כמו יתר צרכני התקשורת שמבינים את כוחה של העיתונות המודפסת שיש משהו אחר וקסום בתחושה של עיתון, בפעולת הדפדוף וקיפול הנייר העיתון, פעולות פשוטות שמזירות לנו מדוע אסור לנו לתת לעולם הדפוס שכולל בתוכו גם את הספר במתכונתנו המסורתית להעלם מן העולם בתום שבוע שבו מעריב עלה שנית לכותרות, בפעם המי לא יודע כמה לכותרות בסוגיית רכישתו, אני מצר על כך שעולם כזה קרב עלינו עם סגירתו של אחד העיתונים המודפסים המרכזיים בארץ. אסור להיות נאיביים בעניין התחרות הזו, האינטרנט כבר מזמן אינה פלטפורמה חדשה ועובדה שאנשים עדיין מכורים לריח העיתון בבוקר, אוהבים את אותה תחושת מגע ורפרוף אם רק לרגע קט נניח את החובות הכספיים והקיצוצים שמעורבים בסאגת מעריב ויתר העיתונים הנחלשים, נבין איזו מכה קשה יספוג עולם התקשורת הארצי אם כלי תקשורת מרכזי וותיק יסגור את שעריו ויעבור למהדורה מקוונת בלבד, ושלא נדבר על צמצום התחרות בשוק העיתונות המודפסת שכבר מזמן הפך לשוק חלוקת עיתונים לכל מאן דכפין. ובכלל, בטוחני שהעיתונים המרכזיים בישראל, "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"ישראל היום" מבינים היטב שהתחרות בינם לבין עצמם תהפוך לקלה יותר, אך מנגד גם מבינים שהתחרות אל מול אמצעי החדשות המקוונים והאלקטרוניים תגדל ותהפוך עבורם לתחרות כמעט בלתי אפשרית. הקלות שבצריכת חדשות באינטרנט והעדכונים הבלתי פוסקים מביאים למעבר מהיר של צרכני תקשורת מהמרחב המודפס אל המרחב המקוון. כך יוצא שבתמונה הכוללת של מפת התקשורת הישראלית, העיתונות המודפסת מפסידה לעיתונות המקוונת ולאמצעי התקשורת האלקטרוניים. למרות זאת, אסור להיות נאיביים בעניין התחרות הזו, האינטרנט כבר מזמן אינה פלטפורמה חדשה ועובדה שאנשים עדיין מכורים לריח העיתון בבוקר, אוהבים את אותה תחושת מגע ורפרוף. ובכלל, איני יודע מה איתכם, אבל אני לא מוכן לוותר על התענוג שבהחזקת עיתון בידיי ובצריכת אינפורמציה, ושלא נדבר על התשבצים של סוף השבוע. סגירת מעריב אינה צעד חכם, כי זהו מהלך שיכול לסמל את מותו של עידן הדפוס החדשותי בישראל ועלייתו הבלתי ניתנת לעצירה של עידן האינטרנט.
