"מה בסך-הכל הוא ביקש, להעסיק גם את יוצאי חלציו בעסק המשפחתי הקרוי נמל חסן אשדוד? למה עושים מזה סיפור גדול כל-כך? אנו מצטרפים לדרישתו של אלון חסן להשבית את נמל אשדוד, וגאים בו על היותו הדוד המוצלח בעולם", יגידו בני משפחתו של חסן, להם הוא רוצה לדאוג למשרה צנועה. אז מה בעצם כ"כ בעייתי בסיפורו של חסן? במצב הנוכחי, הנמל היחיד שמסוגל להתחרות עם הייבוא העצום של נמל אשדוד הוא נמל חיפה, אין נמלים פרטיים שיוכלו לתת פייט ראוי ואין שום פתרון בזק אשר יאזן את משכורות העתק שמקבלים עובדי הנמל. במצב כזה, יכול לשבת יושב-ראש וועד עובדים אחד ובגחמה אחת להחליט לשתק מדינה שלמה, בכך הוא גורם הפסד של מיליונים למשק הישראלי. כנראה שיש הרבה מה ללמוד מחסן באשר לדאגה שלו לעובדיו, אבל בכל הקשור לדאגה שלו לעם ישראל- יש ספק גדול. בנקודה הכי נכונה שאלון חסן אמר לישראל כץ בחודשים האחרונים, "נתראה בפריימריז", מתגלמת תורה שלמה של היאבקות בין חסן לכץ, ובין כל גוף חזק לחבר כנסת שדעותיו אינן עולות בקנה אחד עם אותו גוף חזק. האמירה של חסן נזרקה לעבר כץ לפני כשלושה שבועות, באחת הוועדות הדנה בענייני בנייה של נמלים נוספים. אמירה ששמה את כל הקלפים על השולחן ונתנה את האות להתנצחות הדדית בין השניים מעל דפי הפייסבוק. שניהם יודעים שהקרב יוכרע רק בחקיקה חזקה, ולכן משקיעים את כל יהבם במרדף אחר טיוטת החוק. זה מחד דולק אחרי חברי הכנסת מהעבודה, ובמקביל פוקד אלפים שיוכלו לדחוק את כץ החוצה, וזה מאידך פועל בכל כובד משקל משרדו כדי לבלום את השביתות, גם במחיר של כיתות רגליים לבית הדין לעבודה. שניהם מבינים שהניצחון לא יבוא מהשטח, אלא רק בצמתי קבלת ההחלטות. אגב, משעשע שדווקא חבר כנסת מן העבודה, עומר בר-לב, השייך למפלגה העבודה הלכאורה-סוציאליסטית, הוא זה שחובר לחסן וכותב במילותיו שלו את הגיגיו של חסן מעל דפי דה-מרקר. בר-לב בדק היתכנות לבניית נמלים פרטיים, הגיע למסקנה שזה לא משתלם, ועשה שמיניות כלכליות באוויר כדי לקבוע חד-משמעית שישראל לא צריכה נמלים חדשים. חבל שבר-לב לא בדק את תלושי המשכורת של חסן וחבר מרעיו, אולי זה היה מסייע לו להגיע למסקנות קצת אחרות. אינני מצליח לדמיין אזרחים נוספים במדינה, שאינם מקורבים לחסן או עובדים בנמל אשדוד, שמרוצים מהתנהלותו של חסן, ובכל זאת, רק שר אחד בממשלה מעיז להביע את דעתו נגד הדיקטטור מהנמל. נכון שהשר כץ מופקד על המשרד שאמור לטפל בבריון השכונתי הזה, אבל ראוי היה ששרים וחברי כנסת נוספים יביעו את דעתם כנגדו, וייצגו את דעת רוב העם בעניין. אחתום במילותיו של השר כץ: "אם זה (חסן – י.א.) יו״ר ועד שדואג לעובדים, אז צ'יצ'ולינה היא האמא תרזה. רק הרפורמה תשים לזה סוף". ואידך זיל גמור.
