שוב נרצח אזרח ישראלי על-ידי אחד מנתיניו של מחמוד עבאס, ה"מתון" ו"שוחר השלום": הפעם בליל הסדר, בכביש 35, כביש אשקלון – קריית-גת – חברון. הקורבן הפעם: נצ"מ ברוך מזרחי, מתנחל מהעיר מודיעין. אפילו שקר "הכיבוש" אינו יכול להצדיק את הרצח. כל זה, במקביל לשיחות "השלום" המתנהלות במחשכים בין ציפי לבני לבין נתינים אחרים של מחמוד עבאס, מכחיש השואה. צעדים בוני אמון מטעם ישראל נענים בצעדים בוני אסון מטעם האויב. הדדיות: יתנו – יקבלו! הם נותנים אש ואנו נותנים קורבנות, וכך מועלים קורבנות "השלום" על מזבח "השלום", לחרפת מדינת ישראל. תהליך "השלום" נמשך כרגיל: מחמוד עבאס מסית ושולח את רוצחיו לחסל חיילים ואזרחים ישראליים; ישראל קוברת את קורבנות "השלום" ומבליגה (" הבלגה היא כוח! "); ישראל צדה את הרוצחים ומשחררת אותם כמחווה הן למי ששולח אותם כדי שיואיל לדבר איתה על שלבי חיסולה, והן לממשל האמריקאי שמגבה את איומיו וסוחט את ישראל; ישראל נענית ללחץ האמריקאי להקפיא את הבנייה בבירתה ובארצה (אותם אמריקאים המוכנים לוותר על ההקפאה באיראן); ישראל מוותרת על ההדדיות ואינה דורשת הקפאת הבנייה הערבית ביהודה ובשומרון (רוואבי, לדוגמא); וחוזר חלילה. והכל, כאשר "הימין" כביכול בשלטון. מדוע לסכן את חייהם של חיילים, שוטרים וסוכני שב"כ כדי ללכוד רוצחים ערביים, אשר ממילא ישוחררו באמצעות הדלת המסתובבת הישראלית הלהג התקשורתי נמשך כרגיל: האם עבאס/חמאס גינה? האם ארגון כלשהו לקח אחריות? כלומר: מחמוד עבאס ("השותף" לישראבלוף הקרוי בשפה האורווליאנית בשם הקוד תהליך "השלום") משוחרר מכל אחריות למעשי נתיניו. ושוב חברי כנסת מתרפסים מן השמאל ההזוי עולים לרגל אל אותו מכחיש שואה והופכים לשופר נרצע שלו. כוחות הביטחון מתאמצים לצוד את הרוצח מאידנא, ואולי ילכדו אותו ויובילו אותו לחקירה ולכלא. לשם מה? האיש ינמק את מעשהו בכך שבני משפחתו כלואים בישראל, או שישראל "כובשת" על-פי המלל של שמאלנינו. ההסבר הכוזב חוזר על עצמו שוב ושוב. הרוצח יצטרף לרשימת המשוחררים המוכתבת מרמאללה בגיבוי קרי/אשטון/לבני כמחווה ישראלית לרגל חג הקורבן היהודי, או כאתנן ישראלי לרגל אירוע אחר כלשהו במסגרת הישראבלוף הנ"ל. ייתכן שהרוצח התורן סתם בחר לטבוח יהודי ולנוח בבית ההבראה הקרוי "כלא" ישראלי, שם יוכל להשלים את לימודיו האקדמיים עד שישוחרר כמחווה לפריץ מרמאללה. במאמצים יקרים ומסוכנים מנסים כוחות הביטחון לצוד רוצח אחרי רוצח. לשם מה? כדי לשחררו בהזדמנות הקרובה שבה ידרשו ג'ון קרי מוואשינגטון (איפה יונתן פולארד?) ו/או קתרין אשטון מלונדון (בירתם של כובשי צפון אירלנד, סקוטלנד, ויילס, גיברלטר ואיי פולקלאנד – די לכיבוש!) לשלם עוד אתנן תמורת נכונותו של עבאס/חמאס לשלוח את אנשיו לשיחות המתן ומתן עם לבני? נשאלת השאלה: מדוע לסכן את חייהם של חיילים, שוטרים וסוכני שב"כ כדי ללכוד רוצחים ערביים, אשר ממילא ישוחררו באמצעות הדלת המסתובבת הישראלית ומדיניות האיפה ואיפה של ממשלת ביבי-לבני: רוצחים ערביים הם מעל החוק, רוצחים יהודיים מרצים את עונשם בהתאם לחוק. ולצחוק הזה משלטון החוק קוראים שוויון בפני החוק, והיועץ המשפטי לממשלה – ישן! שיטתם של הרוצחים הערבים: להרוג יהודי ולנוח ב"כלא", עד לשחרור המובטח מראש. למעשה, אין טעם לצוד רוצחים. למעשה, ככל שיוקדם שחרורם של רוצחים שכבר נתפסו, כן ייטב: מערכת המשפט בישראל לא תתבזה בתהליך משפטי שסופו ביזיון בית המשפט – תחת שרביטה של שרת המשפטים – ושחרור הרוצחים המורשעים; שירות בתי הסוהר יחסוך כסף רב שהיה מוקדש למתן תנאי הנופש ולמימון ההשכלה האקדמית של גיבוריהם של "השותפים" לתהליך "השלום". אם ישראל רוצה להוכיח את רצינות כוונותיה בתהליך "השלום", מן הראוי שלא תמתין עד לתכתיב מרמאללה, בגיבויים של ג'ון קרי וקתרין אשטון, ותעשה את המחווה ביוזמתה, כגילוי של רצון טוב למען "השלום": ישוחררו כל הרוצחים הערבים לאלתר! ועוד שלוש הערות: א. התקשורת/השמאל מוטרדים מאד מכך ששותפם ל"שלום" ואיש מאנשיו אינו מגנה את הרציחות. אין צורך בגינוי מפי מי שמאדיר את שמם של הרוצחים וקורא כיכרות על שמם, ובכך מודיע לעולם כולו שאין משמעות לגינוי שאולי ייצא מפיו, אולי גם זה תמורת אתנן ישראלי כלשהו: רוצחים תמורת גינוי. ב. כיצד יגיבו התקשורת/השמאל אם ידרוש שותפם ל"שלום" מחווה: שחרור יהודי שהורשע ברצח יהודי. לדוגמא: יגאל עמיר. האם גם אז יטיפו להיענות לתכתיב מרמאללה ולהיות מושפלים פעם נוספת על-ידי עבאס? אולי עבאס יקרא כיכר ברמאללה על שמו, כיבוד לרצח שבוצע כאשר יצחק רבין התחיל להתפכח ממלכודת אוסלו? ג. התיישבות יהודית אסור שתהיה פעולת תגמול על התקפה ערבית, אלא מעשה ציוני רצוף ומתמשך, ללא קשר למעללי האויב.
