1 הניסיון לחדש את האמון וליצור שיתוף פעולה קונסטרוקטיבי בין הבית היהודי ליש עתיד נכשל שוב השבוע. יש עתיד קיבלה את שלה כאשר הצליחה להעביר בממשלה את חוק הפונדקאות, אשר הוקפא עד כה באמצעות ערר שהגיש השר אורי אריאל. מנגד, הבית היהודי לא קיבל את חלקו, לאחר שראש הממשלה התערב ומנע הצבעה בממשלה על החוק נגד שחרור מחבלים, המאפשר לשופטים לגזור מאסר עולם ללא אפשרות חנינה במקרים של מעשי רצח קשים במיוחד. לא שנכון היה לתלות בחוק הזה יותר מדי תקוות. ראשית, הוא יחול רק על מעשי רצח שייעשו, חלילה, מיום חקיקתו ולהבא, ולכן לא ימנע את שחרורם של גדולי המחבלים הרוצחים שכבר נשפטו ויושבים היום בכלא הישראלי. בני משפחותיהם של הנרצחים לא יהיו פטורים מסערת הנפש והכאב הפוקדים אותם בכל פעם שחוזרים לדבר על שחרור מחבלים לקראת חידוש המשא ומתן המדיני. שנית, החוק אינו קובע חד-משמעית שמחבלים רוצחים לא יזכו לחנינה - הוא רק נותן סמכות לשופטיהם להחליט על כך. התנגדותו של היועמ"ש וינשטיין לחוק, שבגללה דחה ראש הממשלה את ההצבעה עליו, היא סימן מדאיג לכך שנציגי הפרקליטות שיגישו כתבי אישום מטעם המדינה ימעטו לבקש מבתי המשפט להשתמש בסעיף הזה. מסתבר גם שבית המשפט העליון, שהטייתו האידיאולוגית ידועה, לא ישאיר את ההכרעה בידי שופטי הערכאות הנמוכות. שופטי העליון יבקשו לקבוע בעצמם הלכות לגבי יישום החוק, שכנראה יצמצמו מאוד את היקף המקרים שבהם ייגזר מאסר עולם על מחבלים ללא אפשרות חנינה. 2 כך שגם אם יתאמתו התקוות ויוכח שמדובר בדחייה של שבוע בלבד, עדיין אין סימטרייה בין ההישג המוגבל הגלום בחוק הזה ובין המחיר הכבד ששולם תמורתו. המחיר, חוק הפונדקאות העדכני, הוא עוד שחיקה של הישגי החקיקה שנציגי המפלגות הדתיות והחרדיות השיגו בעמל רב לאורך השנים. החוק החדש מאיים על הסדרת הפונדקאות באופן שלא תעורר חששות של ממזרות, והוא מקדם בצעד גדול נוסף את המהלך הכולל שמבקש להעניק לזוגיות חד-מינית מעמד שווה לזה של זוגיות נורמטיבית. בינתיים לא צלח אפילו הניסיון לקבוע כי זוגות נורמטיביים שסבלו ועמלו קשה בטיפולי פוריות ולא זכו לפרי בטן יזכו לקדימות בתור להפריה פונדקאית, לפני זוגות חד-מיניים שלא עשו מאמץ דומה. בבית היהודי לא מצליחים לעשות שימוש אפקטיבי בזכות הווטו השמורה להם בנושאי חקיקה דתית. אנשי יש עתיד והתנועה טוענים לגבי פונדקאות ונושאים נוספים שאלה אינם נושאים של דת ומדינה. בהעדר רשימה מפורטת או הגדרה ברורה למושג חקיקה דתית, אפשר לטעון כמעט לגבי כל חוק שהוא לא כלול במושג הזה. 3 אנשי יש עתיד מתגלים שוב ושוב כעמיתים קואליציוניים מפוקפקים. אין גבול לתאוות ההישגים ולדורסנות שלהם. הם מונעים על ידי שיקולים פופוליסטיים, ואי אפשר לעשות איתם עסקים. בסוגיית בני הישיבות הם התעקשו על סנקציות פליליות, בניגוד להסכם המוקדם עם הבית היהודי. הם עשו זאת כדי שיוכלו לנופף בהישג הזה למצביעיהם, למרות שהיה ברור שסנקציות פליליות רק יגרמו לחרדים תחושת נרדפות גדולה יותר שתביא ליותר הסתגרות ופחות השתלבות. ואכן, התוצאות לא איחרו לבוא ונתונים רשמיים חדשים מדברים על ירידה משמעותית בהשתלבות חרדים לא רק בצה"ל אלא גם בהכשרה מקצועית באקדמיה. ותודה ליאיר לפיד, יעקב פרי, הרב שי פירון, עופר שלח, עליזה לביא וחבריהם. 4 אבל גם אם ההסתמכות על ההסכם הקואליציוני היא בעייתית, לבית היהודי יש עדיין שוט חזק שאין למתחריו בתוך הקואליציה. לפי הסקרים, יש עתיד עלולה לאבד שליש מכוחה במקרה של הקדמת הבחירות. התנועה של ציפי לבני עלולה להימחק לגמרי, ואילו הבית היהודי צפוי לשמור על כוחו ואף להוסיף עליו. גם לנתניהו יש מה לחשוש מפירוק הקואליציה. במצב יחסיו הקשה עם המפלגות החרדיות, ספק רב אם יימצא רוב ח"כים שימליץ לנשיא להטיל עליו את תפקיד מרכיב הקואליציה הבא. ומכיוון שגם בליכוד יודעים את זה ורוצים להישאר בשלטון, יש סיכוי שמועמד חזק מתוך הליכוד, למשל גדעון סער, יקרא תיגר על מנהיגותו. במצב כזה, נפתלי בנט וחבריו יכולים וצריכים לאיים בפרישה מהקואליציה אם התנועה ויש עתיד יכפו חקיקה חילונית. חוק הפונדקאות אמנם עבר בוועדת השרים ובממשלה, אבל עדיין אפשר להקפיא אותו באמצעות איום בפירוק הקואליציה. האפקטיביות של איום שכזה כבר הוכחה במהלך שמנע את שחרור המחבלים בעלי אזרחות ישראלית. בנט אזר אומץ, לקח סיכון, איים על נתניהו בפרישה מהקואליציה והצליח למנוע את השחרור. ההצלחה הזאת מוכיחה שבמאזן הכוחות הנוכחי נתניהו חושש מפרישה של הבית היהודי ואין לו את מי להכניס לקואליציה במקומם. במפלגת העבודה מבינים שכדי להיבנות כאלטרנטיבה שלטונית עליהם להישאר באופוזיציה, ואילו החרדים לא יכולים לשבת בקואליציה אחת עם יש עתיד. נתניהו מבין שהשותפות עם הבית היהודי טובה ונוחה לו והוא לא ירצה לוותר עליה. 5 העיקרון הזה נכון גם לגבי המציאות החמורה של הקפאת הליכי התכנון והגבלות הבנייה ביישובי יו"ש. גם כאן הבית היהודי יכול להיות אמיץ יותר ולהשיג הרבה יותר. בנט וחבריו בלעו צפרדע ענקית כאשר נשארו בקואליציה למרות כניעת הממשלה ללחציו של ג'ון קרי והסכמתה לשחרר מחבלים רוצחים רק כדי שאבו-מאזן יסכים לשבת לשולחן המשא ומתן. ההישג שהושג כפיצוי היה מניעת הקפאת הבנייה, שגם אותה דרשו הפלשתינים. אך לאחרונה נחשפה לציבור העובדה שגם הבנייה בהתיישבות נפגעה קשות במסגרת החלטות חשאיות שקיבל נתניהו. יתרה מזאת, ההקפאה השקטה של הליכי התכנון נמשכת עד היום, גם לאחר שהמשא ומתן הופסק בעקבות הברית החדשה בין אבו-מאזן לחמאס. על הקמת ממשלת האחדות הפלשתינית צריך להגיב בצעדים חמורים הרבה יותר. אבל הצעד המינימלי הראשון צריך להיות הסרת כל החסמים מעל תהליכי התכנון והבנייה ביישובי יו"ש.
