שלושה נערים, שניים מהם ילדים בני שש עשרה והשלישי בסוף ימי הנערות, בן תשע עשרה. שלוש משפחות שיושבות בבית בחוסר ודאות ובאין אונים מוחלט. לפעמים אני תוהה, למה הקב״ה מביא עלינו את כל הניסיונות הללו. ביום לא בהיר הם נחטפים, ומרגע זה משפחותיהם ויחד עמן כל עם ישראל נכנסים לחרדה. מדינה שלמה עצרה מלכת, ומתוך החרדה צפה ועולה תופעה מדהימה, שאין לה אח ורע: אין אזרח במדינה שלא ישן וקם בימים אלה עם שאלה אחת - מה קורה עם הילדים. כולם ממתינים לאות חיים, לכל התפתחות, משל היו אלה ילדינו אנו. לא לחינם כל שלוש המשפחות הדגישו בדבריהן את החיבור, האהבה והאכפתיות שהם חשים מכלל הציבור. כי כשמתרחשים אסונות כאלה אין מגזרים, אין דעות שונות, אין פלגנות. כולם ממוקדי מטרה, והמטרה היא אחת: שלומם של הילדים. עצרות תפילה נערכות בכל רחבי הארץ. בחסידות בעלז יהפכו את שמחת החתונה שלהם למפגן סולידריות עם המשפחות. במוצאי שבת תתארגן עצרת תפילה בכותל המערבי בתוך זמן קצר ובלי כל ארגון תתמלא רחבת הכותל באלפי מתפללים. הראשון לציון הרב יצחק יוסף כשלצדו הרב חיים דרוקמן והרב שמואל אליהו יריעו בחצוצרות ויקרעו שערי שמיים באחדות מופלאה, פרקי תהילים בנעימה ירושלמית לצד שירי נשמה חסידיים. ומן העבר השני, בכיכר רבין בתל אביב ובכל ריכוז אפשרי יתקיימו עצרות תפילה ותקווה. כל עם ישראל בארץ ובעולם מאוחד, ובזמנים כאלה אין כל הבדל בין כיכר רבין לכפר עציון. מתוך מפגן האחדות המדהים הזה, מתוך התופעות הייחודיות הללו, עולה תחושה אחרת לחלוטין, מטרידה מאוד: למה אנחנו צריכים לקבל מכות כדי להיות באחדות? אין לי ספק שמן השמיים רומזים לנו: אם לא תתאחדו מתוך שמחה, נאחד אתכם מתוך צער. עם ישראל מטבעו הוא עם רחמן ואכפתי. לערבות ההדדית שקיימת בעם ישראל אין מתחרים בעולם כולו. אבל שגרת היומיום משכיחה מאיתנו את המידות הטובות הללו, ואנחנו נאלצים להיזכר בהן רק באמצעות תזכורות כואבות, כואבות מאוד. הגיעה העת שנקבל על עצמנו להתאחד אחדות אמיתית, לא רגעית. זו תהיה אחדות שלא באה מתוך תחושה של צער, פחד או חרדה. עלינו להתאחד רק כי כך ראוי שיהיה, להתאחד לתמיד, לעשות מעשים של אחדות, לקבל על עצמנו קבלות טובות בנושא הזה. אין כל ספק שזה יעשה רעש גדול בשמיים. במעשים אלה אנחנו אומרים לקב״ה, לאבא הגדול שלנו: אתה רוצה את הילדים שלך מאוחדים? זה מה שיהיה. אין יותר צורך במכות, אין יותר צורך בתזכורות כואבות, אנחנו עם אחד בלי שיכריחו אותנו להיות כזה. אבינו שבשמיים, השקיפה ממעון קודשך מן השמיים על עמך ישראל. היכן יש עוד עם כזה? תראה את האחדות, את התפילות, את מעשי החסד. מגיעה לנו עוד הזדמנות, הזדמנות אחת.
