כשנשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, גדול הדור הרב עובדיה יוסף זצ"ל, נתבשר על נפילת חייל צה"ל, הוא היה מתכנס מדוכדך בפינתו ומזיל דמעה על אובדן 'האי שופרא דבלי בארעא' (היופי הזה שמתכלה בעפר). כשנשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס בעת הזאת, מרן חש"ך (חכם שלום כהן) שומע על נפילת חייל במערכה, הוא מצטרף לאנשי השמאל ההזוי ולשוליים המטורפים של המחנה החרדי, הרוקדים על הדם: "לא צריך צבא". אין זו הפעם הראשונה שחש"ך מאמץ את דרכם של נטורי קרתא וסטמאר בענייני צבא ומדינה. מקורביו שומעים מפיו כי שיטת סטמאר ונטורי קרתא, הרואים בהקמת המדינה מעשה שטן, היא הנכונה. ומה יש לו לחפש, אם כן, במועצת חכמי התורה של ש"ס, ששאר חבריה אוהבי ישראל? דרכה של ש"ס, הוא משיב להם, זה רק בדיעבד גדול, בלית ברירה. אלמלא ש"ס, היו קולותיה הולכים לליכוד. השבוע התפרצו מפיו דברי משטמה, דווקא – למרבה האירוניה! – במקום הכי לא מתאים: בעצרת תפילה שאירגנו רבני המחנה החרדי בכותל המערבי, למען הצלחת חיילי צה"ל בשדה המערכה להדברת הנחש העזתי. כל מה שהיה לו לומר באותה עצרת תפילה, היה זה: "רבותי, אתם חושבים שעם ישראל צריך צבא? עם ישראל לא צריך צבא". וכשפנה אליו אב לחייל המשרת בעזה בבקשת ברכה עבור הבן הלוחם, השיב: "אדוני, אתה חושב שכשאתה הולך לצבא אתה נלחם? אני נלחם בשבילך". סוף ציטוט. אפילו החפץ חיים חלם על צבא יהודי איך לא חשבו על זה קודם? מסתבר שחש"ך הוא-הוא גיבור ישראל הנלחם עבורנו. אז באמת למה לא לפרק את הצבא, ולהתיך את מערכות כיפת ברזל והטנקים, ולפזר את בתי החולים, והיכלי המדע והיצירה, ואת תעשיית ההייטק המתקדמת, ואת כל השאר? מרן חש"ך, שאסר על נשים ללמוד באקדמיה, ושטען שחובשי כיפה סרוגה הם עמלק ואינם יהודים, ושהבטיח גהינום למצביעי הבית היהודי, ושאמר לרבנים דתיים לאומיים: "אתם שקרנים ורשעים", ולעג לנתניהו בתואר "מג'נון" - יפתור הכל, ושלום על ישראל. אין זאת אלא שנתקיימו במפלגה שבחרה להציב אותו בראשה, דברי הנביא: "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ" (ישעיהו ט', א'). כמה אירוני הדבר, שהכרזת חש"ך שלא צריך צבא, נאמרה דווקא בשבוע שבו קרא עם ישראל את תוכחתו הנוקבת של משה לבני גד וראובן: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?". מדהים להיווכח שיש מי שֶ-שָׁכַ"ח, שהקב"ה עצמו ציווה למשה לכונן צבא: "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר א', ג'), ומדובר ללא ספק בצבא לאומי, אסטרטגי, שלימים נלחם את מלחמות ה' כנגד האוייבים במדבר, החל ממלחמת עמלק ועד מלחמות ישראל בכנעני מלך ערד, סיחון ועוג, ולאחר מכן מלחמת כיבוש הארץ. האם נמחקו מן התנ"ך שלו מלחמת צבא ברק בן אבינועם בסיסרא וביבין מלך חצור, מלחמות שאול ודוד באוייבי ישראל, ועוד? אפילו מרן החפץ חיים הכיר בחיוניות הצבא להגנת עם ישראל – אפילו בימות המשיח!!! – וחלם על צבא יהודי. כשהגיע אליו צעיר יהודי לקבל ברכתו על סף גיוסו לצבא הפולני, הרגיעו החפץ חיים: "יש לך הזדמנות להיות בצבא הפולני? אל תשתמט. המשיח יבוא עוד מעט ותקום מדינה, ומדינה צריכה צבא. עכשיו זאת הזדמנות טובה לעשות תרגילים עבור הצבא שלנו". הצבא שלנו!!! איזה פער קיים בין הרב עובדיה זצ"ל, שנהג לומר: "כשאתה רואה חייל, אתה צריך לנשק ולחבק אותו" (האמירה מתועדת ביוטיוב), ושאמר ברגש מידי שבת את תפילת 'מי שבירך' לחיילי צה"ל, לבין האיש שאימץ את שיטת נטורי חרטא וסיטרא-אחרא (סטמאר), שאין צורך בצבא כלל, מפני שעצם קיומו של צבא הוא בגדר מרידה בקב"ה, התגרות באומות והפרת שלוש השבועות. מצד שני, אי אפשר להגיד שחש"ך לא עושה, ככלות הכל, עבודה חשובה למען כלל ישראל. כשהמנהיג הרוחני הוא חש"ך שכזה, אולי יפנימו המוני תומכי ש"ס - רובם ציונים אמיתיים, אוהבי המדינה וצבאה – עם מי יש להם עסק, ויפנו עורף למפלגה שמנהיגה הרוחני הפך למפלגת "חֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" (ישעיהו ס', ב'). . הטירוף הסיקריקי בבית שמש מסתבר שהטירוף במסווה תורני אינו קיים רק בצד האחד של הסקאלה. קנאים מבית מחריבי קרתא מפגינים בלונדון ומנצ'סטר, בניו יורק ובאנטוורפן, לצד מטורפים איסלמיסטים כנגד המדינה היהודית, בקריאה להחריבה ובתפילה למחיקתה מעל פני האדמה. הלך זרזיר אצל עורב, מפני שהוא בן מינו. טרופי הדעת בני מינם חיים ובועטים גם בבית שמש. השבוע ביטאו 'הסיקריקים' את איבתם התהומית ללוחמים המגינים בחירוף נפש גם עליהם, בגירוש חיילים שהגיעו מאובקים משדות הקרב, מתפילת מנחה בשטיבל הגר"א. זה קרה פעמיים, ועוד יקרה שוב, אם לא תדע המדינה להטיל את חולי הנפש המתחפשים לחרדים, מאחורי סוגר ובריח בחברת אהובי נפשם מחבלי החמאס, או לחילופין להשליכם לסימטאות עזה. פעם אחת זה אירע כשקצין צה"ל תושב נתיבות הגיע לבקר את משפחתו שהגיעה לבית שמש, להתרענן מן הרקטות. האיש הותקף ונפצע, ונופצו שמשות רכבו, עליהן התנוסס סטיקר עץ הזית של גולני. פעם שניה זה קרה כשחייל צה"ל, שהפקיד לרגל המלחמה את ילדיו בני ה-3 וה-6 בבית הסבא, הגיע לביקור והלך עם הילד בן ה-6 לתפילה, אך גורש באלימות עם הפעוט שלקה בטראומה לנוכח השתוללות המופרעים. הבה נתפלל לא-ל עליון, כי יתקיים בסהרורי כל הזרמים חזון הנביא: "וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה, וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח" (ישעיהו כ"ט, כ"ד).
