הם אשמים. ונצעק את זה בכל הכוח. כן, מדינת ישראל רק יצאה (אולי) מהמלחמה. זה לא מקובל ולא יפה עכשיו, אבל אנחנו נפנה את האצבע המאשימה ונזעק את זה בקול ברור. נזעק כדי לזכור ולא לשכוח, אבל לא פחות משום שאותם אנשים בדיוק ממשיכים בחוצפתם לקדם את אותן תכניות מופקרות ממש, עכשיו גם ביו"ש. שני אנשים הם האחראים העיקריים למצב הנוכחי. האחד, ההזוי, שמעון פרס שחולל את תהליך אוסלו שבמסגרתו הוכנסו כנופיות הטרור מתוניס ארצה בתופים ומחולות וקיבלו טריטוריה, נשק וסמכויות מדיניות. השני, המושחת, אריאל שרון, אשר חירב בעיתוי מצמרר לפני 9 שנים בדיוק את התיישבות היהודית הפורחת בגוש קטיף, הרס ארבעה ישובים בצפון השומרון ועקר עשרות קברים, מיד לאחר התפוצצות פרשת השחיתות האישית החמורה שלו -בתזמון (וב'איתרוג') ברור. שרון, בניגוד לפרס, בגד בבוחריו ובהבטחותיו המפורשות ערב הבחירות. הוא לא היה מצליח לבצע גירוש וחורבן של עשרות ישובים ללא עזרה של שכבה רקובה של עורכי דין, יועצי תדמית ועוד, יחד עם פקידות רקובה במשרד המשפטים, בפרקליטות, בבג"ץ, וכן עם רמטכ"ל בלתי מתאים בעליל שזכה בתפקידו בשל נאמנותו לחבורת שרון ומפכ"ל משטרה שסולק מתפקידו עקב שערורייה מושחתת זמן מה לאחר מכן. בדרגים הנמוכים יותר כיכבה "ההכנה המנטלית" של שכבת פסיכולוגים צבאיים, שהקנתה "מנגנון ניתוק רגשי" (כהגדרתם) לחיילים שמוחם נשטף והובלו לביצוע מכני-רובוטי פעילות לא צבאית, פשע נגד האנושות , עקירה של אזרחי המדינה שלהם עצמם מבתיהם בכוח הזרוע. כולנו זוכרים את המבטים הרובוטיים והעינים הזגוגיות של כוחות הגירוש שחורי המדים. טעויות מתקנים, וטעיות פטאליות וברורות לא כל שכן. יש לבטל לאלתר את חוק ההתנתקות ולהקים את הישובים שנהרסו ביום השחור י"ח אב תשס"ה, בו גורשנו, משפחתי ואני, משא-נור ראיתי במו עיני מגג המצודה העתיקה וגלריית האמנות שבמרכז הישוב את חיילי צה"ל גוררים וסוחבים את תושבי הישוב בכביש מתחתינו, כשעל הגבעה בכפר ג'בע שממול, מאות ערבים רוקדים ושרים ודגלי אש"ף וחיזבאללה בידיהם. לימור הר-מלך ראתה באותו יום ובאותן שעות מביתה בחומש את הערבים רוקדים על גגות הכפר בורקא שמתחת וצוהלים בעברית: "כל הכבוד לצה"ל". מי שמשלם את המחיר כעת הם החיילים הקרביים, אלו שהורחקו מהמשימה הבזויה מתוך ידיעה ברורה בשלטון בצמרת הצבא שאין סיכוי שיצייתו לה. הם אלו שנהרגים ונפצעים כעת בהתמודדות עם תוצאות המהלך ההרסני הזה, שכולם ידעו מראש שנועד בראש וברשונה לרצות את אנשי השמאל שונאי המתנחלים בצמרת המשפטית והתקשורתית. זוהרים במיוחד במקום של כבוד הגנרלים וחבורת הבטחוניסטיים השרלטנים, שדחפו באובססיביות את פשע הגירוש, פירשנו את איוולת הנסיגה בדרכם המעוותת ודבררו אותה לדעת. בנוסף להרס היהודי, הציוני והערכי -ואולי גם כתוצאה ממנו- הרס גוש קטיף הפך את רצועת עזה למפלצת. הלם הנסיגה והעקירה הפך לאיום טרור מפלצתי מסוג שלא הכרנו, המאיים לא רק על הדרום (כפי שזעקנו לפני 9 שנים בגרון ניחר) – אלא על רוב מדינת ישראל . כבר פעמיים נאלץ צה"ל לחזור לרצועת עזה במחיר דמים כבד, ועוד לא חזרנו למצב הבטחוני שקדם לנסיגה ממנה, חלום מתוק במציאות של היום. נכונים דברי חגי סגל מלפני כמה שבועות, כי בדיווחי התקשורת צריך לציין לא רק את שמו של הישוב בשטחו פגע הטיל, אלא גם את של שמו של הישוב בגוש קטיף שמחורבותיו הוא נורה. המדהים הוא שחבורת השרלטנים הביטחונסטיים הזו ממשיכה כל השנים מאז להטיף להעתקת המודל הפנומינלי הזה של הנסיגה והעקירה גם ללב הארץ – ליהודה ושומרון. בכל מדינה מתוקנת, אנשים כאלה אשר כשלו בצורה כה ברורה וסיבכו כל כך את מדינתם, היו מסתתרים מבושה. ואילו כאן, הם ממשיכים למחזר את אותם רעיונות איוולת באובססיביות של אותו אלכוהוליסט מכור, שירים בקבוק ישן ומאוס הזבל וישתה את מה שנשאר ממנו. מכאן גם צומח הפתרון למצב, והוא הפוך בדיוק מפתרונות האשליה של נביאי השקר הללו, פושעי הגירוש. בשונה מרצועת עזה, ארבעת הישובים שנעקרו בצפון השומרון נשארו בשליטה מלאה של מדינת ישראל, המרחב רווי ישובים יהודיים הממשיכים לגדול ולפרוח וצה"ל מבצע שם פעילות ביטחונית יומיומית, כולל בשטח הישובים שנעקרו. כתוצאה מכך, השקט היחסי נשמר ובודאי שלא נורים טילים משם אל מרכזי האוכלוסיה הפרושים מתחת להרי השומרון. אין דבר המוכיח יותר מכך כי הטרור שהוכנס לארץ יכול להיות מדוכא רק ע"י נוכחות צבאית, וזו אין לה זכות קיום בלי התיישבות. זו הנוסחה הישנה והטובה של הציונות שמעולם לא הכזיבה. כל מי שמביט במפה מבין שהשכר והעונש על השמירה על ארץ ישראל או חלילה ההיפך, מוטבע במבנה הטופוגרפי שלה. כל בר דעת מבין כיום, כי רק כיבוש הרצועה יחסל את הטרור, ורק הקמת ההתיישבות מחדש תאפשר את הישארות הצבא לאורך זמן. אין תוחלת אמיתית לפעולה הצבאית ללא הקמת ההתיישבות מחדש. הפעולה הזו אינה פשוטה בעזה, אך קלילה בצפון השומרון. כל שנדרש הוא החלטת ממשלה. טעויות מתקנים, וטעיות פטאליות וברורות לא כל שכן. יש לבטל לאלתר את חוק ההתנתקות ולהקים את הישובים שנהרסו. מעבר למימוש הציונות הבסיסית של יישוב המולדת, יבהיר הדבר לערבים שעל התנהגות רצחנית משלמים במטבע קשה. בנוסף, הצעד האלמנטרי והפשוט ביותר המתבקש כעת הוא צעדים של בניה משמעותית והרחבת ההתיישבות. תכניות מתאר גדולות, הקמת שכונות גדולות חדשות וגידול משמעותי של האחיזה בארץ וההתיישבות יחזקו את רוח העם, ינחמו את המשפחות שנפגעו ויסמנו לכל שאנחנו כאן כדי להישאר.
