נשף מסכות הוא אירוע חברתי שבו המשתתפים עוטים על פניהם מסכות, ואלו מאפשרות לכל אחד לומר ולהתנהג באופן שללא מסכה הוא היה מתבייש או פוחד. המסכה משחררת את המשתתף מהמגבלות המוטלות עליו עקב מעמדו, זהותו, מצבו המשפחתי, העבר שלו, החברים שלו והרעיונות שעבורם הוא בדרך כלל נלחם. המסכה מקנה לו זהות אחרת, חדשה, נקיה ומשוחררת ממגבלות. יש משתתפים שבמהלך הנשף מחליפים מסכות, וכך הם מקנים לעצמם זהות חדשה וחרות חדשה, שונה אפילו מהדמות השקרית שיצרו להם המסכות ששירתו אותם קודם לכן, בשלב הקודם של הנשף. המסכה מאפשרת למשתתף לשקר למשתתפים האחרים, מבלי שהם רואים שהוא מסמיק או ממצמץ. כדי להגיע אל הזהות האמתית של כל משתתף יש לקרוע מעל פניו את כל המסכות. את זה אמור לעשות המחקר האקדמי. המזרח התיכון הוא נשף מסכות אחד גדול, וכל המשתתפים בו עוטים מסכות שנועדו להציג כלפי חוץ תמונה כוזבת. כל אחד מהמשתתפים מחליף את המסכה שעל פניו על פי המסכות של המשתתפים האחרים, והוא אומר ופועל על פי מה שהאחרים אומרים ועושים, גם אם אתמול אמר ועשה דברים שונים לחלוטין, כי היום יש לו מסכה חדשה. האמת מוסתרת, ורק במאמץ מחקרי גדול אפשר להגיע אליה. יש משתתפים המכסים את פניהם במסכות רבות, מסכה על גבי מסכה, עד שאלה נופלות ומתגלה הפרצוף האמתי שהסתתן תחתן. הדוגמה הבולטת ביותר, המסכה הגדולה ביותר, היא "האומה הערבית": כל ערבי יאמר לך שיש אומה ערבית אחת גדולה, המתאפיינת בתחושת יחד עמוקה המתבססת על הלשון הערבית, העבר מפואר והשאיפות המשותפות. הליגה הערבית קמה ופועלת על פי ההנחה הזו. אלא שהמציאות שונה לחלוטין: רעיון האומה הערבית לא הצליח להחליף את הנאמנות של ציבורים רבים למסגרות המסורתיות המשניות דוגמת השבט, הדת (מוסלמים, נוצרים, יזידים וכו') והעדה (סונים, שיעים וכו'). כלפי חוץ "כולנו ערבים" אבל בפנים, מתחת למסכה, ערבים נלחמים זה בזה, רוצחים זה את זה על רקע שבטי, דתי, עדתי או אינטרסנטי אחר. חולשת הליגה הערבית נובעת מהרדידות של רעיון "האומה הערבית", מהעובדה שהוא איננו יותר ממסכה דקה, שבירה ושקופה. בתקופה האחרונה, על רקע כניסתה של "מדינת האסלאם" לאולם המסיבות, הופיעו בנשף כמה מסכות חדשות על פרצופים ישנים ומוכרים. ראש המסתתרים הוא אמיר קטר, שיח' תמים בן חמד בן חליפה אל-ת'אני. קטרים הם התומכים העיקריים מזה שנים רבות של ארגון "האחים המוסלמים" ושל ארגונים שיצאו מתוכו, גם ארגוני טרור דוגמת אלקאעדה ובנותיה. התמיכה הקטרית באחים ובארגונים מיליטנטיים אסלאמיים נובעת מאמונה שלמה שהם מייצגים את האסלאם הנכון, ושהמטרה הסופית שלהם – להשליט את האסלאם על כל העולם – היא מטרה נכונה וראויה, שחשוב לתמוך בה. כך הפכה קטר לתומכת העיקרית של ארגוני ג'יהאד רבים הפועלים בסוריה, בעיראק, בלוב וברשות הפלסטינית. הדבר לא הפריע לקטרים ללבוש מסכה פרו-מערבית, והם מארחים על אדמתם את הבסיס האווירי העיקרי של ארה"ב במפרץ, בסיס עידיד, ונהנים כך מהגנה אמריקנית על שטחם ועל בארות הגז שמהן הם מממנים את ערוץ הג'יהאד התקשורתי, אלג'זירה, כמו גם את ארגוני הטרור הסונים, אלה ששוחטים את קרבנותיהם, גם אם הם אמריקנים. קטר גם מממנת מוסדות מחקר אמריקנים כמו "ברוקינגס" כדי שאלה יקנו מסכה אקדמית אובייקטיבית ויכסו את הפנים האמיתיות של המשתתפים ב"מחקריהם". מזה שנים מארגנת קטר כינוסים מדעיים שנתיים בבירתה, דוחא, כדי לבסס את המסכה המודרנית, המתונה והליברלית המכסה את האמת הפונדמנטליסטית תומכת הטרור של קטר הווהאבית. באמצעות הכסף הקטרי רוכשים משתתפי הכנסים הללו מסכות של חיוכים, כדי להשתתף בנשף המסכות על פי הכללים שקטר קובעת. אלא שבשבועות האחרונים החלה מתקפה אמריקנית נגד "מדינת האסלאם", וקטר חייבת לחבוש מסכה של מדינה המשתתפת במלחמה נגד הארגון הטרוריסטי שהיא מממנת. אפילו האמריקנים הכריזו שקטר משתתפת במלחמה, אבל גם זו מסכה, כי לא ידוע מה בדיוק עשתה קטר במסגרת "הקואליציה" האמריקנית-ערבית נגד "מדינת האסלאם". אגב, מה בדיוק עשו מדינות ערביות אחרות – סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין וירדן – שפורסם שהן בקואליציה? האם תפקידן גדול יותר מאשר לבישת מסכה שנועדה לסתום את פיהן ולמנוע מהן למתוח ביקורת על המערב הנוצרי, הכופר, התוקף את הנאמנים לאסלאם המקורי כפי שלימד ומימש הנביא מוחמד וממשיכי דרכו? מסכה אחרת היא המסכה הסעודית. מייסד הממלכה, עבד אלעזיז אבן סעוד – שעל שמו היא נקראת – השתמש בדיוק באותם אמצעים שבהם משתמש כיום הח'ליף במינוי עצמי, אבו בכר אלבגדאדי, ראש מדינת האסלאם. לפני שמונים ושתיים שנים יסד איבן סעוד את ממלכתו, וצבאו נקרא אז "אלאיח'ואן" ("האחים") שהיו רוכבי גמלים אכזרים שהתנפלו על כל שבט שלא הסכים להצטרף לקואליציה של אבן סעוד ועשו לבניו ולבנותיו דברים דומים לאלה שהיום רואים בסוריה ובעיראק. האם שמענו מישהו בסעודיה מגנה את אבן סעוד, את המיליציה שלו או את שיטותיה? מעולם לא, אבל זה לא מונע מהסעודים כיום ללבוש מסכה של גינוי נגד "מדינת האסלאם". הסעודים מפיצים בכל רחבי העולם מזה עשרות שנים את הגרסה הווהאבית, הסלפית הפונדמנטליסטית, של האסלאם הסוני, באמצעות כספי הנפט המגיעים אליהם מהמערב. כלומר הם משתמשים בכספי המערב כדי להפיץ אידיאולוגיה הרואה במערב כופר, מטריאליסטי ומתירני, שסופו לקרוס ולהתמוטט. תחת המסכה של "חסד", הם מממנים מסגדים, בתי ספר ומוסדות צדקה אסלאמיים ברחבי העולם המערבי, כדי לעודד הגירה מוסלמית למערב וכך להשתלט עליו, בדיוק כפי שעשה מוחמד מייסד האסלאם בעיר מדינה, שאליה הוא נמלט בשנת 622 מעיר מולדתו, מכה. הוא היגר למדינה, השתלט עליה והפך אותה לאימפריה, וזו השיטה שסעודיה מממנת – תחת מסכה של שיתוף פעולה כלכלי עם המערב – מזה עשרות שנים. יוזמת השלום הסעודית משנת 2002 שאומצה על ידי הליגה הערבית היא מסכה נוספת שהסעודים ניסו להסתיר בה את פניהם אחרי שהתברר ש-15 מתוך 19 מפגעי ה-11 בספטמבר 2001 הם סעודים. "הפלסטינים" הם עוד מסכה שהמציאו כמה שבטים ערביים החיים ממערב לירדן, אחרי שישראל שחררה אותם מהכיבוש הלא חוקי של ירדן ביהודה ושומרון, ומצרים בעזה. כיום ברור ש"עם פלסטיני" הוא מסכה לא פחות מ"עם סורי", "עם עיראקי", "עם סודאני", או "עם לובי". כולם הם כיסויים למציאות שבטית, אתנית, דתית ועדתית, מפולגת, מסוכסכת ורצופה בנהרות של דם, שרק כוח דיקטטורי – שיש לו ארגוני ביטחון חזקים הפועלים תחת מסכה "לאומית" או "סוציאליסטית" – מסוגל לשלוט בהם. תורכיה של ארדוע'אן לובשת מסכה של חברה מכובדת בנאט"ו אבל לא משתתפת במבצעי הארגון במדינות ערביות ואסלאמיות. ארדוע'אן האסלאמיסט לבש בעבר מסכה של החבר הטוב ביותר של אסד, העלווי הכופר, אבל מיום שזה החל לרצוח מוסלמים סונים לעין כול, חשף ארדוע'אן את פניו, פני השונא של אסד, הוא מסייע לאויבי הדיקטטור הסורי, ומעביר ג'יהאדיסטים שוחטי אמריקנים מכל רחבי העולם לתוך סוריה ועיראק. המסכה הדמוקרטית מאפשרת לו להתקבל בכל רחבי העולם, חוץ מבמצרים, ששם הנשיא סיסי מקפיד להסתכל אל מתחת למסכה ולראות את האסלאמיסט החשוך המסתתר תחתיה. גם ישראל, לצערה, נאלצת להשתתף בנשף המסכות: אחרי נאום קהיר של הנשיא אובמה ביוני 2009, נאלץ בנימין נתניהו ללבוש מסכה של תומך בהקמת "מדינה פלסטינית מפורזת", למרות שהוא יודע שאין ולא תהיה מדינה ערבית מפורזת. הוא מדבר עם אבו מאזן כשפני שניהם מכוסים במסכות: אבו מאזן רוצה להקים מדינה פלסטינית מהים עד הירדן על חורבות מדינת ישראל היהודית, ונתניהו יודע את מה שכולם יודעים - שמדינה פלסטינית ביהודה ושומרון תהפוך למדינת חמאס נוספת, באמצעות בחירות כמו שקרה בינואר 2006, או בהשתלטות אלימה כפי שקרה בעזה ביוני 2007. ארה"ב גם היא ייצרה מסכה של מנהיגת הקואליציה נגד "מדינת האסלאם". המסכה הזו הגיעה לעולם רק אחרי שנשחטו שני אמריקנים ובריטי אחד. אלפי סורים ועיראקים שנערפו בסכיני "מדינת האסלאם" לא גרמו לאמריקנים לפתוח במלחמה נגד מדינת טרור זו. מאתיים אלף הרוגים סורים לא הוציאו את ארה"ב משלוותה, והיא לא ירתה נגד רוצח ההמונים בשאר אלאסד אפילו כדור אקדח אחד. אלפי הרוגי הנשק הכימי בסוריה לא גרמו לשיגור אפילו של טיל אזהרה אחד נגד דרקולה הסורי, למרות האזהרות וההתראות, כי פוטין סיפק לארה"ב את המסכה של "ויתור סורי על נשק כימי". אבל כששני אמריקנים ובריטי אחד נשחטים מול המצלמה זה מצדיק מלחמה נגד "מדינת האסלאם". יופי של מסכה. אבל המסכה החמורה מכל היא זו המאפשרת לכל מיני עייפי נפש לומר בלי שיראו את הסומק על פניהם: "ישראל היא מקור כל צרות המזרח התיכון, ואם רק תוותר ישראל על השטחים, יגור זאב עם כבש, השיעים יאהבו את הסונים, הערבים יחבקו את הכורדים, שבטי לוב יתנשקו זה עם זה, העראקים יפסיקו להרוג זה את זה והאפגאנים ישבו סביב למדורה וישירו קומבאיה בהרמוניה מושלמת." נשף המסכות המזרח תיכוני נמשך, ויש ישראלים שחושבים שניתן לבנות את עתידה של מדינת ישראל על המסכות הזמניות שעל פני סעודיה, ירדן, האמירויות ומצרים. לצערי ולצער רבים ישראל חייבת להתייחס לאמת של המציאות המזרח תיכונית: שלום ניתן באזור הזה לא למי שרוצה שלום, מבקש שלום ורודף שלום, אלא רק, אך ורק, למי שאיננו מנוצח, זה שבפנים גלויים, בלי שום מסכה, מצליח לשכנע את כל המשתתפים – גם אלו העוטים מסכה מחייכת – שלטובתם כדאי להם להניח אותו לנפשו.
