מאז מלאת שנה לרצח יצחק רבין ז"ל, התקיימו, סמוך ליום השנה לרצח, עצרות לזכרו שנשאו אופי פוליטי מובהק. לפני שנתיים הוחל בארגון עצרת בחסות תנועות הנוער. מארגני העצרת פנו אלינו וביקשו שנשתתף בה. הם הסבירו שהעצרת החדשה תהיה נטולת אופי פוליטי. בירור שערכנו העלה שהצהרות לחוד ועצרות לחוד, ובדיעבד התברר שהשינוי המיוחל לא חל. בעצרת המתוכננת למוצאי שבת, הודיעו המארגנים כי יצאו בקריאה גלויה נגד הסתה, קריאה הפותחת פתח לכל תנועות הנוער לבוא ולהשתתף בה. תנועת אריאל מברכת על הקריאה עצמה, אך מבהירה שההסתה אינה אלא תסמין, המחלה הפושה ונוגסת בעם היא שנאת החינם השוררת בין חלקיו. הקריאה משקפת בלבול היוצרות: ההסתה היא תולדת השנאה ולא ההפך. בשל אופייה הפוליטי של העצרת, בחרה תנועת אריאל להימנע מלהשתתף בה. הדבר עורר עלינו את חמתה של תנועה אחרת, שבשם האחדות פתחה במתקפה חריפה עלינו ועל החלטתנו. אנו תמהים על דרכה. אם לדעתה ההשתתפות בעצרת חשובה – מה התועלת במלחמה? אדרבה, תקרא תנועה זו לכל חניכיה ומדריכיה, וינהרו הללו בהמוניהם לאירוע החשוב. תנועת אריאל, המחנכת לאחדות אמתית, תשמח להשתתף בעצרת שתצא בקריאה להרבות אהבה בעם ישראל כולו. תנועתנו, למן הקמתה ועד היום, פונה לכל חלקי העם: חרדים, חילונים ודתיים, צברים ועולים חדשים; היושבים בכל חלקי הארץ: בצפון, בדרום ובמרכז, בהתנחלויות וביישובי הפיתוח. חשוב שנבין שכדי להגיע לאחדות איננו מוותרים על עקרונות. העקרונות המנחים אותנו הם עקרונות התורה הקדושה. אין לנו היתר לוותר עליהם. עלינו לשאתם בגאון ולצעוד בקומה זקופה - בדרך התורה השלמה, שממנה נבנית זהותנו. ויתור על זהות ייתכן שייצור אחידות. אחדות – לא יצליח ליצור לעולם. אנו מקבלים את כולם באהבה ופועלים בדרך שהורה לנו רבנו הרב צבי יהודה: להעלות את עם ישראל לתורה, ולא להוריד את התורה לעם ישראל. כך היא הדרך לגאולה השלימה ולבניין אריאל.
