גל הטרור הרצחני לא יכריע את גורלה של מדינת ישראל. טרור לא יכול לנצח מדינה ריבונית - זה נכון. אבל מדינה ריבונית לא יכולה להשלים עם טרור המשתולל בקרבה. רגע לפני שמלאך ה' פוגש אותו מסופר ש"גדעון חובט חיטים בגת". למה גדעון חובט חיטים במקום המשמש לדריכת ענבים? גדעון חשש מכנופיות הטרור המדיניות הגוזלות רכוש ישראלי ומפילות את חיתתן על יושבי הארץ. הגת, הממוקמת נמוך מתוואי השטח הסתירה את גדעון מחמת המציק. אפילו גדעון הושפע מהטרור המקומי. והטרור של לפני 3000 שנה הוא אותו טרור. הטכניקה השתנתה אבל מטרתו אחת היא - לזרוע פחד ואימה בישראל, ולשבש את אורח החיים התקין בארץ. מנהיגי ישראל האחראים לשלום תושבי המדינה, צריכים לעשות הכל כדי לפגוע בטרור זה בכל דרך. אומרים - אז אומרים אומרים - זה לא פשוט לחשוף את המפגע הבודד. זו ודאי טעות. המיקוד לא צריך להיות במפגע גופו. אם המחבל הבודד ידע שביתו ייהרס ומשפחתו תגורש עובר לפגיעתו, המוטיבציה שלו לפגע תרד לאפס. אומרים - לעם ישראל אין כוח לצאת למאבקים. לא נכון. לעם ישראל אין כוח למאבקים חסרי תכלית ותוחלת. יש לעם בישראל כוח רב לצאת למערכה שתשנה מן היסוד את מאזן האימה. יש לחברה הישראלית חוסן פנימי ובלבד ש'יוצא משהו' מההתמודדות. אומרים - זה בגלל שאין תהליך מדיני. זו הטעיה נוספת. הצד השני לא זנח את שאיפותיו להקים כאן מדינה אחת לעם אחד, העם הערבי. כל מה שנעשה עד כה, נעשה כדי לשרת את האג'נדה הזו. הצד השני, כידוע, מבין ומכבד את שפת הכוח והכורח. הוא יעשה רק את מה שהוא מוכרח. בינתיים, הוא מוכרח לחבוט במי שמזמין חבטה, במי שמגלה חולשה, במי שחוקר שוטרים שפוגעים במחבל. במי שמנסה לטייח גל התקפות רצחניות על רקע לאומני, וממהר להרגיע את כולנו - לא מדובר באינתיפאדה. וואלה? לא אינתיפאדה...? נרגענו. עם הנצח לא חייב ללכת בדרך ארוכה "ה' עמך גיבור החיל", אומר המלאך לגדעון, וזה האחרון משיב באי אמון: "ה' עמנו? ולמה מצאתנו כל זאת? ואיה כל נפלאותיו? ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדין". תשובת המלאך אחת היא: "לך בכוחך זה והושעת את ישראל". הכוח הזה שקיים בך - איתו אתה יכול לנצח. לא צריך כוח אחר או עוד כוח. הבעיה היא שאין לך אמון בעצמך - "במה אושיע את ישראל ואנכי הצעיר בבית אבי?". תשובת המלאך: "כי אהיה עמך והיכית את מדין כאיש אחד". רק החיבור לנצח ישראל, הוא שינסוך בנו רוח עצה וגבורה להיות עם חופשי ולא ממוגן, בארצנו.
