מערכת אכיפת החוק פעלה השבוע במרץ נגד ארגון להב"ה, ולא רק נגד פעילות ההסתה והגזענות המיוחסת לו, אלא גם נגד המסרים שלו למניעת התבוללות. ספק אם מערכת אכיפת החוק לא חרגה מתפקידה ולא פגעה בחופש הבעת הדעה. גם התקשורת ששה לדווח על הפעילות מול הארגון, וכמובן לא הפסיקה לדווח שמדובר בארגון ימין קיצוני. הן בקשת התקשורתית ובלוגיקה התמוהה של עדר התקשורת, לקשת יש רק קצה אחד. הקצה השני נקרא בתקשורת "מתון", בשעה שאיננו כזה. לא זכור שארגון כמו "שלומעכשיו" (הנושא את שם השלום לשווא) או ארגוני זכויות המחבלים והעבריינים (המתקראים ארגוני זכויות האדם) הוגדרו אי-פעם בתקשורת כקיצוניים, למרות אופיים הזה. לעומת זאת, מערכת אכיפת החוק מעלימה עין מהמסרים המאפיינים את דרכו הפוליטית של ארגון שמאל ושמאל קיצוני המנסה להציג את עצמו כ"גוש מרכז-שמאל", בשעה שאיננו כזה. הכוונה לרשימת להב"ה המקבלת רוח גבית מצד התקשורת: לבני-הרצוג בגיבוי "הארץ". הן מה שזוממים אנשים אלה הוא נישול גזעני של יהודים מבתיהם בארצם. אילו מה שהם זוממים היה מועלה כרעיון לפעולה נגד ערבים, הכל היו מסכימים שמדובר בגזענות. אילו מה שהם זוממים היה מוצע כמעשה אפשרי מול יהודים באירופה, הכל היו מסכימים שמדובר באנטישמיות. רק במדינת היהודים אוטו-אנטישמיות מותרת, למען מולך "השלום" וכמחווה למכחיש השואה מרמאללה. סקר שפורסם השבוע בביטאון השמאל הקיצוני קובע ש"רוב הציבור אינו רוצה את נתניהו". הדברים מסתמכים על תשובת הנשאלים לשאלה ישירה בעניין זה. אבל, הנשאלים לא נשאלו אם היו רוצים לראות את הרצוג (או לבני) מכהנים כראש ממשלה אחרי הבחירות. ההגינות מחייבת שלפחות למען האיזון גם שאלה כזאת היתה נשאלת. כנראה שבעיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים חששו מן התשובה, שככל הנראה היתה מצביעה על נטיית הציבור. או שמא השאלה נשאלה אבל התשובה לא פורסמה, כדי לא להביך את הנאורים בעיני עצמם. על כן, מן הראוי לפנות אל התייחסות הציבור לשאלה אחרת בסקר "הארץ": מי המועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה? כאשר הוצגו לנשאלים שמות שונים, נתניהו זכה להיקף תמיכה כפול מזה של הרצוג והרבה יותר משל יתר המועמדים בסקר, לרבות לבני. השטחיות וניבול הפה המאפיינים את "הנקייה" בעיני עצמה כפי הנראה מעוררים שאט נפש אצל הרוב המכריע של אזרחי ישראל, המעדיפים: רק לא בוזילבני!
