זכיתי להיות מחבורת הרבנים והתלמידים שהקימה את הישיבה בקבר יוסף שבשכם. כך מספר שנים נשמע קול התורה בעיר אבותינו, עד שמדינת ישראל נכנעה בפני קומץ פורעים וסגרה את דלתות הישיבה. הביקורים החודשיים בשעות החשיכה, כגנבים בלילה, במקום נחלת אבותינו, שגם על פי הסכמי אוסלו היו אמורים להישאר בריבונות ישראלית, יש בהם פגיעה קשה בכבוד הלאומי וממילא בביטחון, שני יסודות התלויים זה בזה. כך השיבו שמעון ולוי לטענת יעקב, שהריגת אנשי שכם תסכן את המשפחה כולה: "הכזונה יעשה את אחותנו"?! כלומר אם נשתוק אזי מצבנו הביטחוני יהיה קשה יותר, מכיוון שיבינו תושבי המקום שאפשר להמשיך ולרמוס את כבודנו וממילא אף להרגנו. ההרס שנעשה בקבר יוסף בימים האחרונים מזכיר לנו שוב את מה שכתבנו ומחייב להביא את שר הביטחון להחלטה ברורה, להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את קול התורה אל בין כתלי ציון קבר יוסף. גם על פי תורת הביטחון במאבק כנגד הטרור אסור לתת למחבלים הישג כלשהו. הפרעות בשכם כנגד חיילי צה"ל ומתיישבי יהודה ושומרון שהביאו לוויתור על זכותנו ההיסטורית והמשפטית, יש בהן משום פגיעה בביטחון האזורי והלאומי, שמבינים שבכוח אפשר להשיג אותנו מגבולנו.
